Page 373 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪366‬‬

‫‪ 17.3‬תשתיות המים והביוב‬ ‫שמפעל המים הארצי‪ ,‬המופעל על ידי חברת ״מקורות״‪ ,‬לא‬
‫היה מסוגל לספק את צורכי האגודות החקלאיות בצפון‪ ,‬ועל כן‬
‫ביהודה ושומרון ובעזה‬ ‫הן עשו זאת בעצמן ולפיכך היו זכאיות למחיר מופחת‪ .‬במשך‬
‫עשרות שנים האגודות הרוויחו בשל היותן ״מנותקות״‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫תולדות המשבר‪ :‬משבר המים והביוב ביהודה ושומרון ובעזה‬ ‫מאז הפך גירעון המים באגן הכינרת למוחשי וחלו קיצוצים‬
‫קשים בהקצאת המים לחקלאים‪ ,‬התהפכו היוצרות ונוצר צורך‬
‫הוא תוצאה ישירה של הסכסוך הפוליטי בין ישראל לפלסטינים‪.‬‬ ‫לחבר את האזורים המנותקים אל המפא״ר‪ .‬חיבורן של האגודות‬
‫במשך יובל שנים לא הכריעה מדינת ישראל בשאלת גבולותיה‬ ‫החקלאיות הצפוניות למוביל הארצי מחייב כמובן איחוד במובן‬
‫המדיניים‪ .‬חוסר הוודאות המדיני‪ ,‬הסכסוך הממושך ואי־הסכמה‬ ‫הכלכלי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האגודות תהיינה חייבות לקנות מים‬
‫בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית באשר לניהול משק‬ ‫מחברת ״מקורות״ במחיר גבוה יותר‪ ,‬כמו בכל הארץ (במחיר‬
‫המים ובאשר להקמת תשתיות המים והביוב גרמו לנטרול הדדי‬ ‫המכסה גם את עלות המים המותפלים וכו׳)‪ .‬זו הסיבה לעיכוב‬
‫חיבורם של האזורים המנותקים למפא״ר‪ .‬המאבק על מחיר‬
‫ולשיתוקה של מערכת הפיתוח והביאו להחמרת המשבר‪.‬‬ ‫המים לחקלאים בצפון הארץ נמשך שנים ארוכות מדי (טבלה‬
‫חוסר המים ביהודה ושומרון ובעזה נובע בראש ובראשונה‬ ‫‪ 3.1‬וסוף פרק ‪ )3.5‬וגרם להעמקת המשבר‪ .‬רק בשנת ‪ 2017‬נכנסה‬
‫מתשתית אספקת המים החסרה והלקויה‪ .‬למרות הפיתוח הרחב‬ ‫לתוקף הרפורמה הכלכלית‪ ,‬שבמסגרתה נקבע תעריף אחיד כלל־‬
‫שהתרחש במגזר הפלסטיני בעקבות הסדר הביניים בין ישראל‬ ‫ארצי למים לחקלאות‪ ,‬ונפתחה האפשרות לחבר את אגן הכינרת‬
‫לבין הרשות הפלסטינית (פרק ‪ ,)4.4‬למרות החיבור הפיזי של‬
‫‪ 99%‬מהערים והכפרים לרשת המים ולמרות הגידול המתמיד‬ ‫למערכת הארצית‪.‬‬
‫בכמות המים המוזרמת לאזור על ידי חברת ״מקורות״ (איור‬ ‫המשימה של חיבור אגן הכינרת למפעל המים הארצי‪ ,‬כפי‬
‫‪ ,)4.13‬עדיין לא קיימת היכולת הטכנית להזרים מים בכמות‬ ‫שתתואר להלן‪ ,‬היא משימה הנדסית מורכבת‪ ,‬אך ניתן לפתור‬
‫המבוקשת בימים שבהם הצריכה גבוהה (במיוחד בימי הקיץ‬ ‫אותה בנקל תוך שנים בודדות‪ .‬האתגר הקשה יותר הוא יישום‬
‫החמים)‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מערכת איסוף השפכים והטיפול בהם חסרה‬ ‫הרפורמה בתעריף המים לחקלאות באזור הצפון‪ .‬יש להניח‬
‫ולקויה במידה רבה יותר‪ ,‬עקב חוסר שיתוף הפעולה הממושך‬ ‫שהרפורמה תגרום לשינויים רבים בענפי החקלאות‪ .‬הגדלת‬
‫בין הצדדים‪ .‬שפכים גולמיים זורמים באפיקי הנחלים‪ ,‬ובכללם‬ ‫התעריף תחייב את מקצת החקלאים לעבור לגידולים רווחיים‬
‫שפכי בתי הבד ופסולת מנסרות האבן‪ ,‬ואלה גורמים לזיהום‬ ‫יותר‪ ,‬לרבות מעבר מגידולי שדה למטעים‪ .‬פרטי הרפורמה הם‬
‫קשה במיוחד‪ ,‬הן על פני השטח והן למי התהום‪ .‬למרבה הצער‪,‬‬ ‫מחוץ לעניינו של פרק זה‪ ,‬אך נציין שמשרדי החקלאות והאוצר‬
‫משני צידי הקו הירוק נוצרו מערכות השונות זו מזו באופן‬
‫קיצוני‪ .‬תשתיות המים והביוב במדינת ישראל תואמות את‬ ‫נרתמו לסייע בתהליך היישום‪ ,‬שיימשך כנראה שנים אחדות‪.‬‬
‫הסטנדרטים של מדינות המערב במאה העשרים ואחת‪ ,‬אולם‬
