Page 366 - israel water resources

‫פרק ‪ :16‬התפלת מים ‪359‬‬

‫טבלה ‪ :16.2‬תקני איכות המים המותפלים כפי שפורסמו במכרזים להקמת המתקנים (הופמן‪.)2011 ,‬‬
‫בפועל התקבלו מים באיכות טובה יותר‪:‬‬

‫אשדוד‬ ‫שורק‬ ‫חדרה‬ ‫פלמחים‬ ‫אשקלון‬ ‫מי גלם‬ ‫יחידות‬ ‫המדד‬

‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪22,600‬‬ ‫‪ppm‬‬ ‫כלוריד‬

‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ppm‬‬ ‫בורון‬
‫‪300‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪270‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪ppm‬‬ ‫כלל המלחים‬
‫‪120–80‬‬ ‫‪120–80‬‬ ‫‪120–80‬‬ ‫‪120–75‬‬ ‫‪<80‬‬ ‫‪7,700‬‬ ‫‪ppm‬‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪NTU‬‬ ‫קשיות‬
‫‪8.5–7.5‬‬ ‫‪8.5–7.5‬‬ ‫‪8.5–7.5‬‬ ‫‪8.5–7.5‬‬ ‫‪8.5–7.5‬‬ ‫‪1‬־‪5‬‬ ‫עכירות‬
‫‪8.1‬‬ ‫־‬
‫‪pH‬‬

