Page 4 - ETMOL 41

‫נהל בימי הורקנוס השני בין משפחת אנטיפטרום לבין‬ ‫עם תלמידיהם או כהנים‪ ,‬והם קיבלו תגבורת בלתי פוסקת‬
‫יריביהם מקרב המעמד הגבוה ביהודה‪ ,‬הכריע אנטוניום‬ ‫משורות האיכרות המתרוששת‪ .‬רוב העם בימי בית שני נטה‬
‫הרומאי לטובת בני אנטיפטרום‪ :‬פצאל והרודס‪ .‬הכרעתו זו‬ ‫אחרי הפרושים‪ ,‬חי ונהג על״פי ההלכה הפרושית וקיבל את‬
‫הנהגוןם של החכמים הפרושים‪ ,‬היה אך טבעי‪ ,‬שגם‬
‫תרמה להגברת השנאה בקרב ההמונים היהודים לרומי‪.‬‬ ‫האידיאולוגיה וההלכה הקנאית תהיה פרושית‪ :‬ומאחר‬
‫שתי עובדות יסוד קובעות בשלטונו של הרודס ומטבי‪-‬‬ ‫שדוגליה ומייצגיה של ההלכה הקדומה והקנאית בימי בית‬
‫עות את חותמן על מדיניותו‪ :‬בסיסו הצר בקרב העם והיותו‬ ‫שני התרכזו בשורות בית שמאי על״כן יש לראות בבית‬
‫מלך חסות של רומי‪ .‬מעמדו כמלך‪-‬חסות גרם להעמקת‬ ‫שמאי את מייצגה המובהק של השקפת העולם הקנ­‬
‫הפער בינו ובין המוני העם היהודי כתוצאה מקשריו האיש­‬
‫יים עם הקיסר הרומי ופמלייתו‪ ,‬שהיו כרוכים בניהול‬ ‫אית‪.‬‬
‫אורח‪-‬חיים לא‪-‬יהודי; פולחן הקיסר‪ ,‬הקמת ערים הלניס­‬ ‫״השכבות העממיות״ של אותה תקופה היו החקלאים‬
‫טיות בארץ‪ ,‬תרומותיו המפליגות לערים שונות ברחבי‬ ‫הזעירים‪ ,‬שהיוו את רוב האוכלוסיה בארץ‪ .‬האיכרות הזעי­‬
‫האימפריה‪ ,‬המשחקים לכבוד הקיסר בארץ‪ ,‬המבנים השונים‬ ‫רה‪ ,‬שהיוותה את לוז האומה‪ ,‬התגבשה מאז התקנות של‬
‫עזרא ונחמיה ומקירבה צמחו החסידים והפרושים‪ ,‬האכרים‬
‫שהוקמו לכבודם של הקיסרים‪.‬‬
‫הם שהיו התומכים ביהודה המקבי והם שהיוו את החלק‬
‫שיתוף יהודים מחוץ לארץ‬ ‫הארי של צבאו‪ .‬האיכרים הם שהיוו את עיקר הלוחמים‬
‫בשורות הצבא של אריסטובלום השני ובניו‪ .‬עם מות הרודם‬
‫בימי הרודם חלה הפרדה ברורה בין מערכת החקיקה‬ ‫אנו עדים למרד רציני של איכרים הלא הוא ״פולמוס‬
‫והמשפט האזרחי שהיו בידי המלך‪ ,‬לבין התחום הדתי‬ ‫וארוס״‪ ,‬ככל שגברו מעשי העושק והנישול של הרומאים‬
‫המצומצם‪ ,‬הכולל את המקדש וכל הכרוך בו וכן מצוות‬ ‫ושל בעלי המעמדות הגבוהים מקרב היהודים משתפי הפעו­‬
‫דתיות מובהקות כגון שביעית‪ ,‬כלאים ועוד‪ .‬התחום הדתי‪,‬‬
‫במידה שלא התנגש באינטרסים של הרודם‪ ,‬הושאר בידי‬ ‫לה עם הרומאים‪ ,‬גברה תסיסתם‪.‬‬
‫גוף‪ ,‬שבמסגרתו יכלו לפעול זקני כהונה וחכמים פרושים‪,‬‬ ‫שלוש סיבות עיקריות גרמו להתנגדותם לרומאים‪:‬‬

‫שלא היו חשודים בעיני המשטר‪.‬‬ ‫• השנאה נגד רומי והשאיפה לעצמאות‪.‬‬
‫במסגרת המאמצים להרחיב את הבסיס הצר של שלטונו‬
‫בקרב היהודים נעזר הרודם ביהודים מ ח ח לארץ על‪-‬ידי‬ ‫• פגיעות בתחום הדת מצד הנציבים וחייליהם‪.‬‬
‫שילובם במשרות חשובות במקדש‪ ,‬כמו הכהונה הגדולה‪,‬‬ ‫• המצב הכלכלי ההולך ומחמיר‪.‬‬
‫ובענפי שלטון אחרים‪ .‬מסתבר‪ ,‬שיהודי התפוצות היו מסי­‬
‫בות ידועות‪ ,‬חומר נוח יותר לשיתוף פעולה עם הרודם‪ .‬על‬ ‫כל מה שאמרנו לגבי האיכר הזעיר תופס גם לגבי האריס‪,‬‬
‫רקע זה יש להבין את תפקידם של זקני)בני( בתירה‪ ,‬חכמים‬ ‫החוכר‪ ,‬השתל והפועלים החקלאיים שכירי היום‪ .‬כולם היוו‬
