Page 9 - ETMOL 41

‫המשורר‬
‫של‬

‫העליה‬
‫הראשונה‬

‫מאת יפה ברלוביץ‬

‫יה חי לי לי הה‪ ,‬ע‪ -‬מ־ לי‪,‬‬

‫נח שפירא היה ״שר עשרה״‪ ,‬מראשוני הפועלים ומחברם‬
‫של שירי עם‪ ,‬המושרים עד היום‬

‫כאגודה מצומצמת של חברים נבחרים‬ ‫חובבי‪-‬ציון המקומית‪ ,‬והיה אחד החב­‬ ‫באביב של שנת תר״ן )‪ (1890‬יצאה‬
‫)אשר נתקבלו אך ורק לאחר מבחן מדו­‬ ‫רים הפעילים בה‪ .‬בין יתר תפקידיו‪,‬‬ ‫לארץ משלחת מטעם חובבי״ציון ברר‬
‫קדק(‪ .‬על המבנה המיוחד שלה נרמז‬ ‫שימש גם כמזכיר לשפה העברית )בה‬ ‫סיה‪ ,‬ובראשה הרב שמואל מוהליבר‪.‬‬
‫כבר בשמה‪ ,‬היינו‪ :‬תאים‪-‬תאים של‬ ‫היה בקי היטב‪ ,‬הודות לאביו החסיד‬ ‫באותה אניה נסעה )כפי שפורסם בעי­‬
‫עשרה חברים )״אחים״(‪ ,‬כשבראש כל‬ ‫שהיקנה לו אותה בקפדנות רבה(‪ .‬נח‬ ‫תון ״החבצלת״‪ ,‬תר״ן גליון ‪ ,(31‬״גם‬
‫שפירא חש שלא די להיות נאה דורש‬ ‫אורחת צעירים לימים במספר שלושה״‬
‫תא עומד האח‪-‬האחראי ‪ -‬״שר‪-‬‬ ‫אלא יש להיות נאה מקיים‪ ,‬ולכשמת‪-‬‬ ‫עשר‪ ,‬כולם בעלי תורה ויודעי לשון‬
‫העשרה״‪ .‬בין שרי‪-‬העשרה נתמנו גם‬ ‫קבלת על דעת החברים תכנית‪-‬העליה‬ ‫וספר ופניהם מועדות ציונה לעבוד שדה‬
‫)הנושאת את השם‪ :‬״התכוננות ליום‬ ‫וכרם בתור שכירי־יום במושבות‪ ,‬והם‬
‫נח שפירא ויצחק חיותמן‪.‬‬ ‫מסע במדבר״(‪ ,‬הוא הראשון הנחלץ‬ ‫בשיריהם שירי ציון בשפה העברית‬
‫מה היה טיבו של תפקיד מיוחד זהז‬
‫בעדות השמורה בארכיון‪-‬העבודה‪,‬‬ ‫להגשימה‪.‬‬ ‫אשר שרו בקול נעים וברגש גדול‬
‫מספר על כך אפרים חרל״פ‪ ,‬ששימש אז‬ ‫נח שפירא מתחיל את חייו בארץ‬ ‫מאוד‪ ,‬בכל הדרך הזילו דמעות גיל‪.‬״‬
‫״שר‪-‬חמישים״‪ :‬״תפקיד שר‪-‬העשרה‬ ‫כפועל במושבה ראשון‪-‬לציון‪ ,‬וכאשר‬
‫מצטרף אליו חברו מקישינוב ‪ -‬יצחק‬ ‫בחבורה זו שכונתה ״החלוצים השנ­‬
‫היה לדאוג ל׳העשרה׳ שלו בכל‪ :‬דאגה‬ ‫חיותמן‪ ,‬מחליטים הם לעבור לרחובות‪.‬‬ ‫יים״ )ביחס לעולי תרמ׳׳ב שהיו החלד‬
‫לעבודה‪ ,‬להשכלה‪ ,‬לחינוך וללימוד‬ ‫לפי יומנו של יצחק חיותמן )המצוי‬ ‫צים הראשונים(‪ ,‬היה גם הצעיר נח‬
