Page 379 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪372‬‬

‫בסיכומו של דבר‪ ,‬פרויקט תעלת הימים הינו אתגר‬ ‫של ביקורים בלועות של הרי געש פעילים או של טיפוס על‬
‫בקנה מידה בין־לאומי למדינת ישראל ובכלל זה למשק המים‪.‬‬ ‫פסגות של הרים מושלגים‪ .‬היערכות מתאימה מבחינה הנדסית‬
‫ההתמודדות עם האתגר מחייבת ידע מקצועי רחב ביותר‪,‬‬ ‫ובטיחותית יכולה להביא לאזור עשרות מיליוני תיירים בשנה‪.‬‬
‫הסכמה מדינית בין המדינות המעורבות‪ ,‬תכנון כלכלי ומשפטי‬ ‫מפלס היעד של ים המלח‪ ,‬העשוי להתייצב באמצעות תעלת‬
‫ויכולת ביצוע הנדסית‪ .‬האתגר אכן גדול‪ ,‬אך לוח הזמנים אינו‬ ‫הימים העתידית‪ ,‬אינו חייב להיות ברומו המקורי‪ ,‬כפי שהיה‬
‫בראשית המאה העשרים‪ .‬מפלס היעד צריך לאפשר את תיירות‬
‫דוחק‪.‬‬
‫הבולענים העתידית‪ ,‬במיוחד באגן הדרומי של ים המלח‪.‬‬

‫‪.17‬א‪ .‬הצפת בתי המלון וקציר המלח‪:‬‬

‫איור ‪.17‬א‪ :1.‬בתי המלון בעין בוקק על חוף בריכת האידוי של מפעלי‬ ‫שני המקבצים של בתי המלון בים המלח‪ ,‬בעין בוקק ובחמי‬
‫ים המלח (מעובד מנתוני ‪.)Digital Globe‬‬ ‫זוהר‪ ,‬נבנו על חוף בריכות האידוי של המפעלים (איור ‪.17‬א‪.)1.‬‬
‫במשך עשרות שנים התפתחו התיירות והתעשייה זו בצד זו ללא‬
‫הפרעות‪ ,‬אולם ככל שחלף הזמן התבררו הניגודים ביניהן‪ ,‬עד‬
‫שהתפתח קונפליקט קשה‪ .‬הסיבה היא עליית מפלס בריכות‬

‫האידוי והצפת בתי המלון‪.‬‬
‫בריכות האידוי נועדו לסלק מהתמיסה את מלח הבישול‪,‬‬
‫‪ ,NaCl‬שאין לו ערך כלכלי‪ ,‬ולרכז בתמיסה את מלח האשלגן‪,‬‬
‫‪ ,KCl‬שהוא בעל ערך כלכלי‪ .‬בבריכות האידוי הצפוניות‪ ,‬שבתי‬
‫המלון הוקמו לידן‪ ,‬שוקע מלח הבישול על הקרקעית‪ ,‬ומשם‬
‫עוברת התמיסה העשירה במלחי האשלג לבריכות האידוי‬
‫הדרומיות‪ ,‬שבהן שוקע האשלג (לצורך הפקה ומכירה)‪ .‬שקיעת‬
‫מלח הבישול על קרקעית בריכות האידוי הצפוניות גורמת‬
‫לעליית הקרקעית בכ־‪ 20‬ס״מ בשנה‪ .‬כדי לשמור על נפח מים‬
‫קבוע בבריכות האידוי (הכרחי עבור התהליכים הכימיים) מועלה‬
‫בכל שנה מפלס המים בבריכות האידוי ב־‪ 20‬ס״מ‪ .‬הסוללות סביב‬
‫הבריכות מוגבהות מדי פעם בהתאם לצורך‪ .‬התוצאה הבלתי‬
‫נמנעת היא הצפת בתי המלון‪ .‬בשלב הראשון התברר שיסודות‬
‫המבנים טובלים במי תהום קורוזיביים שדלפו בתת־הקרקע מים‬
‫המלח‪ .‬מאוחר יותר הוצפו המרתפים‪ .‬כדי למנוע את הצפת‬
‫קומות הקרקע‪ ,‬החלו בשאיבת מי התהום שסביב בתי המלון‪.‬‬
‫בהמשך נבנו מערכות יניקה של עשרות בארות הפועלות ללא‬
‫הרף‪ ,‬שנועדו לשאוב את מי התהום ולסלקם לבריכות האידוי‪.‬‬
‫כדי למנוע זרימה חוזרת מסיבית בתת־הקרקע מבריכות האידוי‬
‫אל תשתית בתי המלון‪ ,‬נבנה קיר אטים תת־קרקעי החוצץ בין‬
‫מי הבריכות לבין מי התהום (איור ‪.17‬א‪ .)2.‬ואולם‪ ,‬הדליפות לא‬
‫פסקו כתוצאה של הפרש המפלסים הגדל והולך‪ .‬מבקר המדינה‬
‫פרסם דוחות מספר העוסקים בדרך קבלת ההחלטות הלקויה של‬
‫הממשלה‪ ,‬שהביאה למציאות קשה זו‪ ,‬ובפרויקט של שאיבת מי‬
‫התהום‪ ,‬שעתידו נראה חסר תוחלת (מבקר המדינה‪,2005 ,2003 ,‬‬

‫‪.)2009‬‬