Page 377 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪370‬‬

‫המצומצמת תלמד שלא קיימים סיכונים סביבתיים או שניתן‬ ‫כולל של ‪ 600‬מלמ״ש‪ ,‬ולפיכך עד שנת ‪ 2030‬יהיה צורך בתוספת‬
‫יהיה לשלוט בהם‪ ,‬הפרויקט המלא יוכל להתממש בעתיד‪.‬‬ ‫של כ־‪ 350‬מלמ״ש ועד שנת ‪ 2050‬בתוספת של ‪ 1,100‬מלמ״ש‪.‬‬
‫התוכנית היא להקים מתקן התפלה אחד בחוף הגליל המערבי‬
‫מצוקת המים בעמאן הולכת ומחריפה (מסגרת ‪.5‬ה)‪ ,‬אך‬ ‫ומתקן התפלה אחר בעמק חפר‪ ,‬ולהרחיב את יכולת הייצור של‬
‫המימון לפרויקט הפיילוט הדרומי טרם אושר‪ ,‬ועל כן ביקשה‬ ‫המפעלים בהדרגה‪ .‬בשנת ‪ 2030‬יפיק כל מתקן בממוצע כ־‪135‬‬
‫ממלכת ירדן לקדם את הפרויקט המצומצם בשלבים‪ .‬הוסכם‬ ‫מלמ״ש (‪ 300-100‬מלמ״ש למתקן)‪ ,‬ובשנת ‪ 2050‬יפיק כל מתקן‬
‫אפוא שבשלב הראשון יוקם מתקן ההתפלה בעקבה בלבד‪.‬‬
‫המפעל ישאב ‪ 200‬מלמ״ש מי ים‪ ,‬ומתוכם יותפלו ‪ 80‬מלמ״ש‬ ‫בממוצע ‪ 240‬מלמ״ש (‪ 450-100‬מלמ״ש למתקן)‪.‬‬
‫שיוזרמו צפונה‪ ,‬ומי הרכז יוזרמו חזרה לים סוף‪ .‬אם יימצא מקור‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬תכנון ארוך טווח הוא המשימה‬
‫למימון מלא של פרויקט הפיילוט‪ ,‬ייבנה הצינור להולכת הרכז‬ ‫האסטרטגית החשובה ביותר של משק המים‪ ,‬והינו אתגר ניהולי‬
‫לים המלח‪ .‬כמו כן הוסכם שכדי לחסוך בעלות ההולכה של‬ ‫מהמעלה הראשונה‪ ,‬המחייב שמירה על העקרונות המשפטיים‬
‫המים למרחקים‪ ,‬ישראל וירדן יעבירו מים זו לזו; ירדן תעביר‬
‫לישראל ‪ 50-30‬מלמ״ש מים מותפלים בדרום הערבה עבור‬ ‫והכלכליים שהביאו להקמתה של רשות המים‪.‬‬
‫פיתוח החקלאות‪ ,‬וישראל תעביר לירדן כמות מים זהה מאגן‬
‫הכינרת לעמאן‪ .‬תוכנית זו החלה לקרום עור וגידים מבחינה‬ ‫‪ 17.5‬תעלת הימים‬
‫כלכלית־הנדסית־משפטית‪ .‬בירדן פורסם מכרז לבניית מתקן‬
‫ההתפלה בעקבה‪ ,‬ובישראל מתכננים את הצינור שיחצה את‬ ‫במהלך המאה העשרים השתנתה זרימת המים באגן ההיקוות של‬
‫הגבול בתמנע ואת המאגרים שייבנו בערבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מדינת‬ ‫ים המלח באופן ניכר עקב הדרישה למים בכל המדינות (סוריה‪,‬‬
‫ישראל החלה בתהליך הפקעת הקרקעות להנחת צינור נוסף‬ ‫לבנון‪ ,‬ירדן וישראל) עבור התושבים‪ ,‬המתרבים בקצב מואץ‪.‬‬
‫מהכינרת אל הגבול עם ממלכת ירדן‪ .‬בד בבד עם אלה עוסקים‬ ‫מפלס ים המלח ירד עד כה ביותר מ־‪ 40‬מטרים (פרק ‪ .)12.2‬כיום‬
‫שני הצדדים בתכנון הנדסי וכלכלי של הצינור שיעביר את רכז‬ ‫אין כל אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו‪ .‬הרעיון שמציעים‬
‫גופים ירוקים אחדים‪ ,‬להזרים באפיק הירדן את המים הטבעיים‬
‫ההתפלה לים המלח‪.‬‬ ‫כפי שאלה זרמו בעבר מהכינרת ומהירמוך‪ ,‬נשמע הזוי‪ .‬הפתרון‬
‫היחיד לעצירת ההתייבשות של ים המלח היא להזרים אליו מי‬
‫תוכנית עתידית‪ :‬תעלת הימים תעמוד אפוא על סדר היום‬ ‫ים גולמיים או רכז של מי ים לאחר התפלתם‪ .‬תעלת הימים אינה‬
‫יורדת אפוא מסדר היום הציבורי‪ .‬במשך הזמן תכנון התעלה עבר‬
