Page 378 - israel water resources
P. 378
פרק :17אתגרי משק המים 371
בימת ארל (פרק .)5.2בשני המקומות עצרו את זרימת המטרה הראשונה היא אספקת מים לעמאן .בעבר
המים הטבעית עבור שימושים אנושיים במעלה הזרם וגרמו התנגדה ממלכת ירדן לאספקת מים מכיוון מערב ,היינו ממדינת
להתייבשותם של גופי המים .ירידת המפלס ,נדידת המעיינות, ישראל ,ועל כן התעקשה שתעלת הימים תיבנה בתוואי הדרומי,
התפשטותה של תופעת הבולענים ,הרס התשתיות ו״בריחת״ מים סוף ,למרות העלות הגבוהה יותר הכרוכה בכך .ואולם ,ככל
חוף הים מעידים בלי ספק על תהליכים שליליים .תהליכים אלו שהתבררו בעיות המימון הבין־לאומיות וככל שמצוקת המים
צברו תאוצה ,ועתידו של ים המלח לוט בערפל .אכן ,במסגרת בעמאן החמירה ,התוכניות הירדניות השתנו .ההסכם המצומצם
מסע ההסברה התקשורתי למען תעלת הימים השתמשו תדיר העומד כיום על הפרק ,שלפיו ישראל תקבל מירדן 50-30מלמ״ש
בססמה ״להציל את ים המלח״ ,שמשמעותה להצילו מהאסון בערבה ובתמורה תעביר ישראל לירדן 50-30מלמ״ש מהכינרת
לעמאן ,מלמד שהירדנים שינו במעט את דעתם .אכן ,מבחינה
המתרחש בו. כלכלית ,אספקה לעמאן מהמערכת הישראלית (מהכינרת או
עם זאת ,במסגרת המסע התקשורתי להגדיר את ים ממתקני ההתפלה שעל החוף) זולה בהרבה מהובלה מים סוף,
המלח כאחד משבעת פלאי תבל נעשה שימוש רחב בתמונות הן בעלות התשתית והן במחיר המים לצרכן .זאת ועוד ,הקמת
המתעדות את ההתייבשות (איור .)17.3הצגת התגבשותו של מפעל התפלה נוסף בישראל ובניית מערכת הובלה לירדן ניתנות
המלח כפטריות ,כגבישים ,כנטיפים ובמגוון צורות גאומטריות למימוש בתוך שלוש עד חמש שנים ,בעוד מימוש המפעל בתוואי
אחרות נועדה לפרסם את יופיו של הטבע ולעודד את התיירות
הבין־לאומית .התהליכים המתרחשים בחוף ים המלח הם אכן הדרומי יימשך זמן כפול.
ייחודיים ,שהרי אין בעולם אגם כה מלוח המתייבש בקצב כה המטרה השנייה היא שיקומו של מפלס ים המלח.
מהיר .התהליכים הגאומורפולוגיים וההידרולוגיים המהירים המחקרים האחרונים מלמדים שמבחינה כלכלית יש עדיפות
ניכרת לתעלה מהים התיכון בהשוואה לתעלה מים סוף (ביין
מוחשיים ביותר ומתרחשים מול העיניים כמו במעבדה ענקית. ואחרים .)Tsur, 2015 ;2011 ,עלות הראשונה מוערכת בכ־5
אם כן ,האם מתרחש כאן אסון אקולוגי ויש למנוע את מיליארד דולר ועלות השנייה בכ־ 7.5מיליארד דולר .ההשקעה
הסכנה? או שמא זכינו לראות כאן את אחד מפלאי תבל ,שהוא הכספית בתעלה מהים התיכון (בניגוד לים סוף) תחזיר את
ייחודי מבחינה גלובלית ,וכדאי לאפשר את התרחשותו ואף לבוא עצמה באמצעות בניית מתקן לייצור חשמל הידרואלקטרי ,וככל
ולצפות בו? כדי לנסות ולהשיב על השאלה נערוך להן השוואה הנראה יימצאו יזמים שיסכימו לקבל על עצמם את האחריות
למימון .כאן ראוי להדגיש שהסיבות שהביאו לגניזת הרעיון של
בין ים המלח לימת ארל. תעלה מהים התיכון לפני 35שנה אינן קיימות היום .ראשית,
סביב ימת ארל היו קיימים עיירות וכפרים שהתפרנסו הריבית היום נמוכה ביותר לעומת הריבית הגבוהה דאז .שנית,
מחקלאות ,דיג ומסחר ,והתושבים נאלצו לנטוש את יישוביהם במשך 35השנים שחלפו ירד מפלס ים המלח ב־ 30מטרים
