Page 374 - israel water resources

‫פרק ‪ :17‬אתגרי משק המים ‪367‬‬

‫לישראלים ופלסטינים ביחד ולשימושים עירוניים בלבד‪ ,‬בכ־‪110‬‬ ‫המים המשותפת בדרישות להגביר את אספקת המים מהצנרת‬
‫מלמ״ש‪ ,‬ובשנת ‪ 2050‬היא תסתכם כנראה בכ־‪ 335‬מלמ״ש‪.‬‬ ‫הישראלית‪ ,‬ואכן כך גם קרה בפועל (איורים ‪ 4.11‬ו־ ‪ .)4.13‬בשנים‬
‫התוכנית אינה מתבססת על קידוחים חדשים שייקדחו ביהודה‬ ‫האחרונות החלו אף לבנות מתקנים משותפים לטיפול בשפכים‬
‫ושומרון‪ ,‬מכיוון שפוטנציאל השאיבה הנוסף מוגבל ביותר‪.‬‬
‫תוספת מים נוספת לפלסטינים תבוא לפי התוכנית מתיקון‬ ‫(מסגרת ‪.4‬ה)‪.‬‬
‫בהמשך לתהליך זה התחוללו לאחרונה שתי פריצות דרך‬
‫הדליפות העירוניות הרבות‪.‬‬ ‫הראויות לציון‪ .‬הראשונה — ההסכם שנחתם ב־‪ 2016‬בנוגע‬
‫יחד עם זאת ישראל מתכננת להגביר את אספקת המים‬ ‫לפרויקט הפיילוט של תעלת הימים‪ ,‬הכולל גם הסכמה שישראל‬
‫לרצועת עזה בכ־‪ 20‬מלמ״ש באמצעות כמה קווי מים שיחצו את‬ ‫תספק לפלסטינים ביהודה ושומרון עוד ‪ 30‬מלמ״ש ממערכת‬
‫הגבול‪ .‬לכך יתווספו כמה מתקנים להתפלת מי ים‪ ,‬הנבנים כיום‬ ‫אספקת המים הארצית (ולא בשאיבה עצמית שלהם)‪ .‬פריצת‬
‫(ושייבנו בעתיד) לאורך חוף הים ברצועת עזה במימון המדינות‬ ‫הדרך השנייה — ההסכם שנחתם ב־‪ 2017‬בנוגע למפעל הטיפול‬
‫בשפכי ירושלים באגן הניקוז של נחל קדרון‪ .‬הסכם זה נחתם‬
‫התורמות‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 15‬שנות מאבק עיקש‪ .‬מסתבר אפוא ששני הצדדים‬
‫תוכנית האב עוסקת כמובן גם בביוב‪ .‬כיום‪ ,‬השפכים‬ ‫הבינו שאין דרך אחרת לפתרון משבר המים והשפכים אלא רק‬
‫הישראליים מטופלים ברובם (כ־‪ ,)80%‬בעוד השפכים‬ ‫על ידי שיתוף פעולה (לפחות באופן חלקי)‪ .‬זוהי הסיבה לכך‬
‫הפלסטיניים מטופלים באופן חלקי (כ־‪ .)20%‬רוב השפכים‬ ‫שתוכנית האב ליהודה ושומרון אושרה בשנה האחרונה לביצוע‬
‫מהיישובים הישראליים נאספים היום למפעלי הקולחים‬ ‫(רשות המים‪ .)2016 ,‬תוכנית זו משמשת כמפת דרכים למימוש‬
‫הגדולים בישראל (השפד״ן‪ ,‬שורק ואיילון)‪ ,‬מיעוטם למט״שים‬ ‫השאיפות הבסיסיות של שתי האוכלוסיות‪ ,‬ומימושה מציב אתגר‬
‫המקומיים הגדולים (גוש עציון ונבי־מוסא)‪ ,‬ונוסף עליהם‬
‫קיימים כ־‪ 70‬מט״שים זעירים הפזורים בכל המרחב‪ .‬לפי תוכנית‬ ‫ממשי למנהלי משק המים‪.‬‬
‫האב‪ ,‬עד ‪ 2030‬לא יזרום ביוב ישראלי בשטח‪ .‬התוכנית אינה‬
‫עוסקת במט״שים פלסטיניים‪ ,‬כי אלה ממומנים על ידי המדינות‬ ‫תשתיות המים והביוב‪ :‬הכנת תוכנית אב למים ושפכים‬

