Page 10 - ETMOL 41

‫נן לחווית העבודה על רקע התחדשות‬ ‫^־ ^ ׳ ^ ; ‪• r‬‬
‫החיים הלאומיים כאן‪.‬‬ ‫^‪! fjt/j>/(J/^ jCi^js^Jfft? fjfllf\ (If^tA K h‬‬

‫בשנת ‪ ,1893‬כאשר בא הבארון‬ ‫‪. . . ^ >v /‬‬ ‫‪fy>^ ^ O'^/nfS) I f 9 /A‬‬
‫רוטשילד לבקר בארץ בפעם השניה‪,‬‬
‫מתייצבת לפניו משלחת של פועלי‬ ‫‪• it‬‬ ‫‪/ //iifo‬‬ ‫‪& J j^ 'h I T ^>9^Pi^p‬‬
‫זכרץ‪-‬יעקב וטנטורה‪ ,‬ומגישה לו תכנית‬ ‫‪ ^ ?V‬יי'‬ ‫■ ‪5>) y^////f‘0‬כ‬
‫להתיישבות‪-‬פועלים במושבת‪-‬פלחה‬
‫)להבדיל ממושבת‪-‬נטעים‪ ,‬שהיתה‬ ‫י•‬ ‫^ ‪! jitl‬‬ ‫‪/ f r h‬כין‬ ‫^‬
‫למורת‪-‬רוחם(‪ .‬נח שפירא‪ ,‬שהיה גם‬
‫הוא אחד מהדוברים‪ ,‬ניסה להסביר‬ ‫» ‪ «i‬׳‪»bMAJB1i‬ר ‪1 ^ /‬ו‪/‬יז ‪/p/) P/ .‬׳^^;‪£ 1‬‬
‫לבארון‪ ,‬את טיבה של התכנית‪ ,‬אלא‬
‫שהבארון הפסיקו‪ ,‬בהתנצלו כי השפה‬ ‫״׳יה־חי־לי״ ‪ -‬בכתב ידו של נח שפירא‬
‫העברית אינה שגורה בפיו‪ ,‬והבטיח‬
‫לעיין בתשומת‪-‬לב בבקשה‪ .‬פגישה זו‬ ‫נדודים ומחלות‬ ‫בהוותו חלק בלתי נפרד מחיי העבודה‬
‫הביאה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להקמתה של‬ ‫בארץ‪ .‬למעשה‪ ,‬כל הזדמנות היתה יפה‬
‫המושבה מטולה )‪ .(1896‬נח שפירא היה‬ ‫עם גל הפועלים‪-‬הנודדים היוצאים‬ ‫עבור הפועלים לשירה בצוותא‪ :‬הן בעת‬
‫בין המועמדים להתיישבות במטולה‪,‬‬ ‫מרחובות לחפש מקומות‪-‬עבודה אחרים‬ ‫ההליכה והן בעת העבודה‪ ,‬הן בעת‬
‫אלא שבאותו זמן שוב עלה נושא‬ ‫בארץ‪ ,‬יוצא גם נח שפירא‪ .‬הוא עושה‬ ‫האכילה והן בעת המנוחה; ועל אחת‬
‫ההתארגנות‪-‬מחדש של הפועלים בארץ‪,‬‬ ‫מספר חודשים בחדרה‪ ,‬אלא כמו כולם‬ ‫כמה וכמה ‪ -‬בעיתות‪-‬שמחה של חגי­‬
‫והוא דוחה את ״שיכלולו״ )״סידורו״‬ ‫נתקף גם הוא בקדחת קשה‪ ,‬ומועבר‬
‫‪ -‬בלשון אותם ימים( הפרטי מפני עניי­‬ ‫לבית‪-‬חולים ביפו במצב קשה‪ .‬עם‬ ‫גות‪ ,‬פגישות וטיולים‪ .‬לפיכך‪ ,‬למותר‬
‫התאוששותו‪ ,‬הוא פונה לטנטורה‪,‬‬ ‫לציין שנח שפירא דאג לעשרת ״הא­‬
‫ני הכלל‪ ,‬ונשאר בזכרון‪-‬יעקב‪.‬‬ ‫ומועסק שם כמחסנאי בבית‪-‬חרושת‬
‫לזכוכית שהקים הבארון רוטשילד לצו­‬ ‫חים״ שתחת השגחתו‪ ,‬לא רק כ״שר‪-‬‬
