Page 371 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪364‬‬

‫כלכליות־משפטיות לאיחור בטיפול בו ונתאר את האופן שבו‬ ‫כך למשל‪ ,‬בשנה האחרונה (‪ )2017‬התבשרנו על תקלות במתקן‬
‫מתכוונת רשות המים לפתור אותו‪.‬‬ ‫ההתפלה באשדוד ועל אי־יכולתו לספק את כמויות המים‬
‫המוסכמות‪ ,‬על גלישות שפכים לנחלי מישור החוף לאחר שעברו‬
‫הנושא השני הוא חוסר המים באזורי יהודה‪ ,‬שומרון ועזה‪,‬‬ ‫תהליך שיקום ממושך או על עלייה במחיר המים לחקלאות‪,‬‬
‫הפוגע בישראלים ופלסטינים כאחד ומתבטא בכך שיישובים‬ ‫שעלולה להביא לנטישת שדות חקלאיים‪ .‬כאמור‪ ,‬משימות‬
‫רבים נותרים ללא מים בברזים בעונת הקיץ‪ .‬המחסור פוגע‬
‫במישרין בצרכנים עצמם‪ ,‬ובעקיפין ביכולת הפיתוח הכלכלי של‬ ‫הפיתוח השוטפות ״מתחדשות״ בהתמדה‪.‬‬
‫כלל תושבי האזור (בתעשייה‪ ,‬בחקלאות‪ ,‬בתיירות‪ ,‬בבריאות‬ ‫האתגרים המקצועיים גם הם רבים ומגוונים‪ .‬פרט להמשך‬
‫וכדומה)‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬איכות הסביבה באזורי יהודה‪ ,‬שומרון‬ ‫המחקר ההידרולוגי־טכנולוגי ולהכשרתו של כוח האדם המקצועי‪,‬‬
‫ועזה ירודה ביותר‪ ,‬במיוחד עקב זיהום השפכים‪ .‬העיכוב הממושך‬ ‫יש להתאים את ניהול משק המים לעידן של טכנולוגיית המידע‬
‫בפיתוחן של תשתיות המים והביוב הוא תוצאה ישירה מחוסר‬ ‫המתוקשב‪ ,‬היינו האינטרנט‪ ,‬האוטומציה‪ ,‬התקשורת המיידית‬
‫הוודאות המדיני באזור‪ .‬בפרק זה נסקור את ממדי המשבר‪ ,‬נציג‬ ‫וזמינות המידע לציבור הרחב‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬יש לחבר את‬
‫את תוכנית האב לשדרוג התשתיות ביהודה ושומרון ובעזה‪,‬‬ ‫קידוחי המים והתחנות ההידרומטריות למערכות ניטור ובקרה‬
‫נתאר את היערכות רשות המים לשדרוג התשתיות ונסביר מדוע‬ ‫מרחוק‪ ,‬באופן שכל נתוני המפלס‪ ,‬איכות המים והספיקות‬
‫ישודרו בזמן אמיתי למרכזי מידע‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מנהלי משק המים‬
‫אושרו התוכניות דווקא עכשיו‪.‬‬ ‫צריכים לבצע תחזיות ולשתף את הציבור בכל המידע‪ .‬באמצעות‬
‫הנושא השלישי הוא תכנון ארוך טווח‪ .‬רשות המים‬ ‫מודלים מטאורולוגיים מתוחכמים לחיזוי מזג האוויר וגשמים‪,‬‬
‫הכינה תוכנית אב לפיתוח משק המים עד שנת ‪ .2050‬התוכנית‬ ‫באמצעות מודלים הידרולוגיים לזרימת מי התהום ולהסעת‬
‫מבוססת על תפיסה מדינית־משפטית־כלכלית ואושרה על ידי‬ ‫המומסים ובאמצעות מערכות הניטור והבקרה של משאבי המים‪,‬‬
‫הממשלה‪ .‬התוכנית מפרטת את תחזיות הצריכה העתידיות ואת‬ ‫על מנהלי משק המים להעריך בכל רגע נתון את פוטנציאל המים‬
‫היקף מקורות המים הטבעיים והמלאכותיים שיעמדו לרשותה‬ ‫הטבעי ואת איכותו‪ ,‬להזהיר מפני שיטפונות בזק באגני היקוות‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬תוכנית זו דורשת גמישות רבה‪ ,‬הן בתכנון‬ ‫ספציפיים ולחזות התפרצות של זיהומים במאגרים (פריחת‬
‫והן בביצוע‪ ,‬עקב ה״הפתעות״ האפשריות בתחומי המדיניות‪,‬‬ ‫אצות רעילות בכינרת‪ ,‬זיהום ויראלי ובקטריאלי במאגרים וכו׳)‪.‬‬
‫באמצעות שיטות אלו יוכלו מנהלי משק המים להעריך בתחילת‬
‫הטכנולוגיה והכלכלה‪ .‬נושא זה יוצג בהרחבה בהמשך הפרק‪.‬‬ ‫החורף את מילוי המאגרים מהגשמים ואת צריכת המים של כל‬
‫הנושא הרביעי והאחרון הוא תעלת הימים‪ .‬כאן מדובר‬ ‫הצרכנים‪ ,‬ולתכנן את כמויות המים הדרושות להתפלה ואת‬