‫המצויה בהם‪ .‬עכירות הים התיכון היא בדרך כלל ‪,NTU 5-1‬‬ ‫מהבחינה התפעולית‪ ,‬ריכוז סידן נמוך מדי מסוכן לצנרת‬
‫אך מי ים סוף צלולים יותר ועכירותם נעה בין ‪ 0.2‬ל־‪NTU 0.8‬‬ ‫ההובלה הארצית‪ .‬צינורות המים עשויים מפלדה ומצופים בבטון‪.‬‬
‫ריכוז סידן נמוך יוצר מים אגרסיביים (חומציים מעט)‪ ,‬התוקפים‬
‫(פריאל וגליקשטרן‪.)1998 ,‬‬ ‫את הבטון וממיסים אותו‪ .‬המסת הציפוי עלולה לחשוף את‬
‫בטרם מסופקים המים למערכת ההובלה הם עוברים‬ ‫הפלדה למים ולגרום להיווצרות חלודה (בעיית המים האדומים)‪.‬‬
‫טיפולי גמר‪ .‬המים המותפלים רכים מדי ומכילים מעט יוני סידן‬ ‫ריכוז הסידן הראוי מבחינה תפעולית הוא בטווח של ‪120-80‬‬
‫ופחמה‪ .‬ריכוזים אלו יוצרים מים חומציים במקצת (‪.)pH=6.5‬‬ ‫מג״ר בליטר‪ ,‬היוצרים מים בעלי ‪ pH‬בתחום של ‪ ,8.5-7.5‬ולפיכך‬
‫כאמור‪ ,‬מים אלו עלולים לתקוף באופן כימי את צינורות ההובלה‬ ‫לא רצוי לסלק מלחים בתהליך ההתפלה לרמה נמוכה מדי‪.‬‬
‫ולהמיס את ציפוי הבטון הפנימי‪ ,‬וכך לחשוף את הפלדה למים‬ ‫הפתרון הטכנולוגי לבעיה זו היה הקשיית המים בתום התהליך‪,‬‬
‫האגרסיביים‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת תהיה ״מים אדומים״‪,‬‬
‫היינו מים עם חלודה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בטרם אספקתם למערכת ההובלה‬ ‫שתנטרל את החומציות והאגרסיביות של המים‪.‬‬
‫עוברים המים תהליך של הקשיה‪ .‬המים מוזרמים בעמודות‬
‫המכילות רסק של אבן גיר‪ ,‬המתמוססת במים ומוסיפה להם‬ ‫טיפולים מקדימים וטיפולי גמר‪ :‬תוחלת החיים של מתקני‬
‫יוני סידן ופחמה‪ .‬בדרך זו המים נעשים מעט בסיסיים (‪)pH=8.1‬‬
‫ומתאימים מאוד לאספקה‪ .‬טיפול הגמר השני שעוברים המים‬ ‫ההתפלה תתארך ככל שיסולקו הגורמים הסותמים את‬
‫בטרם אספקתם הוא חיטוי נגד התפתחות חיידקים‪ ,‬ולשם כך‬
‫שטף המים בתוכם‪ .‬לשם כך דרוש טיפול מוקדם‪ .‬הטיפולים‬
‫הם מטופלים בכלור‪.‬‬
‫אחת הטענות נגד המים המותפלים נשמעה על ידי‬ ‫המוקדמים מיועדים הן לסילוק המוצקים המרחפים‪ ,‬האצות‪,‬‬
‫העוסקים בבריאות הציבור‪ .‬המים המותפלים דלים במגנזיום‪,‬‬
‫וכידוע מחסור במגנזיום פוגע בחולי לב ובמיוחד באלו הסובלים‬ ‫החיידקים והווירוסים והן ליצירת התנאים המקטינים את סיכויי‬
‫מיתר לחץ דם‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע אין מוסיפים מגנזיום למים‬
‫המותפלים? זאת ועוד‪ ,‬מאחר שהמים המותפלים רכים מדי‬ ‫השקיעה של מלחים בתוך המערכת‪ .‬השיטות הנפוצות הן‪ :‬סינון‬
‫ובטרם יציאתם ממתקן ההתפלה הם עוברים תהליך של הקשיה‪,‬‬
‫מדוע אפוא מוסיפים דווקא סידן? מדוע מקשים באמצעות רסק‬ ‫לסילוק חומר גס‪ ,‬הוספת כלור לפירוק החומר האורגני ולחיסול‬
‫של אבן גיר‪ ,‬המייצרת קטיונים של סידן בלבד‪ ,‬ולא ברסק של‬ ‫החיידקים והווירוסים‪ ,‬אוורור המים לסילוק ה־‪CO2‬‬
‫אבן דולומיט‪ ,‬שבה מחצית מהקטיונים הם מגנזיום ומחציתם‬ ‫ולהקטנת‬ ‫הסיכויים לשקיעת האבנית והוספת חומצה לשמירת‬
‫‪ pH‬מיטבי‬
‫סידן?‬ ‫המונע שקיעת מלחים‪.‬‬
‫התשובה היא שתוספת המגנזיום למים זניחה לחלוטין‬
‫עבור חולי הלב‪ .‬אדם רגיל זקוק ל־‪ 400‬מג״ר מגנזיום ביום‪ .‬רוב‬ ‫הסינון הבסיסי מבוצע בדרך כלל במעבר דרך חול‪ ,‬והוא‬
‫המגנזיום מסופק לאדם באמצעות המזון שהוא אוכל‪ ,‬ומיעוטו‬
‫באמצעות מי השתייה‪ .‬הקשיית המים באמצעות מגנזיום (כגון‬ ‫נועד לסלק חלקיקים מרחפים בגודל של ‪ 10‬מיקרו־מטרים‪.‬‬
‫בדולומיט) עשויה להוסיף למים ‪ 30‬מג״ר בליטר‪ .‬כדי לספק את‬
‫הצורך במגנזיום‪ ,‬האדם יהיה חייב אפוא לשתות בכל יום ‪14‬‬ ‫סינון עדין באמצעות ממברנות הפך פופולרי בשנים האחרונות‬
‫ליטר מים‪ ,‬משימה שכמובן אינה אפשרית‪ .‬אין ספק שאספקת‬ ‫(‪ .)Wilbert et al., 1988‬אפשר לסנן את מי הגלם ברמות‬
‫המגנזיום לדם צריכה להתבצע באמצעות המזון‪ .‬מומלץ לחולי‬ ‫שונות בהתאם לצורך‪ :‬מיקרו־סינון‪ ,‬אולטרה־סינון וננו־סינון‬
‫הלב להסתמך על מזון עשיר במגנזיום או על כדורים (תוספים)‪,‬‬ ‫(‪ .)Fritzmann et al., 2007‬ממברנות למיקרו־סינון נועדו לסילוק‬
‫ולא על שתיית מים‪ .‬מאידך‪ ,‬צנרת המים זקוקה למים קשים‬ ‫חלקיקים בגודל של ‪ 0.1‬מיקרו־מטר (כגון חלקיקים‪ ,‬קולואידים‬
‫ובמיוחד לסידן‪ ,‬ועל כן הוחלט להקשותם באמצעות גיר ולא‬
‫וחיידקים)‪ .‬ממברנות לאולטרה־סינון נועדו לסילוק חלקיקים‬
‫דולומיט‪.‬‬
‫בגודל של ‪ 0.01‬מיקרו־מטר (כגון וירוסים ומולקולות ענק‪ ,‬כמו‬

‫חלבונים)‪ .‬ממברנות לננו־סינון נועדו לסילוק חלקיקים בגודל‬

‫של ‪ 1‬ננו־מטר (כגון מולקולות רגילות)‪ .‬כל רמות הסינון נועדו‬

‫להקדים את תהליך האוסמוזה ההפוכה‪ ,‬הנעשה בממברנות‬

‫המסלקות מלחים מומסים שגודלם ‪ 0.1‬ננו־מטר‪.‬‬

‫מי תהום מליחים הנשאבים בקידוחים אינם דורשים‬

‫טיפול אינטנסיבי מקדים‪ ,‬שהרי הם אינם מכילים ביומסה (אצות‬

‫וחיידקים)‪ .‬לעומתם‪ ,‬מי ים נחותים יותר בשל הביומסה הרבה‬