Page 373 - israel water resources
P. 373
חלק ג :מפעלי אספקת מים 366
17.3תשתיות המים והביוב שמפעל המים הארצי ,המופעל על ידי חברת ״מקורות״ ,לא
היה מסוגל לספק את צורכי האגודות החקלאיות בצפון ,ועל כן
ביהודה ושומרון ובעזה הן עשו זאת בעצמן ולפיכך היו זכאיות למחיר מופחת .במשך
עשרות שנים האגודות הרוויחו בשל היותן ״מנותקות״ .ואולם,
תולדות המשבר :משבר המים והביוב ביהודה ושומרון ובעזה מאז הפך גירעון המים באגן הכינרת למוחשי וחלו קיצוצים
קשים בהקצאת המים לחקלאים ,התהפכו היוצרות ונוצר צורך
הוא תוצאה ישירה של הסכסוך הפוליטי בין ישראל לפלסטינים. לחבר את האזורים המנותקים אל המפא״ר .חיבורן של האגודות
במשך יובל שנים לא הכריעה מדינת ישראל בשאלת גבולותיה החקלאיות הצפוניות למוביל הארצי מחייב כמובן איחוד במובן
המדיניים .חוסר הוודאות המדיני ,הסכסוך הממושך ואי־הסכמה הכלכלי .במילים אחרות ,האגודות תהיינה חייבות לקנות מים
בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית באשר לניהול משק מחברת ״מקורות״ במחיר גבוה יותר ,כמו בכל הארץ (במחיר
המים ובאשר להקמת תשתיות המים והביוב גרמו לנטרול הדדי המכסה גם את עלות המים המותפלים וכו׳) .זו הסיבה לעיכוב
חיבורם של האזורים המנותקים למפא״ר .המאבק על מחיר
ולשיתוקה של מערכת הפיתוח והביאו להחמרת המשבר. המים לחקלאים בצפון הארץ נמשך שנים ארוכות מדי (טבלה
חוסר המים ביהודה ושומרון ובעזה נובע בראש ובראשונה 3.1וסוף פרק )3.5וגרם להעמקת המשבר .רק בשנת 2017נכנסה
מתשתית אספקת המים החסרה והלקויה .למרות הפיתוח הרחב לתוקף הרפורמה הכלכלית ,שבמסגרתה נקבע תעריף אחיד כלל־
שהתרחש במגזר הפלסטיני בעקבות הסדר הביניים בין ישראל ארצי למים לחקלאות ,ונפתחה האפשרות לחבר את אגן הכינרת
לבין הרשות הפלסטינית (פרק ,)4.4למרות החיבור הפיזי של
99%מהערים והכפרים לרשת המים ולמרות הגידול המתמיד למערכת הארצית.
בכמות המים המוזרמת לאזור על ידי חברת ״מקורות״ (איור המשימה של חיבור אגן הכינרת למפעל המים הארצי ,כפי
,)4.13עדיין לא קיימת היכולת הטכנית להזרים מים בכמות שתתואר להלן ,היא משימה הנדסית מורכבת ,אך ניתן לפתור
המבוקשת בימים שבהם הצריכה גבוהה (במיוחד בימי הקיץ אותה בנקל תוך שנים בודדות .האתגר הקשה יותר הוא יישום
החמים) .זאת ועוד ,מערכת איסוף השפכים והטיפול בהם חסרה הרפורמה בתעריף המים לחקלאות באזור הצפון .יש להניח
ולקויה במידה רבה יותר ,עקב חוסר שיתוף הפעולה הממושך שהרפורמה תגרום לשינויים רבים בענפי החקלאות .הגדלת
בין הצדדים .שפכים גולמיים זורמים באפיקי הנחלים ,ובכללם התעריף תחייב את מקצת החקלאים לעבור לגידולים רווחיים
שפכי בתי הבד ופסולת מנסרות האבן ,ואלה גורמים לזיהום יותר ,לרבות מעבר מגידולי שדה למטעים .פרטי הרפורמה הם
קשה במיוחד ,הן על פני השטח והן למי התהום .למרבה הצער, מחוץ לעניינו של פרק זה ,אך נציין שמשרדי החקלאות והאוצר
משני צידי הקו הירוק נוצרו מערכות השונות זו מזו באופן
קיצוני .תשתיות המים והביוב במדינת ישראל תואמות את נרתמו לסייע בתהליך היישום ,שיימשך כנראה שנים אחדות.
