Page 2 - ETMOL 41
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                                ‫עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬איל בן־דרור‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בנין ויקטור ואדריאנה קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ‪03-236561‬‬
‫הדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬

‫מנוי לשנה ‪ 60 -‬שקלים‬
‫גליון בודד ‪ 10 -‬שקלים‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

                                  ‫התוכן‬                                                   ‫קול אל בני הנעורים‬

‫בשער ‪ -‬המתיישבים הראשונים‪ ,‬עולי תרמ׳׳ב שעתה מלאו‬                 ‫אחד הכרתים הראשונים של חברי ביל״ו‪ ,‬שנתפרסם בעתונות בשנת ‪: 1882‬‬
‫מאה שנה להתנחלותם; ציור מיוחד לעת־מול מאת בגי לוי •‬           ‫הנה קול ממרומים נשמע‪ ,‬כי גבולות המערב)מערב אירופה ואמריקה( פתוחים‬
‫במאמר הפותח את החוברת קובע ד״ר ישראל בן שלום‬                  ‫לנו; אך לא באלה חפצה נפשנו‪ ,‬לא ממערב נושעה תשועת עולמים‪ ,‬גם לא‬
‫קביעה חשובה‪ :‬המרד נגד הרומאים לא היה חד־פעמי‪ ,‬היהר‬            ‫מעבר לים ירום קרננו‪ .‬זרים אנחנו פה וזרים נהיה גם שמה‪ .‬לנו לבחור דרך‬
‫דים נאבקו ולחמו נגד הרומאים מהתקופה שבה כבשו את‬                ‫אחרת‪ ,‬הדרך הזאת היא ‪ -‬ציונה! ציונה! ציונה! לארץ אבותינו ארץ־ישראל‪.‬‬
‫הארץ ‪ 120 -‬שנה לפני כן! • מאמרה של ד״ר יפה ברלוביץ‬            ‫כולנו החתומים פה מסה בני הדור הצעיר אנחנו‪ ,‬כחנו חדש עמנו ועולמנו עוד‬
‫״המשורר של העליה הראשונה״ ‪ -‬עמוד ‪ - 9‬מוקדש לדמות‬              ‫לפנינו‪ .‬ידים לנו לעבוד ולב לחשוב ולהרגיש‪ ,‬ונגדה כל באי־עולם נוכל להגיד‪,‬‬
‫מעניינת של אותה עליה‪ ,‬מחבר השיר המושר עד היום ״יה־חי‬          ‫כי הרעיון הגדול לקומם הריסות ארץ אבותינו ימלא כל חדרי לבבינו‪ .‬והמסרה‬
‫‪ -‬לי־הה־יה־עמלי״ • צבי אילן מספר על עץ בודד שנשאר‬             ‫היותר גדולה‪ ,‬אליה נכונן מבסנו‪ ,‬כי נוכל להקדיש כוחותינו הגופנים והרוחנים‬
‫מפרדס מונטיפיורי ועל גלגוליו של אותו פרדס • שושנה הלד‬
‫)בעמוד ‪ (20‬מספרת על איש צפת שיצא לקושטא לקבל זכיון‬                      ‫לסובת ארץ אבותינו‪ ,‬לקומם הריסותיה ולהשיבה לכבודה ולאשרה‪.‬‬
                                                              ‫יודעים אגו מראש‪ ,‬כי לא בנקל נגיע להמסרה הגדולה אליה נישא נפשותינו;‬
                         ‫ציור של שולמאן מורכב מאותיות זעירות‬  ‫יודעים אנו‪ ,‬כי הרבה שנות עמל ועבודה תעבורנה עד אשר מכה לחוגג היום‬
‫להתיישבות‪ ,‬ןהיה גם צייר‪ ,‬אומן־אותיות־זעירות‪ ,‬שצייר‬            ‫הגדול‪ ,‬כל זאת לא נכחד ממנו‪ .‬אך אש אהבת עמנו הבוערת על מזבח לבבנו‬