‫התשתיות ביהודה ושומרון ובעזה תואמות את הסטנדרטים של‬ ‫תוכנית אספקה עתידית‪ :‬כיצד יחובר אזור מעלה הכינרת‬
‫העולם השלישי במאה העשרים‪ .‬הבעיות ביהודה ושומרון ובעזה‬
‫חמורות ביותר‪ .‬לא זו בלבד שתשתית אספקת המים חסרה‬ ‫למוביל הארצי? חלופות שונות נבדקו‪ ,‬הן מבחינת היתכנותן‬
‫ואמינות האספקה נמוכה‪ ,‬ולא רק שהשפכים זורמים בחופשיות‬ ‫הפיזית‪ ,‬הן מבחינת כדאיותן הכלכלית והן מבחינת לוח הזמנים‬
‫בערוצי הנחלים‪ ,‬אלא שמשק המים והביוב אינו מתנהל כראוי‬ ‫הדרוש להקמתן‪ .‬בשל לוח הזמנים הדוחק והסבירות שמפלס‬
‫על ידי הרשות הפלסטינית‪ .‬קידוחי מים יוצאים לפיכך מכלל‬ ‫האגם יתדרדר אל מתחת לקו השחור‪ ,‬התגבשה תוכנית פעולה‬
‫שימוש עקב תחזוקה לקויה והזנחה‪ ,‬הדליפה מצנרת אספקת‬ ‫בשני שלבים (מרקל ואחרים‪ .)2017 ,‬בשלב המיידי יונח צינור‬
‫המים מתגברת והצנרת אינה מתוחזקת‪ ,‬גנבות המים מהצנרת‬ ‫מהנקודה הצפונית ביותר של המוביל הארצי‪ ,‬בבקעת בית‬
‫מתרבות‪ ,‬רוב הצרכנים אינם משלמים עבור המים שהם צורכים‪,‬‬ ‫נטופה‪ ,‬ועד לחלקו העליון של נחל ארבל‪ .‬המטרה היא להזרים‬
‫ההשקיה החקלאית מתבצעת בשיטות פרימיטיביות ובזבזניות‪,‬‬ ‫‪ 50‬מלמ״ש מים מהמערכת הארצית אל הכינרת‪ ,‬באמצעות‬
‫זרימה טבעית באפיק נחל ארבל‪ .‬בשלב השני יונחו קווי מים עד‬
‫ובכלל — משק המים אינו מוסדר‪.‬‬ ‫לגליל המזרחי ולעמק החולה‪ ,‬שיספקו כ־‪ 150‬מלמ״ש‪ .‬באותו‬
‫השאלה המתבקשת היא‪ :‬מדוע נושא זה נכלל בין‬ ‫שלב גם יוקם מפעל התפלה חדש בחוף הגליל‪ ,‬בהתאם לתוכנית‬
‫האתגרים המיידיים העומדים לפתחם של מנהלי משק המים‬ ‫האב להתפלה (פרק ‪ ,)16.4‬במטרה לתגבר את האספקה לגליל‬
‫בישראל? התשובה לכך היא שניתן לזהות שינוי תפיסתי‬
‫שהבשיל לאחרונה‪ ,‬אשר הוביל לחתימת שני הסכמים חשובים‪,‬‬ ‫המערבי והמרכזי‪.‬‬
‫כפי שמפורט להלן‪ .‬ואולם‪ ,‬אף קודם להם‪ ,‬הקמת תשתיות המים‬ ‫כדי למנוע את הידרדרות איכות המים של האגם‪ ,‬ינקטו בה‬
‫בקנה המידה הרחב שהתרחשה בשטח במשך חצי יובל השנים‬ ‫בעת פעולות נוספות להקטנת המליחות ולמניעת זיהום האגם‪.‬‬
‫האחרון (פרק ‪ ,)4.4‬מאז נחתמו הסכמי אוסלו ועד היום‪ ,‬הביאה‬ ‫הקטנת המליחות תתבצע באופן ישיר על ידי תפיסה נוספת של‬
‫את שני הצדדים להכרה שיש להמשיך ולשדרג את תשתיות‬ ‫מעיינות מלוחים והטייתם אל מחוץ לאגם באמצעות המוביל‬
‫המים והביוב ללא כל קשר לפתרון המדיני העתידי‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫המלוח (סוף פרק ‪ 7.4‬ואיור ‪ .)7.28‬כמו כן יופעלו קידוחי השאיבה‬
‫הלכה והתקבעה אצל שני הצדדים ההכרה שתשתיות המים‬ ‫בגליל המזרחי באופן שיקטינו את שפיעת המעיינות המלוחים‬
‫והביוב תהיינה משותפות לישראלים ולפלסטינים בכל הסדר‬ ‫(איור ‪ .)7.27‬מניעת זיהום האגם תתבצע על ידי אכיפה מוגברת‬
‫פוליטי ולא ניתן יהיה להפריד ביניהן‪ .‬הפלסטינים נוכחו לדעת‬ ‫נגד גלישת שפכים עירוניים‪ ,‬שפכי רפתות‪ ,‬בריכות הדגים‪ ,‬זיהום‬
‫שהתגבור העיקרי באספקת המים בעריהם התאפשר במשך ‪25‬‬
‫שנים האחרונות בעיקר באמצעות חברת ״מקורות״‪ ,‬ולעומת‬ ‫של הנופשים על חוף האגם וכיוצא באלה‪.‬‬
‫זאת הגדלת השאיבה העצמית שלהם צלחה באופן חלקי בלבד‪.‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬משבר המים הנוכחי באגן כינרת הוא‬
‫משום כך‪ ,‬במשך ‪ 25‬השנים שחלפו‪ ,‬הפלסטינים באו לוועדת‬ ‫אתגר מיידי למשק המים‪ ,‬ופתרונו מחייב הקמת מערכות‬

‫הנדסיות וביצוע רפורמות ניהוליות גם יחד‪.‬‬