‫במפעל תשתיתי גדול‪ ,‬גם בקנה מידה בין־לאומי‪ ,‬העשוי להביא‬
‫לשינויים של ממש במשק המים ובפיתוח הכלכלי של מדינת‬ ‫הפעולות הנדרשות לטיפול באיכות המים‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬השאלות העקרוניות המתעוררות בקשר לפרויקט זה‬ ‫האתגרים הניהוליים‪ ,‬המשפטיים והכלכליים רבים‬
‫רבות ביותר‪ ,‬ובמיוחד בהיבט של איכות הסביבה‪ .‬המפעל עלול‬ ‫ומגוונים‪ ,‬ואף בהיבט זה יש להמשיך במומנטום של השנים‬
‫להביא לפגיעה קשה בסביבה‪ ,‬אך ייתכן גם להפך‪ ,‬שהוא ישתלב‬ ‫האחרונות‪ .‬המשימות העיקריות הן‪ :‬התייעלות של חברות‬
‫עם שימור הסביבה ויביא לפיתוח כלכלי‪ ,‬תיירותי וחקלאי נרחב‪.‬‬ ‫אספקת המים‪ ,‬צמצום מספרם של התאגידים העירוניים‪ ,‬יצירת‬
‫ההתמודדות עם סוגיה זו דורשת ידע מקצועי ותכנון מדיני‪ ,‬והיא‬ ‫תמריצים כלכליים אצל התאגידים העירוניים במטרה להביא‬
‫להקטנת הפחת‪ ,‬להגברת הגבייה ולהגדלת ההשקעה בתשתיות‪,‬‬
‫מפורטת בסוף הפרק‪.‬‬ ‫ארגון מחדש של חברות אספקת הקולחים‪ ,‬שמירה על תעריפי‬
‫מים נמוכים ככל האפשר ובמיוחד בחקלאות‪ ,‬הגברת הניטור‬
‫‪ 17.2‬המשבר באגן הכינרת‬ ‫והאכיפה על החברות והארגונים המזהמים את הסביבה ואת‬
‫מקורות המים‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה (פרק ‪ .)3.5‬נוסף על כך‪ ,‬צריך‬
‫גירעון המים באגן הכינרת התפתח כאמור עקב שני תהליכים‪:‬‬ ‫למנוע פיצול סמכויות מחודש במשק המים‪ .‬כיום קיימת סכנה‬
‫ירידה בכמות הגשמים היורדים על האגן מחד גיסא‪ ,‬וגידול‬ ‫מוחשית של פיצול סמכויות בקשר לרשויות הניקוז‪ ,‬הכפופות‬
‫בצריכת המים באגן מאידך גיסא‪ .‬אף על פי ששני התהליכים היו‬ ‫למשרד החקלאות‪ ,‬למנהלת תעלת הימים‪ ,‬הכפופה למשרד‬
‫ברורים כבר לפני שנים אחדות‪ ,‬לא תוכננה ולא נבנתה מערכת‬ ‫לשיתוף פעולה אזורי‪ ,‬ולמנהלת הנחלים‪ ,‬הכפופה למשרד להגנת‬
‫להובלת מים מותפלים ממרכז הארץ צפונה (בניגוד ליתר אזורי‬ ‫הסביבה‪ .‬פיצול הסמכויות גרם בעבר להתפתחות המשבר הקשה‬
‫הארץ)‪ .‬להלן נתאר באופן כמותי את התפתחות המשבר‪,‬‬
‫נסביר את משמעותו הסביבתית‪ ,‬נפרט את הסיבות המנהליות‬ ‫(פרק ‪ ,)2‬ואסור לאפשר לתהליך להתפתח מחדש‪.‬‬
‫להתמהמהות בפתרונו ולבסוף נתאר את תוכנית העבודה של‬ ‫מאחר שהאתגרים במשק המים רבים ומגוונים‪ ,‬אי־אפשר‬
‫לעסוק בכולם בפרק זה‪ .‬הדיון דלהלן יתמקד בארבעה נושאים‬
‫רשות המים‪.‬‬ ‫עקרוניים‪ ,‬העומדים כיום בראש סדר העדיפויות‪ .‬נושאים אלו‬

‫התפתחות גירעון המים‪ :‬מאזן המים של הכינרת מתואר‬ ‫ימחישו היטב את מגוון האתגרים הנמצאים על סדר היום‪.‬‬
‫הנושא הראשון הוא מחסור המים הקשה באגן הכינרת‪.‬‬
‫בפרוטרוט בפרק ‪ .7.2‬הירידה בכמות המים הזמינים בכינרת‬ ‫המחסור פגע בראש ובראשונה בצרכנים שאינם מקבלים את‬
‫במשך הזמן מתוארת באיור ‪ .7.4‬באמצע המאה העשרים היה‬ ‫הכמות המבוקשת‪ ,‬אך גרם גם לפגיעה קשה באיכות המים‬
‫ממוצע המים הזמינים בכינרת כ־‪ 500‬מלמ״ש‪ ,‬והם פחתו עד‬ ‫באגם ובנחלים הזורמים אליו‪ .‬המשבר נובע משלושה גורמים‪:‬‬
‫לכ־‪ 300‬מלמ״ש בעשור השנים האחרון‪ .‬במשך תקופה ארוכה‬ ‫ריבוי הצרכנים‪ ,‬הקיטון בגשמים (עקב שינוי האקלים) וניתוקו‬
‫של האזור מקווי האספקה של המים המותפלים‪ .‬רק תשתית‬
‫חדשה להובלת מים מהמרכז אל אגן הכינרת תפתור את הבעיה‪.‬‬
‫בפרק זה נסביר את ממדי המשבר‪ ,‬נפרט את הסיבות הניהוליות־‬