Page 20 - ETMOL 41

‫איש צפת‬ ‫שולמאו‬
‫מבקש להשיג‬ ‫יוצא‬

‫זיכיון ליישב‬ ‫לקו ש ט א‬
‫מאות משפחות‬ ‫לקבל‬
‫בעמק הירדן •‬ ‫זיכיון‬

‫הוא‬
‫נודע גם‬

‫כצייר‬

‫מיוחד במינו‬

‫מאת שושנה הלד‬

‫המעשה ובתי מכונות ולזאת יהיה כל‬ ‫היא מסרה את כספה לאחותה שטרם‬ ‫שמואל שולמאן הוא מראשוני‬
‫חפצה בנטיעות עצי תולעת משי ובזרוע‬ ‫נישאה‪ ,‬ולצפת‪,‬הגיעה בחוסר כל‪ .‬כאן‬ ‫המעוררים להתיישבות בארץ־ישראל‬
‫צמר גפן לרוב בקרב הארץ״‪ .‬בתיהם‬ ‫נישאה לשמואל שולמאן‪ ,‬שהיה אף הוא‬ ‫במאה הקודמת והוא מצויין בראשוניות‬
‫של כל חברי האגודה יהיו דומים ושול‪-‬‬ ‫עני מרוד‪ ,‬ולכן נאלצה לסרוג גרבים‬ ‫נוספת‪ :‬אחד הציירים הראשונים של‬
‫מאן אף מוסר את מידותיהם המדוייקות‪.‬‬ ‫למכירה‪ ,‬כדי לעזור בפרנסת המשפחה‪.‬‬ ‫ארץ־ישראל‪ .‬הוא גם שילב את שני אלו‬
‫שמואל שולמאן מסיים את החוברת‬ ‫מנשואים אלו נולדו שתי בנות‪ .‬לתקופה‬ ‫יחד‪ :‬פעילות למען ההתיישבות על־ידי‬
‫מסויימת עברה המשפחה לירושלים‬
‫בקריאה נרגשת‪:‬‬ ‫וכאן הדפיס שמואל שולמאן )בשנת‬ ‫'הפצת ציוריו‪.‬‬
‫״שובה ישראל! אל ה׳ ואל עבודתו‬ ‫תרמ׳׳ב ‪ (1882 -‬חוברת בת ‪ 16‬עמודים‬ ‫בן שבע היה שמואל כשעלה לצפת‬
‫ותורתו‪ ,‬אל ארצו ונחלתו‪ .‬רב לכם שבת‬ ‫בשם ״‪...‬חברת ישוב הארץ‪ ,‬לכונן‬ ‫עם סבו ועם אביו הרב בשנת ‪.1850‬‬
‫בעמק הבכה‪ ,‬קומו צאו מתוך ההפכה‪...‬‬ ‫בארץ הקודש עיר מושב חדשה לאחינו‬ ‫כבר בגיל צעיר לקח חלק פעיל‬
‫בני ציון וערי יהודה היקרים! החליפו‬ ‫בני ישראל‪ ...‬תחת ממשלת מלכינו עבד‬
‫כוח‪ ,‬העלו אבר כנשרים‪ ,‬אל תקוו לאיש‬ ‫אלחמיד‪ ,‬אשר על שם תפארת כבודו‬ ‫בהתעוררות הכללית שאחזה ביישוב‪,‬‬
‫חסד ואל תבטחו בנדיבים״‪ .‬והוא חותם‪:‬‬ ‫תיקרא העיר הזו עיר־חמדה״ )על שם‬
‫״הנני העבד לישראל‪ ,‬הצעיר שמואל‬ ‫השולטן ששמו היה כאמור‪ ,‬אלחמיד(‪.‬‬ ‫להשתחרר מן התלות בכספי החלוקה‬
‫שולמאן‪ ,‬סופר ומזכיר להחברה חינם‬ ‫חוברת זו הכתה גלים בארץ ובחוץ‬ ‫ולעבור לחיים פרודוקטיביים‪ ,‬התעור­‬
‫לארץ ושרד ממנה כנראה רק עותק‬ ‫רות שבעקבותיה נוסדו בשנת תרל״ח‬
‫אין כסף״‪.‬‬ ‫)‪ (1878‬גיא־אוני )ראש־פינה( בגליל‬
