Page 16 - ETMOL 41

‫הזמן הלך בית־הכנסת והתקדש בעיני‬ ‫הקטן‪ ,‬שוכן בית־הכנסת העתיק והקדוש‬ ‫בלי לויים‬
‫הוא בית״כנסת אלגריבה‪ .‬זהו בית כנסת‬
‫היהודים )ואף בעיני המוסלמים( ויהו­‬ ‫קדום מאד‪ ,‬אשר על פי המסורת נבנה‬ ‫האגדה מספרת כי עזרא הסופר ביקש‬
‫דים החלו לעלות לרגל לבית־הכנסת‪,‬‬ ‫על ידי משפחת כוהנים שהגיעה לג׳רבה‬ ‫לניים שישרתו במקדש השני הנבנה‪.‬‬
‫ולקיים הילולה גדולה ״זייארה״ בל״ג‬ ‫הוא שמע על יהודי ג׳רבה ופנה אל‬
‫בעומר‪ .‬סיפורי נסים ונפלאות מיוחסים‬ ‫מיד אחרי חורבן בית ראשון‪ .‬משפחה זו‬ ‫יהודי החארה״זרירה בבקשה שישלחו‬
‫לבית־כנסת‪ :‬חולים שנרפאו בזכות‬ ‫הביאה עמה מירושלים‪ ,‬לדברי האגדה‪,‬‬ ‫את הלויים לארץ ישראל‪ ,‬כדי לשרת‬
‫אחת מדלתות המקדש‪ ,‬והשתמשה בה‬ ‫במקדש‪ .‬הלויים שהתמקמו יפה באי‬
‫הביקור בבית־הכנסת‪ ,‬עקרות שנפקדו‬ ‫לבנין בית הכנסת‪ ,‬שנחרב על־ידי‬

‫וגזירות שבוטלו‪.‬‬
‫פירושו של השם ״אלגריבה״ הוא ‪-‬‬
‫״בודדה״‪ ,‬״מופלאה״‪ ,‬״פלאית״‪ ,‬״נכ­‬
‫ריה״‪ .‬ואכן השמות כולם הולמים את‬

‫בית־הכנסת‪.‬‬

‫בית־הכנסת שוכן כאמור במרחק של‬
‫קילומטר מהישוב הקרוב‪ .‬המסורת‬

‫טוענת כי בעבר הרחוק גרו יהודים‬
‫בקרבת בית־הכנסת ועסקו בחקלאות‪.‬‬
‫התושבים המקומיים קינאו ביהודים‪,‬‬
‫שהצליחו בעבודת האדמה ואף גילו מים‬
‫מתוקים‪ ,‬הם גרשו את היהודים ממקומם‬
‫ובית־הכנסת נשאר גלמוד ובודד בסבי­‬

‫בה הנוכרית‪.‬‬

‫אגדות בית־הכנסת‬

‫אך מלבד היותו בודד‪ ,‬הוא גם פלאי‬ ‫‪’:‘i‬־‪, ; .‬ז‪” .‬‬ ‫■‪ :‬״ז;־‪-‬‬ ‫י״ז‪<--.‬״‪T‬׳ ‪ ^ ^ nW.‬י^ "י‬
‫^ ־־‬
‫ומופלא‪ .‬הרבה ספורי פלאים קשורים‬ ‫‪c-‬‬
‫בקדמוניות של בית־הכנסת‪:‬‬
‫‪,r . , . . . . .‬‬
‫אגדה אחרת מספרת‪ ,‬כי מתחת להיכל‬
‫בית־הכנסת מצוייה אבן ועליה חרותות‬ ‫►י'״־‪ ,s,v ' c- .M-'i‬י‬ ‫‪'-‬־‬
‫המלים‪ :‬״עד כאן הגיע יואב בן צרויה״‪.‬‬
‫אגדות אחרות מספרות על גנבים‬ ‫‪m m s₪ m‬‬

‫שניסו לגנוב מבית־הכנסת ובשעה‬ ‫הספרדים שפלשו לאי במאה השש־‬ ‫חצר בית־הכנסת‬
‫שניסו לצאת עם הגניבה לא הצליחו‬ ‫עשרה‪ ,‬והדלת שקעה באדמה‪ .‬על‬
‫משום שחמורם סירב לזוז עד אשר‬ ‫ג׳רבה לא רצו לוותר עליו בקלות‬
‫החורבות נבנה בית־כנסת חדש‪.‬‬ ‫וסירבו להיעתר לבקשתו של עזרא‪.‬‬
‫הוחזרה הגניבה‪.‬‬ ‫בזכות בית־הכנסת אלגריבה‪ ,‬זכתה‬ ‫עזרא כעס על סירובם וקללם שלא יזכו‬
‫ואגדה נוספת‪ :‬במקום בו שוכן היום‬ ‫ג׳רבה לכבוד והוקרה בקרב יהודי‬ ‫יותר לישב באי ג׳רבה‪ .‬ואכן אי ג׳רבה‬
‫בית־הכנסת‪ ,‬היתה רמה מישורית‬ ‫תוניסיה ויהודי צפון אפריקה‪ .‬ברבות‬ ‫הוא אי של כוהנים לישראל בלי לויים‪.‬‬
‫ושוממה‪ .‬במקום שומם זה הופיעה יום‬ ‫במרחק של קילומטר אחד מן הרובע‬
‫אחד עלמה יהודיה צעירה ויפהפיה‪,‬‬
‫בנתה סוכה וגרה בה לבדה‪ .‬היא זכתה‬
‫לכינוי ג׳ריבה ‪ -‬נוכריה‪ ,‬מופלאה ואף‬
‫אדם לא העז להתקרב אליה‪ .‬והנה יום‬
‫אחד ראו תושבי הסביבה‪ ,‬כי עשן עולה‬
‫מתוך סוכת הג׳ריבה‪ .‬הם לא העזו‬
‫להתקרב אל המקום‪ ,‬כי חשבו שהוא‬
‫נתון בידי שדים ורוחות ומעשי כשפים‬
‫של העלמה המתבודדת‪ .‬רק לאחר‬
‫שהאש שככה הם העזו להתקרב למקום‪,‬‬
‫ואז גילו את גופתה המתה של הנערה‪.‬‬
‫היא מתה אך גופתה ופניה לא הושחתו‪.‬‬
‫מכאן הסיקו בני המקום כי קדושה‬
‫וטהורה היתה נערה זו‪ ,‬וכדי להנציח את‬

‫זכרה הקדוש בנו את בית־הכנסת וקראו‬
‫לו על שמה של הנערה הנוכריה הוא‬

‫״אלגריבה״‪.‬‬
‫לקראת המאה השמונה־עשרה הפכה‬
‫ג׳רבה למרכז של לומדי תורה‪ ,‬וממנה‬

‫יצאו רבנים וחכמים‪ ,‬שחיברו מאות‬
‫ספרים‪ .‬בראשית המאה־העשרים נוסדו‬
‫בה בתי דפוס‪ ,‬שהדפיסו ספרים רבים‪.‬‬

‫עם קום המדינה‪ ,‬נטשו היהודים את האי‬
‫הקסום ועלו רובם־ככולם לא ‪ p‬ישראל‪.‬‬

‫‪16‬‬