‫העבודה‪ .‬הוא היה מוליכם כל בוקר‬ ‫בארכיון‪-‬העבודה(‪ ,‬מרבים השניים‬ ‫שפירא‪ ,‬שלא רק הצטרף לשירת החבו­‬
‫להתלבט במצבם הבעייתי של הפועלים‪,‬‬ ‫רה‪ ,‬בקולו הערב‪ ,‬אלא אף לימד שירים‬
‫לעבודה‪ ,‬בשירה וברינה‪ ,‬מכניסם ל שד‬ ‫בבקשם ״להכניס שינוי ערכין בכל‬
‫רות העבודה בשדה‪ ,‬על פי רוב בעבודת‬ ‫מושג העבודה״‪ .‬ברחובות‪ ,‬מוצאים‬ ‫מפרי עטו‪ .‬נח שפירא כינה את שיריו‬
‫ה׳בחר׳ לעקירת יבלית‪ ,‬וברגעי המנוחה‬ ‫הירהוריהם אוזן קשבת‪ ,‬בעיקר בין באי‬ ‫אלה בשם ״שירי‪-‬עם״‪ ,‬כשהוא שואל‬
‫ביתו של אהרון אייזנברג‪ ,‬המתכננים‬ ‫ומתאים להם לחנים אידיים ורוסיים‪,‬‬
‫מן העבודה היו מספרים לעולה החדש‬ ‫יחדיו את הקמתה של הסתדרות‪-‬פועלים‬ ‫מוכרים לכל‪ .‬כאשר התקרבה האניה‬
‫על ענייני ישוב ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מחזקים‬ ‫חשאית‪ ,‬הידועה בשם ״הסתדרות‬ ‫לחוף‪ ,‬ולעיני הנוסעים הנרגשים הת­‬
‫ומעודדים אותו‪ .‬לפנות ערב שבים‬ ‫גלתה העיר יפו‪ ,‬חיבר נח שפירא את‬
‫העשרות״ או ״אגודת אחים״ )‪.(1891‬‬ ‫שיר‪-‬העם הארצישראלי הראשון שלו‬
‫הביתה בשירה וברינה‪ .‬השר הולך‬ ‫‪ -‬״עולי ציון״ )אשר לבד מן המנגינה‬
‫לפניהם‪ ,‬וכולם אחריו בטקט ובסדר״‪.‬‬ ‫הסתדרות העשרות‬
‫השאולה‪ ,‬מתחברת לו ‪ -‬מאוחר יותר‬
‫בקטע תיאורי קצר זה‪ ,‬מדגיש אפרים‬ ‫״הסתדרות העשרות״‪ ,‬שנוסדה בסי­‬ ‫‪ -‬גם מנגינה מקורית‪ ,‬על‪-‬ידי המוסיק­‬
‫מן של אחווה‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬והגנה על‬
‫חרל״פ פעמיים את דבר תופעת ״השי­‬ ‫זכותו של הפועל‪ ,‬החלה את פעילותה‬ ‫אי הפועל חיים מילמן(‪.‬‬
‫רה והרינה״ המושמעת מפי פועלים‬ ‫נח שפירא עלה לארץ מקישינוב )אז‬
‫בצאתם לעבודה ובחזרתם ממנה‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫רוסיה(‪ ,‬בה נולד בסוכות תרכ״ז‬
‫״השירה והרינה״ הפכה בקרב פועלי‬
‫העליה הראשתה )ולאחר מכן גם בקרב‬ ‫)‪ .(1866‬הוא השתתף ביסוד אגודת‪-‬‬
‫פועלי העליות הבאות(‪ ,‬למעיין אקט‪-‬‬

‫טקסי שהלך והתמסד במשך הזמן‪,‬‬