Page 2 - etmol_131

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫עתון לתולדות ארץ י שראל ועם י שראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪,‬‬
‫פרופ׳ מינה רוזן‪ ,‬ד״ר שלמה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לתקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני ‪ -‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 14056 .‬תל‪-‬אביב ‪ ,61140‬טלפון ‪03-6851561‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״א‪ .‬אורן״ בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ‪ 80. -‬ש״ח‬
‫גליון בודד ‪ 14. -‬ש״ח‬
‫מיסודם של אוניברסיטת תל‪-‬אביב ומשרד התינוך והתרבות‬

‫בגליון זה‬ ‫בימים הרחוקים ההם‬

‫בשער ‪ -‬צילומה של מלכת‬ ‫הן עם לבדד ישכון‪ ,‬נאמר על ישראל‪ .‬יש בכך אמת‪ ,‬אבל לא כל האמת‪ .‬עם‬ ‫פסל שומרי‬
‫פורים בשנת ‪929‬ו ‪ -‬חנה‬ ‫ישראל‪ ,‬שלו היה אלוהים אחד ואמונה אחת ותורה אחת‪ ,‬חי לבדו אבל חי גם‬ ‫פסל אכדי‬
‫פולני‪ .‬בתיה כרמיאל‪ ,‬מנהלת‬ ‫עם העמים והעממים שכניו‪ .‬עם ישראל יצר את תרבותו‪ ,‬ויצירתו המיוחדת לו‬
‫המוזיאון לתולדות תל־אביב‬ ‫השפיעה על עמים ותרבויות אחרות‪ ,‬אבל הוא גם הושפע מיצירות ומתרבות‬
‫במוזיאון הארץ‪ ,‬מספרת‪,‬‬ ‫העמים הקרובים והרחוקים‪ .‬חשיפתן של השפעות אלו‪ ,‬פירסום יצירות‬
‫בעמוד ‪ ,3‬על שש המלכות‬ ‫קדומות שנוצרו במרחב שעם ישראל חי בו‪ ,‬בשפה העברית‪ ,‬מבהיר את‬
‫שבחר ברור אגדתי בשעה‬ ‫התרבות והספרות העברית הקדומה‪ ,‬את המקרא והתנ״ך‪ ,‬הנראים לנו באור‬
‫שחידש בתל־אביב חגיגות‬ ‫יפה יותר ומובן יותר‪ .‬ואין היא גורעת מאומה מהיצירה העברית‪ ,‬מגדולתה‬
‫פורים‪ ,‬גם אז יצאו הרבנים‬
‫והחרדים נגד החגיגות‪ .‬בימים‬ ‫ויופיה ומיוחדותה‪.‬‬
‫אלו יצא לאור ספרה של בתיה‬ ‫בימים אלו יצא לאור)בהוצאת עם־עובד והמפעל לתרגום ספרי מופת( ספר‬
‫כרמיאל על אריחי הקרמיקה‬ ‫רב ממדים‪" ,‬בימים הרחוקים ההם״‪ ,‬אנתלוגיה מתורגמת משירת המזרח‬
‫בתל־אביב )ואה בעמוד‬ ‫הקדום‪ ,‬מן השירה השומרית והאכדית‪ ,‬שראשיתן עם סוף האלף הרביעי לפני‬
‫האחרון( • פרופ' אחה נ שו‬ ‫הספירה‪ .‬מלאכה זו עשו משוררת וחוקר תרבות מספוטמיה‪ ,‬איש אוניברסיטת‬
‫כותב על המלך הורדוס שלא‬ ‫בר־אילן ‪ -‬ש‪ .‬שפרה ויעקב קליין‪ .‬זוהי אנתלוגיה נפלאה של שירה גדולה ‪-‬‬
‫היה אהוד בארץ אבל יהודי‬ ‫שירת אלים‪ ,‬גיבורים ומלכים‪ ,‬שירת בריאה והרס‪ ,‬מבול ונדודים‪ ,‬שירת אהבה‬
