Page 372 - israel water resources

‫פרק ‪ :17‬אתגרי משק המים ‪365‬‬

‫‪1,600‬‬ ‫‪1,482‬‬
‫‪1,400‬‬
‫‪(ģīĚĘĚ) ĦĤĜĕėĘ ęĕĚĐ ĦđĝĕĜė Ėĝ‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪1,163‬‬

‫‪1,000‬‬ ‫‪952 962‬‬ ‫‪888 909‬‬ ‫‪880‬‬ ‫‪847‬‬
‫‪857‬‬ ‫‪682 755‬‬
‫‪800 774750‬‬
‫‪656‬‬ ‫‪499713 587 570 666‬‬
‫‪600‬‬ ‫‪604 608‬‬ ‫‪451 423 382‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪555‬‬ ‫‪536 570‬‬
‫‪514‬‬ ‫‪482 458‬‬ ‫‪417‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪375‬‬
‫‪436‬‬ ‫‪342 300‬‬ ‫‪236 254 260‬‬

‫‪317‬‬

‫‪200‬‬

‫‪0 1975/6 1977/8 1979/801981/2 1983/4 1985/6 1987/8 1989/901991/2 1993/4 1995/6 1997/8 1999/00 2001/1 2003/4 2005/6 2007/8 2009/102011/2 2013/4 2015/6‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :17.1‬הירידה בכניסות המים לכינרת במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות (מרקל ואחרים‪.)2017 ,‬‬

‫‪-208‬‬ ‫‪-208.8 ěđĕĘĞ ęđďČ đģ‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪(ĘīĎĚ) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫הירידה בכמות הגשמים לא הייתה מובהקת ולכן התהליך לא‬
‫‪-209‬‬ ‫‪300‬‬ ‫אובחן‪ ,‬ורק במחקרים אחרונים נמצא הקיטון בגשמים כוודאי‬
‫‪-210‬‬ ‫‪ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬ ‫‪280‬‬ ‫(‪ ,)Givati and Rosenfeld, 2013‬כפי שמפורט בפרק ‪ 6.6‬ובאיור‬
‫‪-211‬‬ ‫‪ .6.18‬באופן דומה‪ ,‬כאשר בודקים את כמויות המים הנכנסות‬
‫‪(ĪĚ) ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪-212‬‬ ‫‪ęĎČĐ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪260‬‬ ‫לכינרת (לפני ההתאדות מהאגם)‪ ,‬מתברר שיש ירידה של כ־‪200‬‬
‫‪-213‬‬ ‫מלמ״ק במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות (איור ‪ .)17.1‬מרקל ואחרים‬
‫‪-214‬‬ ‫‪-213.0 ěđĦēĦ ęđďČ đģ‬‬ ‫‪240‬‬ ‫(‪ )2017‬מצאו שפחיתת הגשמים גרמה לירידה של ‪ 150‬מלמ״ש‬
‫‪-215‬‬ ‫במים הנכנסים לאגם‪ ,‬והגברת הצריכה במעלה האגן הפחיתה‬
‫‪-214.87 ĕĤđĔĝĕĐ ęđĚĕĜĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪220‬‬ ‫ב־‪ 50‬מלמ״ש נוספים‪ .‬המים באגן ההיקוות של הכינרת מסופקים‬
‫‪10/2012‬‬ ‫‪10/2018‬‬ ‫היום לתושבי הגליל המזרחי‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬עמק החולה‪ ,‬בקעת‬
‫‪10/2013‬‬ ‫‪10/2014‬‬ ‫‪10/2015‬‬ ‫‪10/2016‬‬ ‫‪10/2017‬‬ ‫כינרות‪ ,‬עמק המעיינות ובקעת הירדן‪ ,‬ועל כן כולם סובלים‬
‫היום ממשבר המים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הסכם השלום עם ממלכת ירדן‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫(פרק ‪ ,)4.3‬המחייב אספקה שנתית של ‪ 55‬מלמ״ק מאגן הכינרת‬

