Page 15 - ETMOL 41

‫בגדי צמר שונים‪ ,‬טליתים ומגבעות‪,‬‬ ‫האי‪ ,‬והפעם על ידי התורכים ששלטו בו‬ ‫מנהגים ומסורות מיוחדים בגון ״הקי'‬ ‫‪i‬‬
‫ומהם עוסקים בעבודת האדמה ועשיית‬ ‫תקופה ממושכת‪.‬‬ ‫דוש הארוך׳ של ליל פסח ואחרים‪.‬‬
‫יין‪ ...‬במרחק שתי שעות מהעיר לרוח‬ ‫עדויות של ממש על הישוב היהודי‬
‫דרומית‪-‬מזרחית עומד כפר דעגעד‪.‬‬ ‫זמן רב לא נזכר האי ג׳רבה בספרות‬ ‫בג׳רבה אנו מוצאים רק מן המאה‬
‫חמישים משפחות מבני ישראל נמצאו‬
‫שם ויש להם בית‪-‬כנסת קטן ובמרחק‬ ‫הרבנית‪ ,‬גם אחרי גלות ספרד‪ ,‬אבל‬ ‫השתים־עשרה ואילך‪.‬‬
‫חצי שעה מהכפר יש לעדה הזאת עוד‬ ‫במאה הי״ח החלו יהודי ג׳רבה להצטייר‬
‫בית‪-‬כנסת אחד ישן נושן‪ ,‬אשר יקראו­‬ ‫המשורר שכח את ג׳רבה‬
‫הו בשם ״גרעבע״‪ .‬לשם הולכים ביום‬ ‫על המפה הרוחנית של קהילות ישראל‪.‬‬
‫השני וחמישי ושבת להתפלל תפילתם‪.‬‬ ‫בתקופה זו הגיע ממרוקו לג׳רבה אהרון‬ ‫אברהם אבן עזרא‪ ,‬משורר יהודי‬
‫בית‪-‬הכנסת הזה קדוש מאוד בעיניהם‬ ‫פרץ‪ ,‬רב ופייטן מצאצאי מגורשי ספרד‪.‬‬ ‫מספרד שחי במאה השתים־עשרה‪ ,‬קונן‬
‫ומספרים‪ ,‬כי נמצאה שם אבן אחת וע­‬ ‫הוא ייסד ישיבה‪ ,‬העמיד תלמידים‬ ‫בנפש מרה‪ ,‬על החורבן שעשו הערבים‬
‫ליה כתובים המילים האלה‪ :‬׳עד פה בא‬ ‫רבים‪ ,‬והוא בעצם היה האיש שנתן‬ ‫הפראים‪ ,‬בני כת האלמואחדים‪ ,‬בקהי­‬
‫יואב בן צרויה שר צבא של דוד המלך׳‪.‬‬ ‫תנופה לפריחת חיי הרוח של יהדות‬ ‫לות ישראל בספרד ובאפריקה‪ .‬בקינתו‪,‬‬
‫‪...‬אין חלונות לבית הכנסת הזה וסיבת‬ ‫ג׳רבה‪ ,‬ממנה החלו לצאת רבנים‬ ‫הפותחת במלים; ״אהה ירד על ספרד״‪.‬‬
‫הדבר הוגד לי למען לא יוכלו הערבים‬ ‫מפורסמים שכיהנו בקודש בתוניס‪,‬‬ ‫הוא מבכה את שברן של קהילות ישר­‬
‫להשליך לפידי אש דרך החלונות לש­‬ ‫אל‪ ,‬ומונה שמות של ישובים יהודיים‬
‫רוף את בית הכנסת כאשר עשו לפ­‬ ‫בטריפולי ובקהילות אחרות‪ .‬הרב פרץ‬ ‫בספרד ובאפריקה שסבלו מן הפרעות‪,‬‬
‫אף ביטל מנהגים שהיו מקובלים בקרב‬ ‫כמו קורדובה‪ ,‬מיורקה ומלקה בספרד‬