‫העולם ראו בו את מגינם‬ ‫וקינה‪ ,‬שירה על לידה ומוות‪ .‬חמש־עשרה שנים עסקו ש‪ .‬שפרה ופרופ׳ קליין‬
‫בעמוד ‪ • 6‬העתונות היהודית‬ ‫כדי להביא ולהכניס לספרותנו אוצר זה‪ .‬כשרונה של המשוררת הביא לעברית‪,‬‬
‫והכללית לא ידעו כיצד‬ ‫שהיא ענף ללשון השמית שגם האכדית שייכת לה‪ ,‬שירה שכאילו נכתבה‬
‫להתייחס לקונגרס הציוני‬ ‫בלשון התנ״ך עצמו‪ .‬כשרונו של החוקר יצר את הדיוק המדעי‪ ,‬את המבואות‬
‫שנערך לפני מאה שנה‪ ,‬על כך‬ ‫וההקדמות וההערות‪ .‬שותפות של שנים אלו ‪ -‬משורר וחוקר ‪ -‬היא נדירה‬
‫מספר ד״ר מרדני נאור בעמוד ‪8‬‬ ‫גם בעולם הגדול במחקר המזרח‪ ,‬שם מתרגמים המשוררים את השירה לבדם‬
‫• אהבתו של ליליין‪ ,‬הצייר‬ ‫והחוקרים מוציאים לחוד תירגום מדעי‪ ,‬עם הערות ואפראטים ושינויי‬
‫הציוני הראשון‪ ,‬לארץ ישראל‬
‫ולהלנה מגנום‪ ,‬מאת שלמה‬ ‫נוסחאות‪ .‬חיבורם של שניים אלו יחד‪ ,‬עשה ספר ברמה גבוהה יותר‪.‬‬
‫שבא בעמוד וו •יהודה זיו‬ ‫האנתלוגיה לשירה שומרית ואכדית‪ ,‬הוסיפה לספרותנו נדבך חדש‪ .‬שכן‬
‫שואל היכן הוא חבל הרצל‬ ‫שירה זו יש בה מריח המקרא והתנ״ך‪ ,‬ואתה רואה מאין באנו ומה הוספנו‬
‫שהוחלט על הקמתו‪ ,‬עמוד ‪14‬‬ ‫ויצרנו משלנו‪ .‬אנתלוגיה זו מרחיבה את אופקינו ומעשירה את הספרות‬
‫• עלייתם של החסידים ב־‪777‬ו‬ ‫העברית הפונה מזרחה כשם שהיא פונה מערבה‪ .‬כינוסה של תרבות אזורנו‬
‫היתה גם על רקע משיחי ‪-‬‬ ‫בישראל‪ ,‬איננו‪ ,‬כמו ברוב מדינות העולם‪ ,‬עניין לארכיאולוגים‪ ,‬לחוקרי לשונות‬
‫קובע ד״ר דוד אסף וחוקר מי‬ ‫קדומות ולתרבויות מתות; כינוסה‪ ,‬לימורה וחקירתה של תרבות זו בישראל‪,‬‬
‫היו ׳העניים׳‪ ,‬עמוד ‪ • 15‬דבקה‬ ‫שספריה החשובים ביותר גם הם חלק ביצירת המזרח ולשונה היא אחות‬
‫פלסו כותבת בעמוד ‪ 18‬על‬ ‫ללשונות הקדומות‪ ,‬הם גם תחייה של אותה ספרות ‪ -‬ממש כמו סיפור מות‬
‫סוחר ממרסיי שהציע בראשית‬ ‫והולדת התמוז ‪ -‬ושילובה בעולם העכשווי‪ ,‬וכך גם מובן שיתופם ושילובם‬
‫המאה ה־‪9‬ו ליישב את יהודי‬ ‫של משוררת וחוקר קדמוניות במלאכה זו‪ .‬אנתלוגיה זו צריכה להיות פתח‬
‫רוסיה באלג׳יריה • ‪ 12‬איש‬
‫מקימים מושבה תדשה‪ ,‬עמוד‬ ‫ושער למחוזות־רוח נוספים‪.‬‬
‫‪ • 20‬אאעזר ירושלמי מספר על‬
‫הרפתקן אנגלי שתיפש בראשית‬ ‫החתם את ידידיך על עתמול‬
‫המאה את אוצרות המקדש‬
‫ונמלט מן הארץ‪ ,‬עמוד ‪• 21‬‬
‫בעמוד אהרון ‪ -‬הקרמיקות‬

‫של תל־אביב‬