Page 5 - ETMOL 41

‫עם זאת יש להדגיש‪ ,‬שאישיותם‪ ,‬מוסריותם וזיקתם להש­‬ ‫כחת והמתפשרת‪ ,‬היודעת להסתגל למציאות המשתנה‪ .‬הלל‬
‫קפת העולם הפרושית הבדילה אותם לטובה ובאופן מהותי‬ ‫הבבלי ודרכו בהלכה מייצגים אותם הפרושים שיכלו לפעול‬
‫מבני המעמד הגבוה הירושלמי‪ ,‬משתפי הפעולה עם רומי‪,‬‬ ‫ולהשפיע בימי הרודס‪ ,‬ואילו שמאי ובית שמאי היו שייכים‬
‫והקנתה להם השפעה בלתי מעורערת על המוני העם ובעי­‬ ‫לחוגים בעלי גישה מסתייגת ועויינת כלפי הרודס‪ .‬אין אנו‬
‫יכולים לראות בחכמים המועטים ותלמידיהם‪ ,‬שיוספוס‬
‫קר בירושלים‪.‬‬ ‫מגדירם‪ ,‬כקנאים או כמחוללי מעשי קנאות‪ ,‬מקרים יוצאי‬
‫בהתקרב המרד ניתן להבחין בין יהודי הארץ בשלושה‬ ‫דופן‪ ,‬שקשה לסווגם לזרם פרושי מוגדר! הללו היוו זרם‬
‫נכבד בקרב הפרושים ‪ -‬בית שמאי‪ ,‬מייצגי המגמה הקנא­‬
‫גושים עיקריים בתחום היחסים עם רומי‪:‬‬ ‫ית‪ .‬לעומתם‪ ,‬הזרם האחר בפרושים ‪ -‬בית הלל‪ ,‬ייצגו את‬

‫• ההנהגה המסורתית‪ ,‬הרודפת שלום והמנסה לבלום את‬ ‫המגמה המתונה והמתפשרת‪.‬‬
‫הכוחות הדוחפים למרד‪.‬‬
‫• החוגים הקנאים‪.‬‬ ‫העימות בין בית שמאי ובית הלל‬

