Page 7 - etmol_131
P. 7
ישובי היהודים ביוניה חד שהורכב על-ידי מרקוס אגריפא, נים ,דבר שבא לידי ביטוי במשך כל
יועצו הבכיר ויד ימינו של אוגוסטוס. ימיהם של הטטרארך פיליפוס בן
עדותו של ניקולאוס איש דמשק, המערכה המשפטית התנהלה על-יסוד הורדוס ,המלך אגריפס ה־ 1ובנו
מדגישה חיטב גם את חלקו האישי שתי תביעות משפטיות מקבילות, אגריפס ה־ ,2ואפילו בימים הסוערים
המיוחד של הורדוס בהגנה על זכויות האחת ,מצד היהודים יושבי ערי יוניה,
היהודים .מתברר כי רק בגלל הימצ והשנייה מצד אזרחי הערים היוניות. של המרד הגדול.
אותו ביוניה ביחד עם מרקוס אגריפא כפי המסופר ,לרגל שהייתם של בימי הורדוס נעשו גם מאמצים
העזו היהודים להתלונן על פגיעותיהן הורדוס ומרקוס אגריפא במקומותיהם, לעודד את עלייתם של יהודים מבבל,
של הערים ההלניסטיות בזכויותיהם. הרהיבו יהודי יוניה עוז והגישו תלונה ומתפוצות אחרות ,במטרה לבצר את
היה זה הורדוס שביקש מאגריפא על הפגיעה בזכויותיהם מצד שלטונות מעמדו של המלך ,כדי שיהיו משקל־
לשמוע את טענותיהם ,והוא שמינה הערים ההלניסטיות שבהן ישבו. נגד לעומת תומכי בית־חשמונאי
להם את ניקולאוס כפרקליטם .לפי לעומתם ,ביקשו היונים מאגריפא וימלאו את החלל הריק שנוצר עם
דברי הסיכום של יוספוס ,נענה אגרי- שרק הם יהנו מהזכויות האזרחיות חיסולם .יתר־על־כן ,הוכח כמעט
פא לתביעות היהודים ״בגלל חיבתו בעריהם .הקיסר חרץ את דינו ביחס בוודאות ,כי היה קשר ,אם לא זהות
וידידותו של הורדוס אליו״ ,לבד לשתי התביעות בפסק-דין אחד ,לפיו גמורה ,בין ״אנשי זאמאריס״ לבין
מהעובדה כי ״מה שהם דורשים הוא ״יוסיפו)היהודים( ויחיו לפי חוקיהם בני־בתירה שפעלו בירושלים בימי
דבר של צדק כשהוא לעצמו״ .מתברר המיוחדים באין נוגש״ .ללמדך ,כי הלל ותחת נשיאותו .מתברר כי בני־
כי אף הורדוס עצמו קשר לעצמו ״זכו היהודים בעניין קיום מנהגיהם״ בתירה היו חכמים פרושים ,שהוסמכו
כתרים באספת-עם שקיים בירושלים להכריע בסוגיות הלכתיות הקשורות
לאחר שובו מיוניה ,״וסיפר על היהו לדברי יוספוס. במקדש .היה זה אולי התחום ההלכתי
דים היושבים באסיה ,כיצד בזכותו לא היחיד כמעט שהורדוס לא פגע בו,
יהיו להבא נתונים לעלבונות״ ,כפי הוראות מהקיסר אלא השאירו לפרושים ,לאחר שביקש
להאציל את סמכויות ההכרעה בתחום
הנאמר בקדמוניות. הסקירה על הדיון המשפטי מגלה, הזה בידי בני־בתירה הבבליים הנאמ
התועלת שצמחה להורדוס מההגנה כי ההישג העיקרי של ההיסטוריון נים עליו ,כי הם לא הסתייגו ממנו
על זכויות היהודים ברחבי האימפריה ניקולאוס איש דמשק ,ידידו של בפומבי ולא יצאו נגדו בגלוי .מנקודת
הרומית היתה עצומה :הוא הבטיח הורדוס ופרקליטם של היהודים ,בא מבטו של הורדוס ,יתרונו של הלל