ולהגר למקומות אחרים כאשר הימה התייבשה .האם היו בים נוספים .לפיכך השלב הראשון בתפעול התעלה ,שבו מזרימים
המלח יישובים שנאלצו לנטוש אותם? האם מפעלי ים המלח מים בכמות מוגברת כדי להעלות את המפלס ,יימשך שנים רבות
ובתי המלון שסביב האגם נעזבו והתושבים איבדו את פרנסתם? הרבה יותר .המפעל יהיה רווחי מאוד בשלב הראשון ,ורווחיותו
זאת ועוד ,השטחים החקלאיים סביב ימת ארל זוהמו מעודף תימשך זמן רב יותר .בשלב השני ,לאחר הגעה למפלס היעד,
חומרי הדברה ,האוויר נעשה רווי בחומרים רעילים עקב סופות קצב ההזרמה יקטן ויוגבל כדי לשמור על מפלס יציב .בשלב זה
החול ,התושבים חלו במחלות קשות ותמותת התינוקות גברה. ניתן יהיה להתפיל חלק מהמים לשימוש מקומי ובכך לצמצם את
האם חופי ים המלח מזוהמים או מורעלים? האם האוויר אינו ההזרמה לאגם .גם אז יהיה המפעל רווחי ,בשל המים המותפלים
מאפשר נשימה? האם התושבים לוקים במחלות? מעבר לכך,
בימת ארל הוכחדו בעלי החיים וצמחים ייחודיים .האם סביב ים שיוכלו לשמש לחקלאות בבקעת הירדן ובסביבתה.
המלח דווח על הכחדת מין כלשהו? אין לפיכך כל מקום להשוואה תמיד קשה לחזות את העתיד .עם זאת סביר להניח
בין שני האירועים .בים המלח לא מתרחש אסון אקולוגי בדומה שבעתיד הנראה לעין תיפתר מצוקת המים האקוטית בעמאן
באמצעות אספקה מישראל ובאמצעות התעלה המצומצמת
לזה שהתרחש בימת ארל. מים סוף .סביר גם להניח שהתעלה המצומצמת תספק תשובות
להפך ,הרווחיות הכלכלית של מפעלי ים המלח צמחה לשאלות האקולוגיות־סביבתיות בנוגע לערבוב של שני סוגי
במשך הזמן ומקורות התעסוקה הולכים ומתרבים ,בתי מלון המים .אם יתברר שהסיכונים הסביבתיים מצומצמים או בני
חדשים נבנים באזור ים המלח וענף התיירות צפוי להתרחב. שליטה ,התעלה המשלימה תמומש כנראה דווקא מהים התיכון.
פרויקט קציר המלח מסיר את הסכנה הסביבתית שאיימה על ראוי לציין שאם יוחלט על מימושו של פרויקט תעלת
בתי המלון (מסגרת .17א) .ים המלח התפרסם ביכולת הריפוי הימים ,התיירות והתעשייה יוכלו להתקיים זו בצד זו ,וללא
שלו ,הן בשל קרינת השמש והן בשל המינרלים שבאגם ,ותיירות קונפליקט ,באמצעות פרויקט קציר המלח (מסגרת .17א).
המרפא מתפתחת סביב האגם .אוכלוסיית היונקים והזוחלים זאת ועוד ,תתאפשר הקמת בתי מלון לאורך חוף האגם כולו
בשמורות הטבע שסביב האגם מתפתחת ,המקום נמצא במסלול ולא רק על חוף בריכות האידוי של המפעלים .פיתוח התיירות
נדידת הציפורים מאירופה לאפריקה ,ואוכלוסיית הדגים יבוצע ,כמובן ,בהתאם למפלס ים המלח העתידי ,שיישאר יציב.
במעיינות משתמרת היטב .הייתכן שללא התעמולה השלילית המפעלים יצטרכו לשאוב מי תמלחת מהשכבה התחתונה של
על ים המלח (שנועדה לקדם את תעלת הימים) היה המקום
הופך מהר יותר למוקד תיירות בין־לאומי?! כמובן ,אין לשקוט האגם אל בריכות האידוי ,וההשקעה בכך תהיה כדאית.
על השמרים ואסור להתעלם מתהליכים שליליים ,אך לשם כך
אסון אקולוגי או פוטנציאל תיירותי? התייבשות ים המלח
קיימים גופים ירוקים ערניים ,שידם על הדופק.
באופן עקרוני ,לבולענים ולחופים של ים המלח יש והשפעותיה הסביבתיות מזכירות לכאורה את ההתרחשויות
פוטנציאל להפוך לאטרקציה בין־לאומית .הסכנה של נפילה
לבולענים אינה גדולה יותר מזו של טיולי ספארי בג׳ונגל,