הסטנדרטים של מדינות המערב במאה העשרים ואחת ,אולם
התשתיות ביהודה ושומרון ובעזה תואמות את הסטנדרטים של תוכנית אספקה עתידית :כיצד יחובר אזור מעלה הכינרת
העולם השלישי במאה העשרים .הבעיות ביהודה ושומרון ובעזה
חמורות ביותר .לא זו בלבד שתשתית אספקת המים חסרה למוביל הארצי? חלופות שונות נבדקו ,הן מבחינת היתכנותן
ואמינות האספקה נמוכה ,ולא רק שהשפכים זורמים בחופשיות הפיזית ,הן מבחינת כדאיותן הכלכלית והן מבחינת לוח הזמנים
בערוצי הנחלים ,אלא שמשק המים והביוב אינו מתנהל כראוי הדרוש להקמתן .בשל לוח הזמנים הדוחק והסבירות שמפלס
על ידי הרשות הפלסטינית .קידוחי מים יוצאים לפיכך מכלל האגם יתדרדר אל מתחת לקו השחור ,התגבשה תוכנית פעולה
שימוש עקב תחזוקה לקויה והזנחה ,הדליפה מצנרת אספקת בשני שלבים (מרקל ואחרים .)2017 ,בשלב המיידי יונח צינור
המים מתגברת והצנרת אינה מתוחזקת ,גנבות המים מהצנרת מהנקודה הצפונית ביותר של המוביל הארצי ,בבקעת בית
מתרבות ,רוב הצרכנים אינם משלמים עבור המים שהם צורכים, נטופה ,ועד לחלקו העליון של נחל ארבל .המטרה היא להזרים
ההשקיה החקלאית מתבצעת בשיטות פרימיטיביות ובזבזניות, 50מלמ״ש מים מהמערכת הארצית אל הכינרת ,באמצעות
זרימה טבעית באפיק נחל ארבל .בשלב השני יונחו קווי מים עד
ובכלל — משק המים אינו מוסדר. לגליל המזרחי ולעמק החולה ,שיספקו כ־ 150מלמ״ש .באותו
השאלה המתבקשת היא :מדוע נושא זה נכלל בין שלב גם יוקם מפעל התפלה חדש בחוף הגליל ,בהתאם לתוכנית
האתגרים המיידיים העומדים לפתחם של מנהלי משק המים האב להתפלה (פרק ,)16.4במטרה לתגבר את האספקה לגליל
בישראל? התשובה לכך היא שניתן לזהות שינוי תפיסתי
שהבשיל לאחרונה ,אשר הוביל לחתימת שני הסכמים חשובים, המערבי והמרכזי.
כפי שמפורט להלן .ואולם ,אף קודם להם ,הקמת תשתיות המים כדי למנוע את הידרדרות איכות המים של האגם ,ינקטו בה
בקנה המידה הרחב שהתרחשה בשטח במשך חצי יובל השנים בעת פעולות נוספות להקטנת המליחות ולמניעת זיהום האגם.
האחרון (פרק ,)4.4מאז נחתמו הסכמי אוסלו ועד היום ,הביאה הקטנת המליחות תתבצע באופן ישיר על ידי תפיסה נוספת של
את שני הצדדים להכרה שיש להמשיך ולשדרג את תשתיות מעיינות מלוחים והטייתם אל מחוץ לאגם באמצעות המוביל
המים והביוב ללא כל קשר לפתרון המדיני העתידי .זאת ועוד, המלוח (סוף פרק 7.4ואיור .)7.28כמו כן יופעלו קידוחי השאיבה
הלכה והתקבעה אצל שני הצדדים ההכרה שתשתיות המים בגליל המזרחי באופן שיקטינו את שפיעת המעיינות המלוחים
והביוב תהיינה משותפות לישראלים ולפלסטינים בכל הסדר (איור .)7.27מניעת זיהום האגם תתבצע על ידי אכיפה מוגברת
פוליטי ולא ניתן יהיה להפריד ביניהן .הפלסטינים נוכחו לדעת נגד גלישת שפכים עירוניים ,שפכי רפתות ,בריכות הדגים ,זיהום
שהתגבור העיקרי באספקת המים בעריהם התאפשר במשך 25
שנים האחרונות בעיקר באמצעות חברת ״מקורות״ ,ולעומת של הנופשים על חוף האגם וכיוצא באלה.
זאת הגדלת השאיבה העצמית שלהם צלחה באופן חלקי בלבד. בסיכומו של דבר ,משבר המים הנוכחי באגן כינרת הוא
משום כך ,במשך 25השנים שחלפו ,הפלסטינים באו לוועדת אתגר מיידי למשק המים ,ופתרונו מחייב הקמת מערכות
הנדסיות וביצוע רפורמות ניהוליות גם יחד.