‫• המוני העם בירושלים‪ ,‬המהססים והבלתי מוגדרים‪,‬‬ ‫שלטונו של הרודס עיצב וביסס סופית את אחיזתה של‬
‫שעל נפשם נאבקים שני המחנות הקודמים‪.‬‬ ‫רומי בארץ‪ .‬לאחר מות המלך ‪ -‬להוציא שנים מועטות של‬
‫שלטון אגריפם הראשון ‪ -‬נמצא העם היהודי בעימות ישיר‬
‫לירושלים היה משקל מכריע בין יהודי הארץ‪ :‬ההכרעות‬ ‫עם רומי‪ ,‬שהביא בסופו של דבר‪ ,‬למרד הגדול‪ .‬בשבעים‬
‫החשובות‪ ,‬בעלות תוצאות כלל ארציות‪ ,‬נפלו אך ורק‬ ‫השנים שחלפו בין מותו של הרודם ועד לפרוץ המרד‪ ,‬גבר‬
‫העימות בין המגמה הקנאית ובין החוגים המתונים בקרב‬
‫בירושלים והן שחייבו בסופו של דבר את הארץ כולה‪.‬‬ ‫העם‪ .‬בשנים האחרונות שלפני חורבן הבית‪ ,‬אנו עדים‬
‫הגוש הראשון ‪ -‬ההנהגה המסורתית ‪ -‬לא היתה מעור‬ ‫להידרדרות מוסרית ולהתפוררות חברתית בקרב משפחות‬
‫אחד‪ .‬מצד אחד היו בה בני משפחות הכהונה הגדולה‪,‬‬ ‫הכהונה הגדולה‪ .‬כן גברה השחיתות של בני המעמד הגבוה‬
‫מקורבי בית הרודם וחלק מעשירי ירושלים שנטו בצורה‬ ‫ושל בני בית הרודס‪ .‬הגישה הבלתי מתפשרת של בית‬
‫גלויה לרומאים‪ :‬יחד עם זאת היו בהנהגה חוגים מתונים‪,‬‬ ‫שמאי הביאה אותם להתנגשות בלתי נמנעת עם המציאות‬
‫בעלי רכוש ובעלי השפעה‪ ,‬שלא היו משתפי פעולה זולים‬ ‫הקשה ולהכרה כי על־ידי חזרה בתשובה של רוב העם‬
‫עם הכובש הזר‪ ,‬לא היו מעורבים במידה גדולה מבחינה‬ ‫ומאבק פעיל נגד רומי אפשר יהיה להחיש את סופה של‬
‫חברתית עם פקידי המינהל הרומי ועמדו על רמה מוסרית‬ ‫הממלכה הרשעה‪ ,‬להסיר את עול הגויים ולהגיע למצב‬
‫גבוהה‪ .‬עם חוגים אלה נמנו קודם כל ״חשובי הפרושים״ ‪-‬‬ ‫מתוקן אשר יפתח את הדרך לימות המשיח‪ ,‬ובסופו של דבר‪,‬‬
‫בית הלל ‪ -‬חלק מעשירי ירושלים שהיו מקורבים לפרושים‬
‫יביא למלכות השמים הנכספת‪ .‬מול בית שמאי ניצב בית‬
‫ואולי גם חלק מהכהונה הגדולה‪.‬‬ ‫הלל שגישתם המפוכחת והמתפשרת עם המציאות הפכה‬
‫אותם אובייקטיבית לשומרי הסדר הקיים‪ ,‬כדי למנוע ככל‬
‫בית הלל מצטרף למורדים‬ ‫האפשר התנגשות חזיתית עם רומי שסופה מי ישורנו‪.‬‬
‫בהבדלי הגישות הללו נעוצה גם‪ ,‬המשמעות האובייקטיבית‬
‫בדרך כלל נקטה ההנהגה המסורתית עמדה אחידה של‬
‫מתינות ופשרה כאשר פרצו מהומות ומרידות נגד רומי‪ ,‬אך‬ ‫של הפלוגתות בין בית שמאי ובין בית הלל‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,66‬עם פרוץ המרד הגדול‪ ,‬התגלו ביניהם בקיעים‬ ‫בשנות החמישים והששים לספירה‪ ,‬עם גבור התסיסה נגד‬
‫רציניים‪ .‬נראה שניתן להבחין בשלושה שלבים בעמדותי­‬ ‫רומי ונגד עושי דברה בקרב היהודים‪ ,‬וככל שתנועת‬
‫ההתנגדות לרומי הקיפה חוגים רחבים יותר‪ ,‬גברה ‪ -‬כך יש‬
‫הם;‬ ‫להניח ‪ -‬מעורבותם של חכמי בית שמאי ותלמידיהם‬