בכך מקור הכנסה בלתי אכזב וקבוע לידי ביטוי בניהולו של משפט זוטא, היה במוצאו הבבלי ,שהרי הוא לא
של תרומות רבות ביותר ,דבר אשר אשר קדם להתדיינות המשפטית על היה מעורב בעניינים המדיניים שהס
סייע רבות לכלכלת ממלכתו ,למפעלי זכויות היהודים .ניקולאוס העלה טע עירו את הציבוריות היהודית ביהודה
הבנייה האדירים שלו ולפרנסת נתיניו; נה טרומית עקרונית וניצחת ,שלפיה ובירושלים .זאת ועוד :סביר לחשוב
הוא הצליח להקהות מעט את הביקו לא היו הערים ההלניסטיות מוסמכות כי אישיותו המתונה ,אופיו הצנוע
רת נגדו בארץ-ישראל ולהשתבח לשלול מהיהודים זכויות שלא ניתנו ואהבת השלום שלו ,היו פועל יוצא
בעיני דעת הקהל המקומית; הוא על-ידן .העובדה שהן עשו כן צריכה של דרכו המדינית ,השקולה והמתונה.
הגדיל כנראה גם את יוקרתו הבין- להתפרש כפגיעה ברומא ,שהרי הענ הורדוס קיווה ככל הנראה להסתייע
לאומית ,שהרי עשוי היה להיחשב קת הזכויות ושלילתן היו בתחום בעקיפין בסמכותם הלמדנית של הלל
למלך היהודים הנחלץ להגנת נתיניו סמכותה הבלעדית .בסיכום דבריו ובני-בתירה כדי לבלום את חוגי
הדגיש ,כי אין ליהודים שום דרישה החכמים האופוזיציוניים שנמנו עם
באשר הם. נוספת ,זולת הטלת איסור על הערים תומכי החשמונאים ,כמו בני-בבא
לעיון נוסף :הורדוס ויהודי התפו ההלניסטיות לגזול מהם מה שהרומ
צות -א .כשר ב״תעודה״ י״ב, אים עצמם נתנו להם .מתברר כי זכות וחכמי בית-שמאי.
מתקדים במדעי היהדות ,הוצאת המגורים של היהודים בערים ההלני הידוק הקשרים עם התפוצה היהו
סטיות היתה נושא למחלוקת משפ דית בבבל הביא להורדוס גם יתרון
אוניברסיטת ת״א. טית ,שהרי כל הזכויות היהודיות היו כלכלי חשוב ,שבא לידי ביטוי בה
תלויות בה הלכה למעשה .אין תימה עלאת מחצית-השקל ,במתן תרומות
אפוא כי זכות זו היתה יעד להתקפה
עיקרית מצד שונאי ישראל בערים אחרות ובעליה לרגל.
שונות בתפוצה ההלניסטית-רומית. הגנת יהודי י1ניה
הצלחתו המשפטית של ניקולאוס
איש דמשק נתנה פירות מיידיים עוד הקשרים הטובים שטיפח הורדוס
בשנת 14לפני הספירה בפקודותיו עם יהודי התפוצות באו לידי הביטוי
של מרקוס אגריפא ,ומעט מאוחר המאלף ביותר בהיחלצותו להגנת
יותר בהוראה מאת הקיסר אוגוסטוס זכויותיהם של יהודי יוניה ,אסיה
בכבודו ובעצמו אל הנציב הרומי הקטנה וקיריני .בכתבי יוספוס ניתן
באסיה הקטנה גאיוס נורבאנוס פלא- לכך הד נרחב למדי .בקדמוניות )טז,
קוס ,וגם בצו דומה אל הנציב יולוס (65-27תוארה באריכות מערכת
משפטית להגנת זכויות היהודים ביו-
אנטוניוס. ניה ,אשר נוהלה בשנת 14לפני
סקירתו של יוספוס ,הנסמכת על הספירה בפני בית-דין)סנהדרין( מיו