‫שולמאן פועל למען רעיונו החדש‪,‬‬ ‫אחד‪.‬‬
‫עובר בארץ ועושה נפשות לרעיון‪ ,‬ורד‬ ‫ואחריה פתח־תקוה בשרון‪ .‬אנשים‬
‫כש כחמש מאות משפחות‪ ,‬חברים לחב­‬ ‫חמש מאות משפחות‬ ‫שהכירוהו אישית סיפרו שכבש לבבות‬
‫רה‪ .‬אולם רובם היו מחוסרי אמצעים‬ ‫בפניו האציליים‪ .‬הוא גם התבלט בכש­‬
‫ולא היה להם כסף לרכוש אדמה‪ .‬ואז‬ ‫שולמאן פונה אל ״כל נדיב לב אשר‬ ‫רון הציור שלו והיה מצייר ״מזרחים״‬
‫החליט לנסוע לקושטא ולבקש מהסול‪-‬‬ ‫עם לבבו באמת לאכול לחם בזיעת אפו‬ ‫לבית־כנסת עם תמונות של המקומות‬
‫טן לנדב מקרקעותיו בארץ ישראל‬ ‫ויגיע כפיו‪ ...‬כל החפץ חיי אושר וכבוד‪,‬‬ ‫הקדושים עשויים מרבבות אותיות זעי­‬
‫למתיישבים העניים‪ .‬הוא פירסם ב״המ־‬ ‫אוהב את העבודה והמלאכה‪ ...‬יבואו‬ ‫רות‪ ,‬חרט חותמות‪ ,‬היה כותב מכתבים‬
‫גיד״ מאמר בשם ״אמת מארץ תצמח״‬
‫ומאז מופיעים מאמריו על ההתיישבות‬ ‫ברינה בברית החברה״‪.‬‬ ‫לנדיבים ותורמים ומעטרם בציורים‪.‬‬
‫בזה אחר זה‪ ,‬וכובשים לבבות בחזונם‪.‬‬ ‫בחברה יהיו חברות חמש מאות‬ ‫שולמאן נשא אשה מבנות טבריה‬
‫משפחות‪ .‬היישוב יקום במשך עשר‬
‫נסיעה לקושטא‬ ‫שנים‪ ,‬כל שנה יתיישבו עשירית מן‬ ‫וירד לגור בעיר הכנרת‪ .‬מנשואים אלה‬
‫החברים‪ .‬לחברים כולם תהיה קופה‬ ‫נולד להם בן‪ .‬חותנו הטבריני לא‬
‫לקראת נסיעתו לקושטא הוא הכין‬ ‫אחת‪ .‬הם יבחרו מתוכם ‪ 45‬אנשים‬ ‫״הסתדר״ עם שמואל והדבר גרם לפי­‬
‫את ״כל כתבי הקודש והתעודות וכתבי‬ ‫מוכשרים במלאכת הבניה‪ ,‬והם אשר‬ ‫רוד הזוג‪ .‬שולמאן חזר לצפת ונשא‬
‫בקשה לאדוננו המלך ושריו ירום הודם‬
‫בעצם חתימות ידי העניים ובקיום‬ ‫יקימו את הבתים‪.‬‬ ‫אשה בשניה‪ .‬אחרי שילדה לו בן ‪ -‬היא‬
‫הממשלה בירושלים וערי הקודש על פי‬ ‫היישוב לא יעסוק רק בעבודת האד­‬
‫מה שכן ‪ -‬לדברי שולמאן‪ :‬״המטרה‬ ‫נפטרה‪ .‬עברו מספר שנים ולצפת הגיעה‬
‫היותר נשגבה היא על־ידי חרושת‬ ‫אשה בשם דרייזל מהעיר דרוהוביטש‪,‬‬
‫שם היתה נשואה לעשיר מופלג בעל‬
‫מעיינות נפט‪ .‬מכיוון שלא היו לה ילדים‬

‫שיכנעה אותה חמותה להתגרש מבעלה‪,‬‬
‫למרות שאהבו זה את זו‪ .‬לאחר‬
‫שהתגרשו עלתה לארץ‪ .‬לפני עלייתה‬

‫‪20‬‬