Page 6 - ETMOL 41

‫גילגולי ״פרדס מונטיפיורי׳‪ /‬קודמיו‬
‫וממשיכיו • עקשנותם של מעבדי הגן ליד יפו‬

‫מאת צבי אילן‬

‫הרב הלוי לא הסתפק בתפקידו בני­‬ ‫היתה לה תחושה היסטורית מפותחת‬ ‫תוך כדי עיקוב אחר בתים ישנים‬
‫הול העניינים הרגילים של קהילתו‬ ‫ולפני עשר שנים הזמינה את נשיא‬ ‫ויפים מתולדות היישוב בשכונת מונטי­‬
‫הצעירה‪ .‬כאיש רב‪-‬פעלים ורחב‪-‬‬ ‫המדינה זלמן שזר לבקר את ״העץ של‬ ‫פיורי שבתל״אביב ראיתי מאחורי הבית‬
‫אופקים חשב על דרכים להעמקת האחי­‬ ‫מונטיפיורי״‪ .‬הנשיא אומנם ביקר במ­‬ ‫בשדרות יהודית )מונטיפיורי( ‪ 12‬עץ‬
‫זה הכלכלית ומקורות פרנסתם של יהו­‬ ‫קום ואחד ממלוויו צילם את גברת מלמד‬ ‫הדר בעל גזע עבה‪ ,‬אכול ברובו‪ ,‬וענפיו‬
‫הארוכים נסמכים על מוטות! ה״ישיש״‬
‫די יפו‪ .‬על רקע התעניינותו בעסקים‬ ‫ומר שמילוביץ ליד עץ טיפוחיהם‪.‬‬ ‫הזה נשא עדיין פירות! עלה על הדעת‬
‫הושפע כנראה מהפעילות הכלכלית‬ ‫הפרדס‪ ,‬שאך אחרון עציו ניצל‬ ‫רעיון שמא אין זה אלא אחד מעצי‬
‫ביפו באותו זמן‪ ,‬שהתבטאה בין‪-‬היתר‬ ‫בדרך‪-‬מקרה‪ ,‬מהווה תמרור חשוב‬
‫בהתפתחות ענף הפרדסנות‪ .‬אך בפעול­‬ ‫בתולדות היישוב‪ .‬במשך שנים היו הכל‬ ‫״פרדס מונטיפיורי״‪ ,‬מראשוני הפרד­‬
‫תו הודגש הצד היהודי המיוחד‪ :‬רצץ‬ ‫בטוחים שמונטיפיורי נטע או קנה אותו‬ ‫סים בבעלות יהודית בארץ‪.‬‬
‫לגדל זן אמין וכשר של אתרוגים‪ .‬אם‬ ‫מערבי‪ .‬החוקרת שושנה הלוי ואחר‪-‬כך‬
‫נוסיף לכך את תמיכתו ותוכניותיו‬ ‫חנה רם העמידו לפני שנים אחדות את‬ ‫כעבור זמן חזרתי למקום ובצריף‬
‫להתיישבות יהודית ועיסוק יצרני‬ ‫שליד העץ פגשתי את הקשיש משה‬
‫בחקלאות ליד יפו נגלה את הרקע‬ ‫הענין על דיוקו ההיסטורי‪.‬‬ ‫שמילוביץ‪ ,‬גימלאי שעבד בחברת‬
‫גיבור הפרדס והחלוץ האמיתי הוא‬ ‫עיבוד‪-‬פרדסים‪ ,‬והוא מטפל בעץ ב‪15-‬‬
‫האמיתי לפרשת הפרדס‪.‬‬ ‫ללא‪-‬ספק הרב יהודה הלוי מראגוזה‬
‫החוקר והנוסע יעקב הלוי ספיר איש‬ ‫)עתה דוברובניק‪ ,‬יוגוסלביה(‪ .‬בשנת‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬הוא סיפר שבעלת‬
‫ירושלים כתב בשנת ‪ ,1877‬כי ‪ 35‬שנים‬ ‫תקפ״ה )‪ (1825‬נשלח על‪-‬ידי רבני כולל‬ ‫הצריף‪ ,‬גברת מלמד‪ ,‬סיפרה לו שהעץ‬
‫לפני‪-‬כן‪ ,‬דהיינו ב‪ 1842-‬בערך‪ ,‬שלחו‬ ‫ירושלים כדי לארגן את שיירות העולים‬ ‫הוא בן ‪ 100‬שנה ויותר‪ .‬בבוא משפחתה‬
‫״גבאי ארץ‪-‬הקודש״ באי קורפו )אחד‬ ‫והתיירים היהודים שהגיעו ליפו‪ .‬זאת‬
‫ממקומות הגידול של אתרוגים שיהודים‬ ‫עשה ב״בית העולים״ ‪ -‬חצר היהודים‬ ‫להתיישב במקום ב‪ ,1924-‬יחד עם‬
‫רכשום לסוכות( תיבת אתרוגים כשרים‬ ‫)״דאר אל‪-‬יאהוד״(‪ ,‬החצר אשר קנה‬
‫בת’ק״פ )‪ (1820‬הנדיב העשיר מאיסטנ­‬ ‫המתיישבים הראשונים בשכונה‪ ,‬כך‬
‫ל״ראשון‪-‬לציון״ הרב גאגין הנ״ל‪ ,‬וכך‬ ‫בול ישעיהו אג׳ימן‪ .‬במשך הזמן נוצרה‬ ‫סיפרה לו‪ ,‬היה ליד הצריף שהקימו עץ‬
‫המשיך ספיר‪ :‬״ובזמן ההוא קנו הרב‬ ‫ביפו קהילה יהודית קטנה שהיתה‬ ‫הדר זקן‪ ,‬אחד מהעצים ששרדו מפרדס‬
‫ופקיד בעה״ק )עיר הקודש( יפו מו״ה‬ ‫בתחילה בחצר היהודים‪ .‬בראשית שנות‬ ‫מונטיפיורי‪ .‬העץ לא יבש לחלוטין‬
‫ה‪ 40-‬של המאה הקודמת מונה הרב הלוי‬ ‫ובמשך הזמן‪ ,‬כששפכו לידו את מי‬
‫)מורנו הרב( יהודה לוי נ״י )נרו‬ ‫שטיפת הרצפות‪ ,‬וכשנוספו עליהם מי‬
‫יאיר( והרב מו״ה יהודה פאפו נ׳י פרדס‬ ‫ע״י ה״חכם באשי״‪ ,‬הרב גאגין‪ ,‬כ״פ‪-‬‬ ‫הגשמים שניקוו למקום הנמוך החל‬
‫קיד״ העולים וכרב הספרדים ביפו‪.‬‬
‫גדול בסביבת יפו ורצו לנטוע בו נטי­‬ ‫ללבלב ולהוציא פירות‪ .‬מאז החלו לטפל‬
‫עות אתרוגים עם פיטמות )הוא האתרוג‬ ‫בעץ ולשמור עליו‪ .‬את פירותיו היתה‬

‫מחלקת הגברת מלמד מדי שנה לשכנים‪.‬‬