Page 13 - ETMOL 41
P. 13
לסחוב אותו לאורך -גם זה לא פשוט ,כי אין לחלק את השני .הם נצמחו אחד בשני ואין אתה יודע לעתים היכן
התושבים למיוחסים ולתת״המיוחסים -אלה הראשונים
שיחזיקו בקצה בול העץ ,יגיעו הראשונים למקום בית־ מתחיל הכסיל ,היכן מסיים התמהוני.
המדרש ואילו הסבלים האחוריים יגיעו האחרונים .נימנו
וגמרו באסיפה :לחתוך את הקצה הראשון .אולם גם לאחר ח ל ם התחפשה לכסיל ,לתמהוני .אולי רצתה להציל את
שעשו כך הסתבר ,בי לבול העץ נשארו שני קצוות ,חתכו עצמה מהחבמה היהודית ,אבל -כסיל אופטימיסטי ,הגיון
את קצה הימין ושני הקצוות נשארו .כך חתכו פעם ,חתכו של איפכא מיסתברא .חלם היהודית יצאה להילחם בעולם
בשנית וזה כדי למנוע מיוחסים ותת״מיוחסים והנה עוד מעט
ונגמר בול העץ .כשהבחינו בסכנה ,החליטו להרוס את בעזרת האבסורד ,האירוניה ,הסאטירה ,התמימות.
הבתים ,להרחיב את הרחוב ולסחוב את בול העץ שנתקצר כנראה שהבדיחה ,שהיתה כלי״נשק חריף בידי היהודי
במלחמתו נגד העולם כולו ,היתה קצרה מידי ולא יכלה
ברוחב על פני החורבות. להכיל את כל מטען־המרורים שבלב היהודי ,והוא הוסיף
כולם שווים -כך מכריזה חלם והודיעה חדשה לעולם: לבדיחה את המעשיה ,שתחומיה יותר נרחבים .למעשיה -
בול עץ ,כמה רק שלא תחתוך אותו ,ישארו בו שני קצוות: חבלים יותר ארוכים ועשוייה להחזיק את השומע זמן יותר
אחד מימין ,אחד משמאל. ממושך.
התמימות החלמאית -היא שם דבר ובתמימות זו עוסקת ברחבי העולם היהודי מוכר סיפור ״קניית היושר״ בש
הרבה המעשיה החלמאית: ביל חלם:
אברך עם נדונייתו בא לחלם ערב שבת .היכן יחביא את
כספו עד למוצאי שבת ,אם לא בבית״הכנסת ,בחומש על׳יד שליחים טובים יצאו מהעיירה לקנות יושר בשביל יישד
עשרת הדיברות ובעיקר על-יד הדיבר ״לא תגנוב״ .במוצ בם .אין קיום לעולם בלי יושר ,כך פסקו חכמי חלם ,כך פסק
אי שבת בא החלמאי ליטול את כספו ,הוא פותח את החומש, רבה של העיר ר׳ יוזפל ,כך פסק יאסל לאקש .כינסו אנשי
והנה אין הכסף אבל פתק מונח שם ובו כתוב לאמור :דפדף חלם אסיפה -כי חלם היא הדימוקראטיה הכי משוכללת
בסידרה ׳בהעלותך׳ וראה את הפסוק ׳לא ישאירו ממנו עד ובלי אסיפה אין מחליטים בה שום דבר -וגמרו לשגר שני
בוקר׳ .עמד החלמאי בהתפעלות ומילמל :עיר של תלמידי אנשים ,שישוטו בעולם ויקנו מעט יושר בשביל ק״ק חלם.
השליחים עשו את מלאכתם באמונה ,עברו ארצות ,ערים
חכמים ,עיר של לומדי תורה. ושווקים וסוף־סוף ,בגליל ווארשה ,מצאו בביתו של כפרי
המעשיות החלמאיות הן ליריות ,פילוסופיות ,סימליות, אחד חבית של יושר .הכפרי התעקש ,אינו נאות למכור,
עממיות ,קומיות וטראגיות .על דרך האירוניה ,כלומר: שידלוהו בדברים עד שנתרצה ושילמו לו טבין״ותקילין.
דיבור תמים ורציני ולמעשה גלום בו לעג והיתול .על דרך מיד נטלו אותה חבית והסיעוה ,אלא שהמוזג היתרה בהם
בכל לשון של התראה ,שיזהרו מלפתחה בדרך ,שמא חם*
וחלילה יזוב היושר מן החבית .את החבית העמידו השליחים
הסאטירה ,כלומר :גילוי כל התופעות השליליות שבחיים בטבורה של חלם ,כל בני העיר התכנסו לקבל את ״הסחו
מתוך תפיסת הניגוד בין האידיאל למציאות. רה״ .חשקה נפשו של רב העיר להריח תחילה את היושר,
לדעת ריחו מהו .ולאחר שהריח ,נרתע לאחור ,כמי שנכשו
מקור לסיפורים רבים נחש ,אטם נחירי חטמו וקרא בקול שאינו שלו :״יהודים,
פע! היושר מסריח״ .הנה כך נודע לעולם באמצעות הרב
המעשיה החלמאית נושאת בתוכה את הדמעה והצחוק. של חלם ,כי היושר מסריח ...החידוש שנתגלה עשה רושם
הרי אין ספק ,כי שלום-עליכם רקם את סיפורו המופלא רב .אם גם הרב מחלם העניו ר׳ יוזפל אסר בתכלית האיסור
״דער פארכישפטער שניידער״ -החייט הקסום ,ממעשייה לפרסם ברבים את הרעיון הגדול והעמוק שהוא ברוב
חלמאית .ואין ספק שגם י.ל .פרץ עשה מטעמים מהמעשייה תבונתו הגיע אליו ,אף-על-פי-כן ,נתפרסם המעשה ,ככל
החלמאית ,ראה סיפורו :״דער משוגענער בטלן״ -הבטלן שאר המעשיות דחלם .יהודים מכל קצווי העולם היו מספ
המשוגע .ואף ב׳׳אור גנוז״ מביא מרטין בובר סיפורים של
רים זה לזה את המעשיות ושוחקין מעומקא דליבא.
הרבי מפשיסכא ,שהם לקוחים מאוצר חלם.
המעשיה החלמאית -תורה היא ולימוד היא צריכה .בל בול העץ המקוצץ
עיקרה של חלם -יהודים הדואגים לתבל כולה ,ובעיקר
לעולם היהודי .רודפי שלום היו ועיקר חפצם -הפשרה. קצר המצע מלהשתרע לספר גדלותה של חלם .הנה צאו
האדם החלמאי היה משיח עם נפשו ,עם חלומו ,עם חייו וראו איך לחמה עיר חלם שלא יהיו בה מיוחסים ותת-
האבסורדיים ,עם נסיונות חייו .למעשיה החלמאית אין מקל
חובלין מלבד מקלו של השמש .מלבד מקלו של ר׳ יוזפל. מיוחסים ,״ראשונים״ ו״אחרונים״.
חלם צריכה להעביר למקום הבנייה של בית-מדרש בול
המעשיה החלמאית היא מעין של חכמת אדם בהיפוכה. עץ גדול .לסחוב אותו ברוחב -הרי הרחובות צרים.
13