‫התורמות ומקודמים במסגרות אחרות‪.‬‬ ‫ליהודה ושומרון‪ ,‬עבור הישראלים והפלסטינים כאחד‪ ,‬היא‬
‫השבת השפכים להשקיה חקלאית ביהודה ושומרון‬ ‫משימה מסובכת ומורכבת‪ .‬השאלות הבסיסיות רבות וקשות‪:‬‬
‫מתוכננת במגזר הישראלי באופן מצומצם‪ ,‬שהרי רוב הקולחים‬ ‫מהו גודל האוכלוסייה הפלסטינית? מהו קצב הריבוי שלה?‬
‫מיוצרים במט״שים שממערב לקו הירוק‪ .‬מנגד‪ ,‬במגזר הפלסטיני‬ ‫ומהו גובה צריכת המים לנפש (הנוכחית והעתידית)? נוסף על‬
‫אין תכנון מפורט לשימוש בקולחים עקב ההתנגדות העקרונית‬ ‫כך‪ ,‬למרות ההכרה בצורך בשיתוף פעולה בין מדינת ישראל‬
‫של הרשות הפלסטינית לשימוש בקולחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מסתבר‬ ‫לבין הרשות הפלסטינית‪ ,‬מסתבר ששיתוף הפעולה יהיה מוגבל‪.‬‬
‫שחלק מהקולחים שיטופלו במט״ש נבי־מוסא (בהתאם להסדר‬ ‫השאלות הנוספות העומדות בבסיס תוכנית האב הן אפוא‪ :‬מה‬
‫תהיה מידת שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית? כיצד יש‬
‫בנחל קדרון) ישמשו להשקיית מטעי התמרים באזור יריחו‪.‬‬ ‫לממן את מערכות המים עבור הפלסטינים? האם התכנון צריך‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬גם משבר המים ביהודה ושומרון ובעזה‬ ‫לכלול את כל הישראלים ואת כל הפלסטינים? או שמא את‬
‫הוא אתגר מיידי למשק המים‪ ,‬ופתרונו מחייב התמודדות עם‬ ‫כל הישראלים אך רק את הפלסטינים המתגוררים לאורך צירי‬
‫משימות הנדסיות מחד גיסא ומדיניות־משפטיות־כלכליות‬
‫האספקה ליישובים הישראליים?‬
‫מאידך גיסא‪.‬‬ ‫תוכנית האב ליהודה ושומרון (רשות המים‪ )2016 ,‬עוסקת‬
‫בהרחבה בשאלות אלו ובוחנת את האפשרויות השונות‪ .‬במסגרת‬
‫‪ 17.4‬תכנון ארוך טווח‬ ‫המצומצמת של הדיון דלהלן לא נפרט את כל השיקולים ואת‬
‫כל האומדנים שהביאו לגיבוש התוכנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬נדגיש שתי‬
‫שני האתגרים שתוארו לעיל (הכינרת ויהודה ושומרון) הם‬ ‫נקודות‪ .‬הראשונה נוגעת לעקרונותיה של הכנת תוכנית האב‪.‬‬
‫אתגרים ברמה המקומית‪ .‬הקדמנו את הדיון בפרק זה על אודות‬ ‫בדומה להכנת תוכנית אב בכל מקום אחר‪ ,‬התוכנית מבוססת‬
‫האתגרים המקומיים בשל חומרתם הרבה והשפעתם המיידית‪.‬‬ ‫על הערכת הביקושים ומביאה בחשבון את גודל האוכלוסייה‪,‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין ספק שמבחינה אסטרטגית האתגר הגדול והחשוב‬ ‫קצב גידולה ורמת החיים שלה‪ .‬מאחר ששיטת עבודה זו מפורטת‬
‫ביותר העומד בפני מנהלי משק המים הישראלי הוא התכנון ארוך‬ ‫להלן‪ ,‬בפרק ‪ ,17.4‬בהקשר של הכנת תוכנית האב הארצית‪,‬‬
‫הטווח‪ ,‬היינו הכנת תוכנית אב ארצית למים וביוב‪ ,‬ובכך נעסוק‬ ‫נדלג כאן על הערכות אלו‪ ,‬ונפנה את הקורא לפרק הבא‪.‬‬
‫להלן‪ .‬משימה זו אכן הוגדרה כראשונה במעלה בכל הביקורות‬ ‫הנקודה השנייה נוגעת לאי־הוודאות באשר לשיתוף הפעולה‬
‫שנכתבו על משק המים בתקופת המשבר הממושך (הוועדה‬ ‫עם הרשות הפלסטינית‪ ,‬שהביאה לכך שהתוכנית הצטמצמה‬
‫לענייני בקורת המדינה‪ ;2000 ,‬ועדת החקירה הפרלמנטרית‪,‬‬ ‫לקווי ההולכה הראשיים בלבד‪ .‬קווים אלו אמורים לספק מים‪,‬‬
‫בכמות ובאיכות הדרושות‪ ,‬בהתאם לתחזיות ארוכות הטווח‪,‬‬
‫‪ ;2002‬ועדת החקירה הממלכתית‪.)2010 ,‬‬ ‫ולכן חשוב היה לקבוע את התוואי שלהם ואת קוטר הצינורות‪.‬‬
‫השאלה המקדימה שיש לשאול היא‪ :‬מנין שגורלה של‬ ‫מערכת חלוקת המים בתוך הערים והכפרים הפלסטיניים נשארו‬
‫תוכנית האב הנוכחית לא יהיה גניזה‪ ,‬בדומה לגורלן של תוכניות‬ ‫מחוץ למסגרת התוכנית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬התוכנית קובעת שקווי‬
‫האב שהוכנו בעבר ונגנזו (פרק ‪ ?)2.5‬התשובה לכך היא שהרפורמה‬ ‫האספקה הראשיים ייראו כזרועות ארוכות‪ ,‬המתפצלות ממוביל‬
‫המשפטית־כלכלית שיצרה את מערכת הניהול החדשה‪ ,‬את‬ ‫המים הארצי (דומה לאיור ‪ .)13.14‬לפי התוכנית‪ ,‬קווי האספקה‬
‫רשות המים (פרק ‪ ,)3‬היא הערובה לכך שהתוכנית לא תיגנז‪.‬‬ ‫מתוכננים להזרים מים בנפח הגדול פי שלושה מנפח המים‬
‫רשות המים מסוגלת לקבל החלטות וליישמן‪ ,‬ולרשותה עומד‬ ‫המוזרם בהם היום‪ ,‬כדי לענות על הצרכים של שתי האוכלוסיות‬
‫תקציב סגור ומובטח למימוש מטרותיה בעתיד הנראה לעין‪.‬‬ ‫עד שנת ‪ .2050‬בשנת ‪ 2010‬הסתכמה אספקת המים השפירים‪,‬‬