Page 11 - ETMOL 41
P. 11
כנציג הפועלים( .ביפו ),(1905-1901 התקיימה ,ובעקבותיה התפרקה גם והשומרון)בעיקר בשל התפיסה השונה
אין הוא מוצא עבודה קבועה ושולח ידו ההסתדרות כולה. ביניהם לגבי דרך ההתיישבות ואורח־
במלאכות שונות :עוסק בגידול ירקות החיים הפועלי( .והנה ,במאבק זה ,נוכחו
באחד הפרדסים בסביבה ,עובד במכב הסתייגות פועלי העליה״השניה פועלי הגליל לדעת כי הוועד של פועלי
סה ,ובעת הדחק -אף מעמיד עצמו
כעוזר בחנות .בראשון-לציץ משנת 1906ועד ) 1931שנת מותו יהודה הולך ומשתלט על הייצוג הרשמי
) ,(1907-1905נראה שהוא מנסה את של נח שפירא( ,עומדים חייו בסימן של מחנה״הפועלים ,בהעמידו את
כוחו שוב כפועל ,אם כי הוא כבר גבר הטרגדיה של פועלי העליה-הראשונה, מדיניותו המשקית והחברתית כאילו
כבן ארבעים ,לא-בריא ועייף מתלאות שלא מצאו את תיקונם בין שתי העל היתה משותפת לכולם .השתלטות זו
החיים .מ 1909-הוא מתגורר בירושלים, יות .שהרי בתקופת העליה הראשונה, גרמה למתח ולתסיסה ,וכאשר יוצאת
שם הוא משמש כפקיד בבית-החולים משלחת מטעם הסתדרות״הפועלים
״הדסה״ ,אבל בשנת 1916שוב הוא נח שפירא בזקנותו
חוזר ,והפעם -לתל-אביב .בתל-אביב לאסיפתה של יק״א בפאריז )ספטמבר
מסייע לו ראש-העיר מאיר דיזנגוף לא דאג נח שפירא -כאמור -ל ״ שי כ - ,(1900ממהרים פועלי זכרון־יעקב
)ידידו מאגודת-חובבי-ציון מקישינוב(, לולו״ הפרטי ,ובעוד ידידיו העסקנים
בנתנו לו רשיון למכירת לחם על גבי האחרים הפכו לבעלי-אחוזות משלהם לאסוף ביניהם דמי־נסיעה ,כדי לשלוח
דוכן ברחוב .בחנוונות זעירה זו מוצא )כמו אפרים קומרוב בנס-ציונה( או על חשבונם לפאריז את נח שפירא.
סוחרים עשירים )כמו יצחק חיותמן נראה כי אין הם סומכים עוד על המש
נח שפירא את פרנסתו עד יום מותו. בתל-אביב( ,נשאר הוא פועל הממשיך לחת מיהודה כי תדע לייצג ,בדיונים
כאן יש להוסיף שבכל השנים לנדוד ממקוס-עבודה אחד למשנהו בחי
קשות-היום הללו ,ממשיך נח שפירא פוש אחר פרנסה .מאידך ,כאשר המאבק גורליים אלה ,גם את האינטרסים להם,
בכתיבה :אם בכתיבת שירי-העם שלו, לעבודה ואירגץ-פועלים עובר לידיהם ומעדיפים נציג משלהם.
ואם בכתיבת מאמרים ותרגומים )אשר של פועלי העליה-השניה ,נידחה נח
גם שכר-סופרים ניתן בצידה( .אלא שפירא גם על-ידם .כפי שצויין לעיל, בתחילה מסתייגת משלחת״הפועלים
שבצניעותו כי רבה ,אין הוא מציג את הסתייגו פועלי העליה-השניה לא רק בפאריז מנח שפירא ,אולם לאחר־מכן
עצמו ,מעולם ,כיוצר .מסיבה זו הוא מאיכרי העליה הראשונה ,אלא גם
נוטה להתחבא תמיד מאחורי כינויים- מהפועלים שלה .כך ,שאף כי נח שפירא היא משלבת אותו כחבר לכל דבר;
ספרותיים ,כאשר על שיריו הוא חותם ממשיך להיות שכיר-יום הנאבק לעבו שהרי במצבה האומלל שם ,כאשר כל
בשם הסתמי -״ברנ״ש״ ,ועל מאמריו דה עברית כמותם ,הם לא רואים בו
ותרגומיו הוא חותם בשם ״ א בד אחד משלהם ,וכל מאמציו להשתלב הדלתות נטרקות בפניה וכאשר יק״א
שולמית״ )על שם בתו שנפטרה בילדו ולתרום להם מנסיונו אינם נושאים פרי. פוסקת שעל כל הפועלים חסרי״העבודה
מכאן שגם שירי-העבודה אשר נח שפי לעזוב את הארץ ,אין עוד מקום לחיכר