‫פרושים שעלו מבבל‪ ,‬שעמדו בראש בית‪-‬דין או בית‪-‬ועד‬ ‫שכבה אחת מבחינה חברתית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‪ .‬המושג‬
‫פרושי שהכריע בעניינים הלכתיים הקשורים במקדש וחלשו‬ ‫״שכבות עממיות״ כולל גם את האומנים על אגודותיהם ועל‬
‫על התחום הדתי המצומצם שהרודם השאיר כאמור‪ ,‬בידי‬ ‫בתי כנסיותיהם‪ ,‬וכן יש להכליל בתוכם את הכהנים ההדיו­‬
‫טות‪ .‬זו התשתית החברתית שהצמיחה את כוחות ההתנגדות‬
‫הפרושים‪.‬‬ ‫לרומאים ואשר הקנתה למאבק נגד רומי ונגד משתפי‬
‫וכך‪ ,‬מינויו של הלל הבבלי כראש הוועד של זקני בתירה‬
‫מסתבר על רקע המדיניות של הרודס לעודד את השתלבותם‬ ‫הפעולה היהודים מקרב המעמדות הגבוהים‪ ,‬את האופי‬
‫בעמדות חשובות‪ ,‬בחברה ובממשל‪ ,‬של יהודים מן התפו­‬ ‫הסוציאלי החריף שאיפיין אותו‪.‬‬
‫צות‪ ,‬שלא היו קשורים למסורת המאבק החשמונאי נגדו‬
‫ונגד הרומאים‪ .‬הרודם היה מדכא ומכחיד ביד ברזל כל גורם‬ ‫מי היו משתפי הפעולה עם הרומאים?‬
‫עויין או מסתייג‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬הזרם הפרושי שיכול היה לפעול‬ ‫רומי ביססה את שלטונה ביהודה‪ ,‬כמו באימפריה כולה‪,‬‬
‫היה זה שלא בא לידי התנגשות חזיתית עם השלטון ‪-‬‬ ‫על ברית עם המעמדות הגבוהים‪ .‬ביהודה היו בעלי הברית‬
‫הפרושים מבית הלל‪ .‬מובן מאליו שהם לא היו משתפי‬ ‫הטבעיים של רומי חוגי הכהונה הגדולה‪ ,‬בעלי האחוזות‬
‫פעולה זולים‪ ,‬אלא אנשים המוכנים לבוא לידי פשרות‬ ‫הגדולות וחוגים אמידים נוספים‪ .‬כידוע יש להבדיל בדרך‬
‫מסויימות בכדי להציל את מה שנראה בעיניהם כעיקר‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬בין שיתוף פעולה עם כובש זר מטעמים של ריאליזם‬
‫נראה‪ ,‬שזאת היא התכונה האופיינית ביותר של בית הלל עד‬ ‫פוליטי ששכרו אמנם בצידו‪,‬׳ לבין שירות חסר מעצורים‬
‫בכדי להתבסם בשלטון ולהתעשר‪ .‬ביהודה היתה משפחת‬
‫לחורבן‪.‬‬ ‫אנטיפטרוס הנציגה הקלאסית של מגמה זו‪ .‬במאבק שהת‪-‬‬
‫לעומתו‪ ,‬היה שמאי בעל גישה עקבית ולוחמת‪ ,‬אשר אינה‬
‫יודעת פשרות‪ .‬האיסור הוא איסור וההיתר הוא היתר‪ ,‬ללא‬ ‫המטבעות בעמודים אלה ‪ -‬מתקופת המרד נגד הרומאים‬
‫דרגות ושלבי בינים! קטנים חייבים במצוות לא פחות מאשר‬
‫המבוגרים‪ :‬המעשה הוא קובע ולא הכוונה‪ ,‬אבל לעומת זאת‪,‬‬
‫בעניינים פליליים האדם נושא באחריות גם על כוונותיו ולא‬
‫רק על מעשיו! חיי האדם מכוונים אל על‪ ,‬אל הקודש‪ :‬על‬
‫עולה‪-‬הרגל להוציא את כסף המעשר השני כולו בירושלים‪,‬‬
‫ללא חישובים אישיים‪ :‬השבת היא גולת הכותרת של‬
‫השבוע‪ :‬העבודה היא הכרחית‪ ,‬אך רק כאמצעי המבטיח‬
‫קיום מינימלי למען תלמוד תורה‪ .‬שמאי ובית שמאי ייצגו‬
‫את השקפת העולם שהלמה בקוויה הכלליים את אופיה של‬
‫ההלכה הקדומה‪ ,‬כפי שהתגבשה במשך דורות מאז תקנות‬
‫עזרא ונחמיה והתחשלה והתרעננה במאבקים ובקרבות‬
‫הקשים של החסידים בימי מרד החשמונאים‪ .‬בית שמאי‬
‫קיפלו‪ ,‬כבמסכת אחת‪ ,‬הלכות קנאיות המבטאות גישה בלתי‬
‫מתפשרת על שלטון עכו״ם יחד עם שאיפות עזות לגאולה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬הצטייר בית הלל כנציג ההלכה המתפתחת‪ ,‬המפו­‬