‫פיטורי פועלים‬ ‫רך ייצור בקבוקים עבור תעשיית היין‪.‬‬ ‫העשרה״ )האחראי כאמור לבריאותם‬
‫עם סגירת בית‪-‬החרושת )‪ ,(1893‬שוב‬
‫לקראת שנת ‪ ,1900‬החליט הבארץ‬ ‫מעתיק נח שפירא את מגוריו‪ ,‬והפעם ‪-‬‬ ‫ולעיסוקם‪ ,‬להשכלתם ולדיורם(‪ ,‬אלא גם‬
‫רוטשילד להעביר את כל המושבות‬ ‫אל זכרון‪-‬יעקב הסמוכה‪ .‬בזכרון‪-‬יעקב‬ ‫כמשורר‪ :‬הוא חיבר להם שירים‬
‫והקרקעות שתחת בעלותו בארץ‪,‬‬ ‫נראה כי מצא שפירא סוף‪-‬סוף את מקו­‬ ‫חדשים‪-‬לבקרים‪ ,‬אשר העשירו את מג­‬
‫לרשותה של חברת יק״א‪ .‬אלא שזו‪,‬‬ ‫מו‪ .‬אוויר‪-‬ההרים של הכרמל משפיע‬ ‫וון השירה המזדמרת מפיהם‪ .‬שירים‬
‫בנסותה לייעל ולהבריא את משקי‬ ‫לטובה על בריאותו הרופפת‪ :‬הוא מתק­‬ ‫אלה העלו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬נושאים ואירוע­‬
‫האיכרים ולהעמידם על בסיס של עבו­‬ ‫בל לעבודות עונתיות שונות בשדותיהם‬ ‫ים שונים מהווי חייהם של הפועלים‬
‫דה עצמית‪ ,‬ראתה לנכון לפטר בראש‬ ‫וכרמיהם של האיכרים‪ :‬וכשאלו מסתיי­‬ ‫במקום‪ ,‬כמו‪ :‬חתונה ראשונה ברחובות‪,‬‬
‫וראשונה את הפועלים‪ .‬החלטה זו היוו­‬ ‫מות הוא שוקד על גינון בוסתני הפקי­‬
‫תה מהלומה בלתי‪-‬צפוייה‪ ,‬והכל החלו‬ ‫דות המטופחים‪ ,‬או שמלמד בבית‪-‬הספר‬ ‫חגיגות בציר‪ ,‬תחילת חריש‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫מתלכדים באסיפות‪ ,‬במפקדים ובבחירת‬ ‫משך קיומה של הסתדרות‪-‬פועלים זו‬
‫ועדים‪-‬מייצגים‪ ,‬כדי •להעביר את רוע‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫‪ -‬אשר היוותה אחד משיאי השגיה של‬
‫הגזירה‪ .‬בגליון ‪ 271‬של עיתון ״המ­‬ ‫אולם בכל העיסוקים המגוונים האלה‪,‬‬ ‫העליה‪-‬הראשונה ‪ -‬לא ארך ימים‬
‫ליץ״ משנת ‪ ,1900‬מתפרסם קול זעקתו‬ ‫לא מרפה ממנו תחושת‪-‬שליחות‪ ,‬המל­‬
‫של ״הועד הכללי של הפועלים העברים‬ ‫ווה אותו בכל מקום ובכל עת‪ :‬הדאגה‬ ‫רבים‪ .‬בסוף שנת ‪ ,1891‬גזרו השלטונות‬
‫בארץ‪-‬ישראל״‪ ,‬בבקשו לעורר את דעת‬ ‫לפועל העברי‪ .‬וכמו ברחובות כך‬ ‫התורכיים מחדש‪ ,‬את איסור העליה‬
‫הקהל היהודי בתפוצות‪ .‬על ״קול‬ ‫בזכרון‪-‬יעקב‪ ,‬לאחר שעות‪-‬העבודה‬ ‫לארץ ואת איסור קניית הקרקעות בה‪.‬‬