תה(. רא ממשיך לכתוב לא מוצאים מעולם כים פנימיים .לאחר מספר שבועות
מכל מכלול שירי-העם שחיבר נח את פירסומם מעל דפי עיתונות הפועלים חוזרת המשלחת ארצה ,אבלה
שפירא ,נשאר חקוק בזכרונו של העם המתאימה להם )כמו -״הפועל הצעיר״
רק שיר אחד ויחיד ,שעד היום מפזמים או ״האחדות״( ,אלא תמיד במסגרת וחפויית-ראש .מכל המשא-ומתן לא
ושרים אותו .שיר זה הוא :״יה-חי-לי, העיתונות האזרחית-הכללית )כמו:
לי-הה-עמלי״ .השיר נתחבר בזכרץ- ״השקפה״ ,״לוח ארץ-ישראל״ ו״הח- הושג דבר ,זולת הסכמתה של יק״א
יעקב ,בה׳ באייר תרנ״ה ) .(1895ולפי להעניק לעוזבים את הארץ מענק כספי
עדות המחבר עצמו :״נרשם בעיפרון רות״(. לצרכי נסיעתם .באותה תקופה
על השדה בשעת העבודה ,חיקוי לשיר מעדויותיהם וזכרונותיהם של אנשים
הערבי על העבודה ומושר בלחן ההוא״. שפגשו בנח שפירא בשנים אלה מתק ) ,(1904-1901נושאת יצירתו השירית
כבר מלכתחילה כבש השיר את לב כל בלת תמונת-חיים עגומה ביותר ,תמונה של נח שפירא אך קינים ,הגה והי,
שומעיו בארץ ובחוץ-לארץ כשהוא שכולה אומרת סבל בלתי-פוסק,
זוכה לעיבודים שונים .חברי האגודות מלחמת-קיום מתישה ,עוני ושכול. כאשר הוא צועד -כמו במסע-הלוויה
הציוניות בגולה שרו אותו כ״שיר ב 1901-עוזב נח שפירא את זכרון-יעקב אחרי הפועלים אל הנמל ,מספיד ומבכה
ציון״ ,״שיר לאומי״ ,או ״שיר עממי- כשהוא נע בין יפו לראשון-לציון )לפי אותם )כמו בשירים :״עת לבכות״,
ארצישראלי״; בארץ שרו אותו פועלי ברל כצנלסון ,פוטר נח שפירא מעבוד
כל העליות הבאות כ״שיר עבודה״; תו בזכרון-יעקב בגלל שליחותו לפאריז ״לוויה״ ,״גולי ציון״ ,וכדומה(.
ואילו החיילים היהודים בגדודים העבר אם לסיים תקופה זו בפעילותו
יים במלחמת העולם הראשונה שרו הציבורית של נח שפירא נציין ,כי הס-
אותו כ״שיר צבא״ .אבל כמו היום כן תדרות״הפועלים ממשיכה להתקיים עד
אז ,רק מעטים מאוד מכל אותם רבבות לשנת ,1905אך מהפרוטוקולים שנשת
ששרו אותו בעצמה ובלהט ,ידעו מי יירו מתברר ,כי נח שפירא לא לוקח בה
הוא -לאמיתו של דבר -אותו ברנ״ש
שחיבר שיר זה ומהי תרומתו למאבק עוד תפקיד מרכזי כבעבר) .אף כי הוא
התארגנותם של ראשוני הפועלים בא ,p ממשיך להשתתף בוועידותיה ובדיוניה,
כשהוא מביע את דעותיו בענייניה
מאמר זה נכתב על סמך חומר מתוך
עבודת־מחקר בשם :״נח שפירא - המכריעים( .נראה שעיקר שאיפתו ,גם
ראשיתה של שירת־העם הארצישרא עתה ,היא להחיות-מחדש ,בקרב שא
לית״; מחקר הנערך במכון קורצווייל רית הפועלים הנותרת ,את המורשת של
)אוניברסיטה בר־אילן( ,ומסתייע גם ״הסתדרות העשרות״ על כל ערכיה
בקרן לעידוד המחקר ע״ש ד .בףגוריון. הרעיוניים ,הציוניים והמוסריים ,בעוד
הסתדרות-הפועלים דאז התרכזה אך
ורק בעניינים חומריים ,שגבלו -לא
פעם -במריבות ובמחלוקות סוערות.
בסוכות 1905שוב מתכונן נח שפירא
להשתתף באסיפה הכללית של פועלי
ארץ-ישראל ,כשהפעם אמורים היו
להצטרף אליה פועלים חדשים רבים -
אנשי העליה-השניה .הציפיה להם
חידשה את התקווה .אלא שפועלי
העליה-השניה ,כלל לא אבו לשתף פעו
לה עם פועלי העליה הראשונה ,ולא
נענו להזמנתם .האסיפה הכללית לא
11