‫נים״‪.‬‬ ‫יהודי ג׳רבה אך לא מעוגנים בהלכה‪,‬‬ ‫וכן מארכש‪ ,‬פס‪ ,‬תלמסן ומכנס בצפון‪-‬‬
‫עד כאן תאורו של הנוסע ישראל בן‬ ‫כגון מנהג אכילת חגבים שהיה חביב על‬ ‫אפריקה‪ .‬אין המשורר מזכיר בקינה את‬
‫יוסף בנימין‪ .‬בתאורו הוא מזכיר לנו‬ ‫הקהילות בתוניסיה‪ .‬שאף הן סבלו‬
‫בקצרה את בית‪-‬הכנסת אלגריבה השו­‬ ‫יהודי ג׳רבה‪.‬‬ ‫מפוגרום זה‪ ,‬ועל כך מתרעם פייטן‬
‫כן במרחק של קילומטר אחד מהרובע‬ ‫אלמוני‪ ,‬בן תקופתו כנראה‪ :‬הוא פונה‬
‫הנוסע ישראל בן יוסף בנימין שביקר‬ ‫בטרוניה אל אברהם אבן עזרא על כי‬
‫הקטן בג׳רבה‪.‬‬ ‫בקהילות יהודי אסיה ואפריקה הגיעה‬ ‫שכח להזכיר את קהילות דרום תוניסיה‬
‫יהודי ״הרובע הקטן״‪ ,‬שהיו ברובם‬ ‫ואתן גם את ג׳רבה‪ ,‬והוא שואל‪ :‬״ולמה‬
‫כוהנים התגוררו כאמור הרחק מהמרכז‬ ‫גם לג׳רבה וכך הוא מתאר את הקהילה‬ ‫רבי אברם קצת מקומות שכחת‪ ,‬עיר‬
‫העירוני‪ .‬הם שמרו היטב על מסורת‬ ‫היהודית שם בשנת ‪. 1853‬‬
‫עתיקה הן בתחום המנהגים והן בתחום‬ ‫לחאמא וגם קפצא וגירבא לא זכרת?״‬
‫הלבוש‪ .‬וזאת בניגוד לאנשי ״הרובע‬ ‫״העיר נחלקת לשתים‪ ,‬וחלקה האחד‬ ‫בראשית המאה השש‪-‬עשרה אנו שוב‬
‫הגדול״‪ ,‬שהיו הרבה יותר מודרניים‬ ‫עומד סמוך לחוף הים‪ ,‬ובו יימצאו כל‬ ‫שומעים על יהודי ג׳רבה וזאת בעקבות‬
‫בתי המסחר ובתי המלאכה במרחק חצי‬ ‫הכיבוש על‪-‬ידי הספרדים‪ ,‬שהשתלטו‬
‫ומושפעים מן האירופאים שגרו לידם‪.‬‬ ‫על האי וניסו להחריבו‪ .‬תושבי האי‬
‫שעה מחלק העיר הזה יגורו היהודים‬ ‫ובכללם היהודים סבלו רבות מידי‬
‫פנים בית־הכנסת ה״׳גריבה״׳‬ ‫והם לערך חמש מאות משפחות ולהם‬ ‫הספרדים‪ ,‬אך בשנת ‪ 1535‬נכבש שוב‬
‫כמה רבנים‪ ...‬שם נמצאו שני בתי כנס­‬
‫יות רחבי ידים‪ ,‬באחד מהם מתפללים‬
‫רק כוהנים ונקרא ׳בית הכנסת של‬
‫הכהנים׳‪ .‬בשום עיר לא מצאתי כוהנים‬

‫רבים כמו בין היהודים שם‪ ...‬מסחרם‬
‫של היהודים יעלה כפורחת ורבים מהם‬
‫בעלי בתי מלאכה גדולים אשר בם יעשו‬

‫‪15‬‬