‫בשלב ראשון‪ ,‬עד לפריצת הקרבות בין המתנגדים לרומי‬ ‫במאבק הפעיל נגד השלטון הזר‪ ,‬ובפרוס המרד אנו עדים‬
‫ובין המחנה שבעד רומי‪ ,‬היתה ההנהגה מאוחדת במאמציה‬ ‫להתנגשות דמים בין תלמידי בית שמאי לתלמידי בית הלל‪.‬‬
‫להרגיע את העם ולמנוע התנגשות עם הרומאים‪ .‬בשלב‬ ‫ההלכה הקדומה בה דגל בית שמאי‪ ,‬הקשר שלו לעבר‪,‬‬
‫השני‪ ,‬לאחר פרוץ הקרבות‪ ,‬נראה שהפרושים ‪ -‬בית הלל‬ ‫למסורת החסידים הראשונים ולימי הזוהר והגבורה של מרד‬
‫‪ -‬שבראשם עמד רבן שמעון בן גמליאל וחלקים נוספים‬ ‫החשמונאים ושל ממלכת החשמונאים‪ ,‬הביאו אותם לעמוד‪,‬‬
‫במחנה השלום‪ ,‬שמרו על עמדה נייטראלית‪ .‬בשלב השלישי‪,‬‬ ‫בפרוס המרד‪ ,‬בראש המאבק המזויין נגד רומי ונגד משתפי‬
‫לאחר נצחון המורדים על חילו של קסטיוס גאלוס‪ ,‬עוזבים‬
‫משתפי הפעולה עם רומי את העיר ואילו המחנה המתון‬ ‫הפעולה עמה בקרב היהודים‪.‬‬
‫מצטרף אל המורדים ומנהיגיו נוטלים חלק נכבד בהנהגה‬ ‫התפקיד שמילאו הלל וממשיכיו כנשיאי בית״הדץ הפרו־‬
‫שי בירושלים‪ ,‬אשר חלש על תחומים חשובים וחיוניים‪,‬‬
‫החדשה‪ ,‬המנהלת את המלחמה נגד רומי‪.‬‬ ‫הקנה להם השפעה ועמדות כוח שחרגו כנראה מעל ומעבר‬
‫כפי שאמרנו‪ ,‬היו הפרושים ‪ -‬עד לנצחון על קסטיוס‬ ‫לכוחו הממשי של בית הלל‪ .‬אם נוסיף עוד שנשיאי בית הלל‬
‫גאלוס ‪ -‬מפולגים לשני מחנות עוינים‪ ,‬כאשר בית הלל‬ ‫ייצגו והגשימו את הקו הפשרני‪ ,‬המסתגל למציאות‪ ,‬נבין את‬
‫מצדדים בשמירת השלום ואילו בית שמאי משתייכים למחנה‬ ‫סוד כוחם בחוגי המנהיגות הירושלמית המתונה‪ ,‬הרודפת‬
‫הקנאים או לפחות‪ ,‬תומכים בו‪ .‬הצטרפותם של בית הלל‬ ‫שלום ומשתפת פעולה עם רומי ואת זהותם המוחלטת עם‬
‫למחנה המורדים לאחר הנצחון על קסטיום גאלוס אין בה‬ ‫״ראשי הפרושים״‪ ,‬של יוספוס‪ .‬לסיכום ניתן לומר‪ ,‬שנשיאי‬
‫כדי להפתיע‪ ,‬כי הרי חילוקי הדעות בין שני הבתים בקשר‬ ‫בית הלל היו גם מבחינה חברתית וכלכלית‪ ,‬כבעלי רכוש‪,‬‬
‫לרומי לא היו עקרוניים‪ ,‬אלא הוויכוח נסב על העיתוי ועל‬ ‫חלק בלתי נפרד מהמעמדות הגבוהים ושומרי הסדר הקיים‪.‬‬
‫האמצעים לפריקת עולה של רומי‪ ,‬כאשר בית הלל נרתעו‬
‫בפני דחיקת הקץ! אבל הנצחון המרשים והמפתיע על‬
‫קסטיוס גאלוס‪ ,‬משולב עם הזעם והייאוש בגלל מעשי הטבח‬
‫בערים המעורבות בארץ ובסוריה‪ ,‬הביאו גם להצטרפות של‬

‫בית הלל למרד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ההצטרפות למרד של בית הלל אין בה כדי‬
‫לטשטש את הבדלי הגישה היסודיים שהיו קיימים ביניהם‬
‫לבין בית שמאי‪ .‬הבדלי גישה אלו מסבירים את פעולת‬
‫השיקום שבוצעה ביבנה‪ ,‬לאחר כשלון המרד‪ ,‬בידי בית‬
‫הלל‪ ,‬כאשר בית שמאי חדל למעשה להתקיים כבית מאורגן‪,‬‬

‫והגיע לסוף דרכו ההיסטורית‪.‬‬