Page 14 - ETMOL 41
P. 14
מספר ניכר של יהודי האי ג׳רבה היו כהנים
סיפורו של בית־הכנסת הקדוש
שיוכל להתהולל באין מפריע בנה לו התורכים .בסוף המאה התשע-עשרה לחופי הים התיכון ,בין טריפולי
המלך ארמון במקום בודד ,והפקיד את הגיעו הצרפתים לתוניסיה .והאי היה לתוניסיה ,שוכן אי קטן ומופלא -
השליטה בנתיניו בידי משרתיו ושכי- בשלטונם עד לשיחרור תוניסיה מידי ג׳רבה .בפי הצורים אשר הפליגו בחופי
ריו .באחד הימים הופיעה מתוך הים הים־התיכון נקרא המקום -אי פלאי.
נימפה רכובה על דולפין ,שהתפעלה הצרפתים ,באמצע המאה העשרים. אין בו הרים מתנשאים ונופים עוצרי
נשימה ,אין בו מעיינות ,מפלים ופלגי
מיפי הארמון ומגנו .המלך שהשקיף נקמת הנימפה מים ,מבנהו הטופוגרפי שטוח עם מעט
מארמונו נכבש ליופיה של הנימפה וצי מקורות מים ועם הרבה בארות ,בריכות
ווה לעצרה בארמון .הנימפה היפהפיה רבות האגדות האופפות את האי ובורות שנועדו לאצור את מי הגשמים.
ביקשה לשוב לים ,לביתה ,אך המלך ג׳רבה ואת ראשית הישוב בו .אחת שטחו הכולל של האי אינו עולה על 500
עצר אותה בכוח וכלא אותה בראש האגדות מספרת ,כי בעבר הרחוק היה
המגדל של ארמונו .שר הים שמע את האי חלק מן היבשת .על הרצועה המח קילומטר מרובעים.
זעקות הנימפה והצילה .הוא רגז מאד ברת את האי עם היבשת התנוססה עיר למרות התנאים הפיזיים הללו נראה
על מעשיו של המלך הרשע וכעונש, גדולה ובה ארמון מפואר .אחד המלכים האי כגן גדול ופורח בלב ים .עשיר הוא
הטביע בים את הארמון ואת כל אשר שמלכו בארמון ,היה עריץ רשע שנהג בעצי זית ,דקלים גפנים ובעצי פרי
לרדות בנתיניו ולהתעלל בהם .כדי למיניהם .כבר בעבר הרחוק הלהיב
בו. ג׳רבה את דמיונם של שליטים והרפת
באי היה ישוב יהודי קדום ולפי מסור משירי בית־הכנסת גריבה קנים שהגיעו לאי והתיישבו בו .הקדמו
תם היתה ג׳רבה חלק מאדמת ארץ-
ישראל שניתק ממנה והפך לאי עצמאי. כמה נעים להיות אורח נים קראו למקום בשם אי אוכלי הלוטוס -
תושביו הראשונים של האי הם צאצאי בגריבת גריבה ולהשתטח
שבט זבולון ,שהגיעו לכאן עוד בימי אי הלוטופגים .האי נזכר במקורות גם
דוד ושלמה .הללו התיישבו לחופי האי, ולבקרה בלב שמח בשמות מנינקם דרכיום ,ובשמות אח
זכותה יגן עלינו, רים .השרידים הארכיאולוגים הנמצאים
ויסדו להם כפר שקראוהו ״חארה כבי
רה״ ,הרובע הגדול .עם חורבן בית- שמה קדוש בבי כל בריה באי מעידים על ישוב קדום .ניתן למצוא
ראשון הגיעו לאי כוהנים ממשמרת כקדושת הר המוריה בו שירידי מצבות ,עמודי שיש ,היכלות
ידעיה ,שראו עצמם מיוחסים יותר מזמן יואב בן צרויה ושרידי גשר שחיבר בין האי לבין
מאחיהם בני שבט זבולון ,והתיישבו שר צבא דוד מלכנו.
בנפרד ,במרכז האי ,הרחק מן הים, היבשת הסמוכה.
בכפר קטן שקראוהו ״חארה זרירה״, אני באתי לבקר אותה האי עבר מידי כובש אחד למשנהו:
להשתחוות בהיכלה
הוא ״הרובע הקטן״. מידי הרומאים לידי הוואנדאלים הגרמ
להתפלל ולהתחנן בתוכה נים ומהם לידי היוונים-הביזאנטים:
על קדמות הישוב היהודי בג׳רבה יש ויתמלאו משאלות ליבנו. במאה השתים-עשרה השתלטו על האי
הרבה מסורות ,אגדות וסיפורים ,אך אנשי הכת הקנאית -האלמואחדים,
עדויות של ממש אין בנמצא .האי ג׳רבה שרדפו ועשקו את התושבים ,כולל
היהודים .בראשית המאה השש-עשרה
נזכר בספרות השאלות-ותשובות)שו״ת( השתלטו על האי הספרדים ,שניסו
במקומות בודדים בלבד .לבני ג׳רבה יש להחריבו כליל ,אך גורשו על-ידי
14