‫קורא״ זה חתומים שלושה‪ :‬אפרים‬ ‫המפרכות והמתישות‪ ,‬ממשיך הוא‬ ‫גזרות אלו הביאו להתמוטטות של מפע­‬
‫במסורת של ״שר‪-‬העשרה״‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫לים ותכניות שזה עתה החלו בתנופת‬
‫קומרוב‪ ,‬אפרים חרל״פ ונח שפירא‪.‬‬ ‫מתערב בין הפועלים‪ ,‬ער לבעיותיהם‬ ‫יצירתם‪ .‬העבודה פחתה‪ ,‬ופועלי ארץ‪-‬‬
‫נח שפירא נבחר לועד המרכזי של‬ ‫ועוזר בכל הנדרש בענייני עבודה‬ ‫ישראל ‪ -‬ובכלל זה פועלי רחובות ‪-‬‬
‫הסתדרות‪-‬הפועלים המחודשת‪ ,‬כנציגה‬ ‫ובזכויות עבודה‪ .‬יחד עם זאת אין הוא‬ ‫מצאו עצמם לפתע ללא תעסוקה וקיום‪.‬‬
‫של המושבה זכרון‪-‬יעקב‪ .‬בשנים אלה‬ ‫מניח להם מענייני הרוח‪ ,‬ובעיקר מן‬ ‫בעקבות המשבר החלו רבים לעזוב את‬
‫נזעק הוא יחד עם שאר נציגי המושבות‬ ‫השפה העברית והספרות העברית‪ ,‬ועם‬ ‫הארץ‪ ,‬עזיבה שהלכה והפכה למנוסה‬
‫למאבק נמרץ‪ ,‬כשבראש מאמציהם‪:‬‬ ‫ערב הוא אוספם יחד ללמדם פרק בדיק‪-‬‬ ‫המונית‪ .‬כל מאמציהם של חברי ״העש­‬
‫מניעת פיטורי הפועלים מעבודותיהם‬ ‫דוק או לקרוא בפניהם ממבחר הספרות‬ ‫רות״ להרגיע ולבלום את הבורחים עלו‬
‫והתדיינות עם כל גורם קובע )הבארון‪,‬‬ ‫היפה‪ .‬תקופה זו מצטיירת גם כתקופה‬
‫יק״א‪ ,‬ועד חובבי‪-‬ציון(‪ ,‬למציאת פתרץ‬ ‫הפורה ביותר בכתיבת שירי‪-‬העבודה‬ ‫בתוהו ואט‪-‬אט נאלץ גם חלק גדול מהם‬
‫להמשך קיומם בארץ‪ .‬יחד עם בעיות‬ ‫שלו‪ :‬שירה המבקשת לתת ביטוי מתרו­‬ ‫להתפזר לכל עבר‪ ,‬כשהם מפקידים את‬
‫כלל‪-‬הפועלים‪ ,‬ממשיך שפירא ‪ -‬בתחום‬ ‫החומר הארכיבי בידיו הנאמנות של נח‬
‫מושבו שלו ‪ -‬לחפש תשובות לבעיות‬ ‫שפירא‪ .‬וכך מעיד יצחק חיותמן‪ :‬״את‬
‫היומיומיות של פרט זה או אחר‪ ,‬כמו‬
‫הקלת סבלו של פועל‪ ,‬עזרה לבני‬ ‫תקנות האגודה ושאר התעודות מסרנו‬
‫לנח שפירא שנשאר מזכיר האגודה‬
‫משפחתו‪ ,‬ועידודם לקראת הבאות‪.‬‬ ‫ביהודה‪ ,‬והוא הוסיף לנהל אותה בצו­‬
‫בנוסף לכך מתמודד נח שפירא גם‬
‫בקשיים שנוצרו בתוך מחנה‪-‬הפועלים‬ ‫רות שונות ביקב ובמקומות אחרים״‪.‬‬
‫עצמו‪ .‬מסתבר‪ ,‬שכבר באותם ימים‬
‫הסתמנו חילוקי‪-‬דיעות אידיאולוגיים‬
‫בין פועלי יהודה לבין פועלי הגליל‬

‫‪10‬‬