‫הציבורי בעוד שנים רבות‪ .‬הפרויקט המצומצם אמור לסייע‬ ‫גלגולים אחדים‪ ,‬מטרותיה השתנו והתוואי הגאוגרפי שלה נדד‬
‫בהכרעה לחיוב או לשלילה באשר למימושו של פרויקט תעלת‬ ‫ממקום למקום (פרק ‪ .)12.4‬למרות התוכניות הרבות והמאמץ‬
‫הימים באופן מלא‪ .‬לאחר הפעלת הפיילוט אפשר יהיה ללמוד‬ ‫המחקרי הממושך‪ ,‬עד כה טרם יצא הפרויקט אל הפועל‪ .‬הסיבה‬
‫על אודות ההשלכות האקולוגיות־סביבתיות של ערבובם של‬ ‫לכך היא חוסר הוודאות האקולוגי־סביבתי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬התעלה‬
‫שני סוגי המים‪ .‬תחזית חלקית על השפעת החלופות השונות על‬ ‫עשויה להביא לפיתוח כלכלי‪ ,‬תעשייתי‪ ,‬חקלאי ותיירותי בקנה‬
‫הסביבה והאקולוגיה מובאת בטבלה ‪( 17.4‬הסבר לתחזיות אלו‬ ‫מידה ארצי‪ ,‬אך מהצד האחר היא עלולה להביא לאסון אקולוגי־‬
‫סביבתי‪ .‬הכרעה בסוגיה זו מציבה אתגר גדול למשק המים‪ ,‬שהרי‬
‫מפורט בפרק ‪.)12‬‬ ‫הפרויקט עשוי לתרום כמיליארד מ״ק מים שפירים בשנה‪ .‬ייצור של‬
‫מים בכמות כה גדולה‪ ,‬באיכות גבוהה‪ ,‬במחיר מוזל ובמקום נידח‬
‫טבלה ‪ :17.4‬השפעת תעלת הימים בספיקות שונות על הסביבה‬ ‫(המייתר את הוצאות ההובלה) כד ִאי ללא ספק מבחינה כלכלית‬
‫והאקולוגיה (‪:)Gavrieli et al., 2011‬‬ ‫(במיוחד בתוואי המרכזי מהים התיכון)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אולי יתברר‬
‫בעתיד שהפרויקט עשוי דווקא להשתלב עם הסביבה ולאפשר‬
‫‪1,000-700 600-400 300-100‬‬ ‫הספיקה (מלמ״ש)‬ ‫את שימור המערכת האקולוגית?! אם אכן יתברר שהפרויקט אינו‬
‫מסוכן‪ ,‬הרי הוא ישמש חלופה ודאית לחלק מתוכנית ההרחבה‬
‫‪0.0 ± 0.1‬‬ ‫‪-0.4 ± 0.1 -0.7 ± 0.1‬‬ ‫שינוי המפלס (מטר לשנה)‬ ‫של מתקני ההתפלה על חוף הים התיכון‪ .‬בשלב זה הוחלט שלא‬
‫כן‬ ‫לא ?‬ ‫שיכוב האגם‬ ‫לקבל החלטה על בניית התעלה בשלמותה‪ ,‬אלא לצאת לדרך‬
‫כן‬ ‫לא ?‬ ‫פריחת אצות‬
‫כן‬ ‫לא ?‬ ‫שקיעת גבס‬ ‫ולתכנן את פרויקט הפיילוט המצומצם‪.‬‬
‫כן‬ ‫כן כן‬
‫גידול ?‬ ‫התפתחות בולענים‬
‫העמקת‬ ‫במליחות‬ ‫השפעה על המפעלים‬
‫המשאבות‬

‫אם יוחלט בעתיד על הפרויקט המלא‪ ,‬אין הכרח שהתעלה‬ ‫פרויקט הפיילוט הדרומי‪ :‬במפגש משותף של כל הגורמים‬
‫המשלימה תוקם דווקא בתוואי הדרומי‪ .‬כדי להכריע בדבר‬
‫התוואי המיטבי‪ ,‬מן הראוי לבחון את המטרות השונות של‬ ‫המעורבים‪ ,‬שנערך בשנת ‪ ,2014‬הוחלט על התקדמות בשלבים‪.‬‬
‫הפרויקט ולדון בתוואי המיטבי לכל אחת מהן‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫הצוות המקצועי המליץ על פרויקט מצומצם לבדיקת ההשפעות‬
‫האם פתרון למצוקת המים בירדן ושיקומו של מפלס ים המלח‬ ‫הסביבתיות‪ ,‬היינו תעלת ימים בהיקף של כ־‪ 300‬מלמ״ש (כ־‪15%‬‬
‫מהתעלה בהיקפה המלא)‪ .‬המטרות הן לספק מים מותפלים‬
‫חייבים להיות כרוכים זה בזה? או שמא אין בכך הכרח?‬ ‫לעמאן ולהעביר את רכז מי הים לים המלח‪ ,‬כדי לנטר ולבחון את‬
‫תהליך הערבוב של שני סוגי המים על כל היבטיו‪ .‬אם התעלה‬