‫את המקומות הקדושים על־ ‪T‬י אותיות התנ״ך • חלומות ומע­‬          ‫דדיעתנו הפנימית‪ ,‬כי רק בדרך הזאת יש תקוה לאחריתנו ‪ -‬הן הנותנות לגו‬
‫שיות עיירה שנודץה בעולם ‪ -‬חלם‪ ,‬מאת ד״ר י‪ .‬ח‪ .‬בולצקי‪,‬‬
‫מי החכם ומי הכסילז )בעמודים ‪ • (13-12‬ד״ר מיכל שדף‬                                               ‫עוז ואומץ לכונן פעמינו להדרך החדשה הזאת‪.‬‬
‫מספרת על האי ג׳רבה בים התיכון על תושביו ועל בית־הכנסת‬         ‫ובכן הננו פונים אליכם וממעמקי לבבנו נקרא‪ :‬שאו נס ציונה ועל דגלכם נסעה‬
‫המפורסם שלו • גקדימון רוגל מגלה בעמוד ‪ 17‬תעודה לא‬
‫ידוץה‪ ,‬המספרת על נסיון להקים מודיעין פוליטי לאחר‬                                                            ‫ונלכה! רב לגו לנוע בארצות נכריות‪.‬‬
‫הכיבוש הבריטי • הרב יעקב משה חרל״פ היה תלמיד ומעריץ‬           ‫עם ישראל! שא עיניך וראה‪ ,‬כי בניך הצעירים מתחבקים עליך באהבה והנה‬
‫ורע לרב קוק ושניהם ראו בנעשה בארץ חלק מהגאולה; על‬             ‫עומדים הכן לעבוד עמן ביחד‪ ,‬להשיב שבותך ולראותך למאושר וצולח בקרב‬
‫הרב חרל״פ‪ ,‬שבימים אלו מלאו ‪ 100‬שנה להולדתו ר‪ 30‬שנה‬            ‫הארץ! התעורר גא איפוא ותן מקום לרגשות בניך לצאת מן הכוח אל הפועל‪.‬‬
‫למותו ‪ -‬כותב ש‪ .‬דניאל )לאחר מסירת החומר לדפוס‪ ,‬נמסה‬           ‫אסוף שארית כחות וברוב אונים עשה את הצעד הגדול אשר יוליכך ישר‬
‫על פטירת ש‪ .‬דניאל‪ ,‬שם־העט של שבתי דון־יחיא‪ ,‬עורך‬              ‫להמסרה האמיתית‪ .‬אל תשים לבך לנביאי השקר המיעצים לך לתור מנוחה‬
‫״הצופה״ לשעבר וסופר‪ .‬יהי זכרו ב רו ך(• בעמוד ‪ 22‬סיפורו‬        ‫לנפשך העיפה עוד הפעם בארצות נכריות‪ .‬דרך אחת יש לך ורק בה תושע‬
‫של ד״ר ברוך מבורך על אינקוויזיטור שחזר ליהדות • בעמוד‬
‫‪ - 23‬מעות הדחק בארץ ובעמוד ‪ - 8‬על העגלון של‬                                              ‫לנצח וכבודך ישוב לפרוח‪ .‬הדרך הזאת היא ‪ -‬ציונה!‬
                                                              ‫ציונה‪ ,‬ציונה! לארץ אבותינו‪ ,‬ארץ ישראל! עת לשאת דגל מחנה יהודה! הבה!‬
              ‫ראשון־לציון • בעמוד האחרון ‪ -‬חידות ופתרונות‬     ‫על החתום באו ארבעים איש‪.‬‬

                                                                      ‫)מתוך ״ספר העליה הראשונה״‪ ,‬בהוצאת ״יד בן צבי״ ומשרד הבטחון(‬

                                                              ‫מעטפת היום הראשון לכבוד הכינוס ״‪ 100‬שנות ציונות״ שנערך‬
                                                                                                                                  ‫באוניברסיטת תל־אביב‬
   1   2   3   4   5   6   7