Page 367 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪360‬‬

‫‪(ģīĚĘ ĤĘđď) ęĕĘĠĦđĚ ęĕĚ ĤĕēĚ‬‬‫‪1.20‬‬ ‫היבטים כלכליים‪ :‬הקמתו של מערך ההתפלה הייתה גם פריצת‬

‫‪{31} (ęģđ{{1ĥ33}Ě9)}({ĕ{6{{{ďĐĤ3{6đ{{{116ď}ď{31ĕ4ĕ63{63ģ6{}{1Ĝ0}}66Ĥ015ĕĐ16}8đ}Ě}}8ĕě}Đ2)Ĥ}5ĕ6ĐĕĘĤ}7ěĕĘěĐĐĕ0ĔĐĕĤĝ}ĕĕĪĕĠĘ}ĕĕĤĕČ,ĎĪĕĐĤĘ,ĝĤĝČĪĕĤĘĕĕĤĎĕĘĕĘĪĝĤĪĎĐĤĤĤĠĘČĤĎĕĎČĥČČĘĔĪĠĕĕĤĥĘĠģČĠĤĘ,ĎĕČĝ,Ě,,ČĝđģĥģĘČ,Ħĥ,ĕĕěęĘ,ĕ,ĔĐ,,ČđĕČđĘč,ĝ,ğĐ,ďĘĐ,ĐēġĪĝĕĝĐČģĔėđĝģģĐĔĤĜĕĤĘĚĜĦĜĤĕďĕĚđėĠģĚďĤĥĘČđđģĜĤĕĝčďĘĠČĠĠēĚĚēĘČĔĥ‬‬‫‪1.10‬‬‫דרך כלכלית (רשות המים‪ .)2015 ,2014 ,‬מאז הקמת המדינה‬
‫הוקמו כל מפעלי המים בישראל על ידי הממשלה ומתקציב‬
‫‪1.00‬‬ ‫המדינה‪ .‬מרביתם הוקמו על ידי חברת ״מקורות״ בתכנון‬
‫של תהל (לפני הפרטתה) ובמימון ישיר מתקציב המדינה‪,‬‬
‫‪0.90‬‬ ‫ומיעוטם על ידי מערכות השלטון המקומי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬את‬
‫מערך ההתפלה הקימו משקיעים מהשוק הפרטי במימון עצמי‬
‫‪0.80‬‬ ‫ובתחרות חופשית‪ ,‬באמצעות מכרז בין־לאומי‪ .‬מתקני ההתפלה‬
‫הוקמו על ידי שותפות ציבורית־פרטית (‪PPP — Public-Private‬‬
‫‪0.70‬‬ ‫‪ ,)Partnership‬שהיא הדרך המיטבית מבחינה כלכלית להקמת‬
‫תשתיות לאומיות (כגון כבישי אגרה ורכבות)‪ .‬דרך זו אכן הוכיחה‬
‫‪0.60‬‬ ‫את עצמה בכך שעלות המים המותפלים בישראל היא הנמוכה‬