‫איור ‪ :17.2‬ירידת מפלס הכינרת ועליית מליחותו בשנים ‪2017-2013‬‬ ‫(וכנראה אף יותר מכך בעתיד)‪ ,‬מאוים עקב המשבר‪.‬‬
‫(על פי רשות המים)‪.‬‬ ‫באמצע המאה העשרים הייתה כמות המים הזמינים גדולה‬
‫יותר מהצריכה המקומית‪ ,‬ולכן נבנה מוביל המים הארצי‪ ,‬המזרים‬
‫העיכוב בפיתוח התשתיות‪ :‬השאלה הגדולה המתעוררת לאור‬ ‫את מי הכינרת למרכז הארץ‪ .‬במשך הזמן גדלה צריכת המים‬
‫המקומית והשתוותה לכלל כמות המים שנכנסת לאגן‪ ,‬ולכן‬
‫נתונים אלו היא‪ :‬מדוע לא ננקטו עד כה צעדים להתמודדות עם‬ ‫שאיבת המים במוביל הארצי הצטמצמה עד שכמעט התאפסה‪.‬‬
‫הבעיה? הרי ניתן היה לחזות לפני שנים רבות את התפתחות‬ ‫בפועל‪ ,‬מאז שנת ‪ 2013‬התהפכה המשוואה‪ :‬הצריכה המקומית‬
‫גירעון המים באגם! מעבר לכך‪ ,‬רשות המים מתמודדת מאז‬ ‫גדולה מכמות המים הנכנסת לאגן ההיקוות ומפלס הכינרת יורד‬
‫הקמתה (‪ )2007‬עם בעיות דומות בכל רחבי הארץ‪ ,‬ומשום כך‬ ‫משנה לשנה‪ .‬באוקטובר ‪ 2015‬ירד המפלס אל מתחת לקו האדום‪,‬‬
‫שודרגה מערכת הובלת המים בכל הארץ‪ ,‬באופן שתוכל להעביר‬
‫את המים המותפלים מהמרכז לפריפריה (פרק ‪ .)3.4‬אם כן‪ ,‬מדוע‬ ‫וקיימת סבירות שבשנת ‪ 2018‬ירד המפלס עד לקו השחור‪.‬‬
‫לא שודרגה בד בבד עימה מערכת הובלת המים צפונה‪ ,‬אל אגן‬ ‫מליחות הכינרת משתנה בהתאם לכמות המים הזמינים‪,‬‬
‫כפי שהוסבר בפרק ‪ .7.4‬הירידה הממושכת בכמות המים הזמינים‪,‬‬
‫הכינרת?‬ ‫והנביעה היציבה (באופן יחסי) של המעיינות המלוחים‪ ,‬מגדילות‬
‫התשובה לכך היא במישור הניהולי־משפטי־כלכלי‪.‬‬ ‫את מליחות האגם‪ .‬אכן‪ ,‬בין השנים ‪ 2017-2013‬עלתה מליחות‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬אספקת המים בצפון הארץ בכלל ובאזור‬ ‫הכינרת מ־‪ 240‬מגכ״ל עד ל־‪ 310‬מגכ״ל ובו בזמן ירדו המפלסים‬
‫מעלה הכינרת בפרט בוצעה באמצעות אגודות מים חקלאיות‬ ‫(איור ‪ .)17.2‬המלחת האגם פוגעת כמובן פגיעה ישירה באיכות‬
‫(פרק ‪ .)13.4‬אגודות המים הצליחו במשך עשרות שנים לספק‬ ‫המים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תחלופת המים האיטית באגם הביאה להגברת‬
‫לעצמן מים במחיר נמוך יותר (כולל היטלי ההפקה)‪ ,‬בהשוואה‬ ‫הפריחה של האצות הכחוליות ושל האצות המכילות רעלנים‬
‫לקניית מים מחברת ״מקורות״‪ .‬מבחינה משפטית‪ ,‬הן הוגדרו‬
‫כאגודות הממוקמות באזורים ״מנותקים״‪ .‬הניתוק גרם לכך‬ ‫(איור ‪ ,)7.34‬המהווה פגיעה נוספת באיכות המים‪.‬‬