‫‪0.50‬‬ ‫ביותר בהשוואה למפעלים דומים ברחבי העולם (איור ‪.)16.13‬‬
‫קיימות דרכים מספר ליצירת שותפות ציבורית־פרטית‪.‬‬
‫‪0.40‬‬ ‫מערך ההתפלה הוקם בשתי שיטות התקשרות (טבלה ‪:)16.1‬‬
‫‪0.30‬‬ ‫המתקן בפלמחים הוקם על קרקע פרטית בשיטת ‪Build,( BOO‬‬
‫‪ ,)Operate, Own‬וארבעת המתקנים האחרים הוקמו על אדמות‬
‫‪0.20‬‬ ‫המדינה בשיטת ‪ .)Build, Operate, Transfer( BOT‬בשיטת‬
‫‪ BOO‬היזמים מקימים את המתקן ומפעילים אותו במשך‬
‫‪0.10‬‬ ‫תקופה מוסכמת (במקרה זה — ‪ 25‬שנה)‪ ,‬ובתום תקופה זו‬
‫המפעל נשאר בבעלות היזמים‪ .‬במשך תקופת החוזה מתחייבת‬
‫‪0.00‬‬ ‫הממשלה לרכוש מהיזמים כמות מוסכמת של מים בכל שנה‬
‫‪{13} (ęģđĥĚ) ěĕĝĕĤĠģ ,ĐĘĕģĐď‬‬ ‫ובמחיר מוסכם‪ .‬שיטת ‪ BOT‬דומה לקודמת בכך שהיזם מקים‬
‫את המתקן‪ ,‬מפעיל אותו ומוכר כמות מוסכמת במחיר מוסכם‬
‫איור ‪ :16.13‬מחיר המים המותפלים בפרויקטים שונים במדינות העולם‬ ‫במשך התקופה המוסכמת (‪ 25‬שנה)‪ .‬היא שונה בכך שבתום‬
‫(‪ .)Tenne, 2010‬הפרויקטים מסודרים לפי סדר הקמתם בין השנים‬ ‫תקופת ההפעלה המתקן עובר לבעלות הממשלה‪ ,‬והיא יכולה‬
‫‪ .2010-1997‬המספרים בסוגריים מציינים את גודל המפעל ביחידות‬ ‫למסור אותו לזכיין אחר‪ .‬היזם אינו מפסיד‪ ,‬כי השקעתו בהקמת‬
‫של מלמ״ש‪.‬‬ ‫המתקן מוחזרת אליו בתשלומים השוטפים במהלך תקופת‬
‫ההפעלה‪ .‬בשתי השיטות היזם אחראי על התכנון‪ ,‬ההקמה‬
‫ערך ל־‪ 60-20‬אג׳ למ״ק‪ .‬המים המותפלים הרכים מועילים גם‬ ‫והמימון‪ .‬באמצעות התקשרויות מסוגים אלו יש ליזם תמריצים‬
‫למגזר התעשייתי בכך שהם מצמצמים את ההכרח בריכוך המים‪,‬‬ ‫להקים את המתקן בזמן הקצר ביותר ולתכנן אותו באופן‬
‫מאריכים את תוחלת החיים של הצינורות ומערכות החימום‪,‬‬ ‫מיטבי‪ ,‬כך שיספק את המים באמינות ולאורך זמן‪ .‬המתקן‬
‫מקטינים את נפחי התמלחות שיש לסלק ואת צריכת האנרגיה‬ ‫בפלמחים הוקם בשיטת ‪ ,BOO‬מכיוון שהקרקע שעליו הוקם‬
‫(שקיעת האבנית מבודדת ודורשת אנרגיה רבה יותר)‪ .‬תועלת זו‬ ‫הייתה כאמור פרטית‪ ,‬בניגוד לארבעת האחרים‪ ,‬שהוקמו על‬
‫נאמדת בכ־‪ 50-20‬אג׳ נוספות למ״ק‪ .‬המגזר החקלאי מרוויח אף‬
‫הוא‪ ,‬כי מליחות הקולחים השתפרה ותהליכי המלחת הקרקע‬ ‫קרקע ממשלתית‪.‬‬
‫פסקו‪ .‬תועלת זו נאמדת בכ־‪ 20-10‬אג׳ נוספות למ״ק‪ .‬נוסף על‬ ‫החוזה שנחתם בין הממשלה (באמצעות רשות המים) לבין‬
‫כך‪ ,‬הצורך בהובלת מים מצפון לדרום קטן‪ ,‬ובכך נחסכת אנרגיית‬ ‫היזמים הצמיד את מחיר המים לכמה מדדים‪ ,‬ובכללם עלויות‬
‫הובלה‪ .‬ככל שהמתקן דרומי יותר‪ ,‬כך הוא חוסך אנרגיית הובלה‬ ‫האנרגיה (מחיר החשמל) וההון (שער הריבית)‪ .‬הצמדה זו פעלה‬
‫רבה יותר‪ .‬המתקן בחדרה חוסך כ־‪ 5‬אג׳ למ״ק והמתקן באשקלון‬ ‫לאחרונה לטובת הצרכנים‪ ,‬כאשר הוזל מחיר החשמל‪ .‬באפריל‬
‫‪ 2016‬הוזלה ההתפלה (טבלה ‪ ,)16.1‬והמחיר הממוצע המשוקלל‬
‫כ־‪ 15‬אג׳ למ״ק‪.‬‬ ‫ירד ל־‪ 2.60‬ש״ח למ״ק‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬מחיר המים המותפלים‬
‫בישראל הוא הזול ביותר בהשוואה לכל המחירים שהוסכם‬
‫השפעה סביבתית‪ :‬מתקני ההתפלה עלולים לפגוע בסביבה‬ ‫עליהם במדינות העולם בשנים ‪ 2010-1997‬עבור הקמת מפעלי‬
‫התפלה בסדר גודל דומה (איור ‪ .)16.13‬בפרק ‪ 3.5‬מובאת דוגמה‬
‫בכמה אופנים (‪( :)von Medeazza, 2005‬א) פגיעה במערכת‬ ‫לגמישות הקיימת לפי החוזה בכמויות המים שהמדינה מחויבת‬
‫האקולוגית עקב סילוק מים מלוחים לים; (ב) פגיעה במערכת‬
‫האקולוגית עקב סילוק אל הים של חומרים כימיים ששימשו‬ ‫לרכוש מהזכיינים בשנים ברוכות גשמים‪.‬‬
‫עבור הטיפולים המוקדמים והמאוחרים; (ג) פליטת גזי חממה‬ ‫התועלות הכלכליות של מערך ההתפלה הן בראש‬
‫עקב צריכת האנרגיה להתפלה; (ד) תפיסת שטחים לאורך חוף‬ ‫ובראשונה בפתרון משבר המים‪ ,‬בהסרת החסמים לפיתוח‬
‫הים; (ה) פריסת תשתיות הנדסיות ביבשה ובים; (ו) נזקי רעש‪.‬‬ ‫הכלכלי במדינה (בעיקר בחקלאות ובתעשייה) ובעצירתם של‬
‫למרות ההשפעות השליליות על הסביבה‪ ,‬בסופו של דבר הוקמו‬ ‫תהליכי הפגיעה בסביבה‪ .‬ואולם‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬ניתן למנות תועלות‬
‫המפעלים‪ ,‬מאחר שהתברר שהיתרונות הנובעים מהקמתו של‬ ‫רבות נוספות (הופמן‪ .)2011 ,‬המים המותפלים הם מים רכים‬
‫מערך ההתפלה רבים מהחסרונות‪ .‬עם זאת אסור להתעלם‬ ‫ולכן מצטמצמת התפתחות האבנית בצינורות‪ ,‬במערכות‬
‫מהבעיות הסביבתיות‪ ,‬ומן הראוי לבחון כל אחת מהן כדי למצוא‬ ‫חימום ובקולטי שמש וקטן הצורך בהחלפתם בתדירות גבוהה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המים הרכים מצמצמים את צריכת הסבונים והמלחים‬
‫את הדרך למזער את השפעתה‪.‬‬ ‫במכונות הכביסה ובמדיחי הכלים‪ .‬תועלות במגזר הביתי שוות‬