Page 7 - etmol_131

‫ישובי היהודים ביוניה‬ ‫חד שהורכב על‪-‬ידי מרקוס אגריפא‪,‬‬ ‫נים‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי במשך כל‬
‫יועצו הבכיר ויד ימינו של אוגוסטוס‪.‬‬ ‫ימיהם של הטטרארך פיליפוס בן‬
‫עדותו של ניקולאוס איש דמשק‪,‬‬ ‫המערכה המשפטית התנהלה על‪-‬יסוד‬ ‫הורדוס‪ ,‬המלך אגריפס ה־‪ 1‬ובנו‬
‫מדגישה חיטב גם את חלקו האישי‬ ‫שתי תביעות משפטיות מקבילות‪,‬‬ ‫אגריפס ה־‪ ,2‬ואפילו בימים הסוערים‬
‫המיוחד של הורדוס בהגנה על זכויות‬ ‫האחת‪ ,‬מצד היהודים יושבי ערי יוניה‪,‬‬
‫היהודים‪ .‬מתברר כי רק בגלל הימצ­‬ ‫והשנייה מצד אזרחי הערים היוניות‪.‬‬ ‫של המרד הגדול‪.‬‬
‫אותו ביוניה ביחד עם מרקוס אגריפא‬ ‫כפי המסופר‪ ,‬לרגל שהייתם של‬ ‫בימי הורדוס נעשו גם מאמצים‬
‫העזו היהודים להתלונן על פגיעותיהן‬ ‫הורדוס ומרקוס אגריפא במקומותיהם‪,‬‬ ‫לעודד את עלייתם של יהודים מבבל‪,‬‬
‫של הערים ההלניסטיות בזכויותיהם‪.‬‬ ‫הרהיבו יהודי יוניה עוז והגישו תלונה‬ ‫ומתפוצות אחרות‪ ,‬במטרה לבצר את‬
‫היה זה הורדוס שביקש מאגריפא‬ ‫על הפגיעה בזכויותיהם מצד שלטונות‬ ‫מעמדו של המלך‪ ,‬כדי שיהיו משקל־‬
‫לשמוע את טענותיהם‪ ,‬והוא שמינה‬ ‫הערים ההלניסטיות שבהן ישבו‪.‬‬ ‫נגד לעומת תומכי בית־חשמונאי‬
‫להם את ניקולאוס כפרקליטם‪ .‬לפי‬ ‫לעומתם‪ ,‬ביקשו היונים מאגריפא‬ ‫וימלאו את החלל הריק שנוצר עם‬
‫דברי הסיכום של יוספוס‪ ,‬נענה אגרי‪-‬‬ ‫שרק הם יהנו מהזכויות האזרחיות‬ ‫חיסולם‪ .‬יתר־על־כן‪ ,‬הוכח כמעט‬
‫פא לתביעות היהודים ״בגלל חיבתו‬ ‫בעריהם‪ .‬הקיסר חרץ את דינו ביחס‬ ‫בוודאות‪ ,‬כי היה קשר‪ ,‬אם לא זהות‬
‫וידידותו של הורדוס אליו״‪ ,‬לבד‬ ‫לשתי התביעות בפסק‪-‬דין אחד‪ ,‬לפיו‬ ‫גמורה‪ ,‬בין ״אנשי זאמאריס״ לבין‬
‫מהעובדה כי ״מה שהם דורשים הוא‬ ‫״יוסיפו)היהודים( ויחיו לפי חוקיהם‬ ‫בני־בתירה שפעלו בירושלים בימי‬
‫דבר של צדק כשהוא לעצמו״‪ .‬מתברר‬ ‫המיוחדים באין נוגש״‪ .‬ללמדך‪ ,‬כי‬ ‫הלל ותחת נשיאותו‪ .‬מתברר כי בני־‬
‫כי אף הורדוס עצמו קשר לעצמו‬ ‫״זכו היהודים בעניין קיום מנהגיהם״‬ ‫בתירה היו חכמים פרושים‪ ,‬שהוסמכו‬
‫כתרים באספת‪-‬עם שקיים בירושלים‬ ‫להכריע בסוגיות הלכתיות הקשורות‬
‫לאחר שובו מיוניה‪ ,‬״וסיפר על היהו­‬ ‫לדברי יוספוס‪.‬‬ ‫במקדש‪ .‬היה זה אולי התחום ההלכתי‬
‫דים היושבים באסיה‪ ,‬כיצד בזכותו לא‬ ‫היחיד כמעט שהורדוס לא פגע בו‪,‬‬
‫יהיו להבא נתונים לעלבונות״‪ ,‬כפי‬ ‫הוראות מהקיסר‬ ‫אלא השאירו לפרושים‪ ,‬לאחר שביקש‬
‫להאציל את סמכויות ההכרעה בתחום‬
‫הנאמר בקדמוניות‪.‬‬ ‫הסקירה על הדיון המשפטי מגלה‪,‬‬ ‫הזה בידי בני־בתירה הבבליים הנאמ­‬
‫התועלת שצמחה להורדוס מההגנה‬ ‫כי ההישג העיקרי של ההיסטוריון‬ ‫נים עליו‪ ,‬כי הם לא הסתייגו ממנו‬
‫על זכויות היהודים ברחבי האימפריה‬ ‫ניקולאוס איש דמשק‪ ,‬ידידו של‬ ‫בפומבי ולא יצאו נגדו בגלוי‪ .‬מנקודת‬
‫הרומית היתה עצומה‪ :‬הוא הבטיח‬ ‫הורדוס ופרקליטם של היהודים‪ ,‬בא‬ ‫מבטו של הורדוס‪ ,‬יתרונו של הלל‬
‫בכך מקור הכנסה בלתי אכזב וקבוע‬ ‫לידי ביטוי בניהולו של משפט זוטא‪,‬‬ ‫היה במוצאו הבבלי‪ ,‬שהרי הוא לא‬
‫של תרומות רבות ביותר‪ ,‬דבר אשר‬ ‫אשר קדם להתדיינות המשפטית על‬ ‫היה מעורב בעניינים המדיניים שהס­‬
‫סייע רבות לכלכלת ממלכתו‪ ,‬למפעלי‬ ‫זכויות היהודים‪ .‬ניקולאוס העלה טע­‬ ‫עירו את הציבוריות היהודית ביהודה‬
‫הבנייה האדירים שלו ולפרנסת נתיניו;‬ ‫נה טרומית עקרונית וניצחת‪ ,‬שלפיה‬ ‫ובירושלים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬סביר לחשוב‬
‫הוא הצליח להקהות מעט את הביקו­‬ ‫לא היו הערים ההלניסטיות מוסמכות‬ ‫כי אישיותו המתונה‪ ,‬אופיו הצנוע‬
‫רת נגדו בארץ‪-‬ישראל ולהשתבח‬ ‫לשלול מהיהודים זכויות שלא ניתנו‬ ‫ואהבת השלום שלו‪ ,‬היו פועל יוצא‬
‫בעיני דעת הקהל המקומית; הוא‬ ‫על‪-‬ידן‪ .‬העובדה שהן עשו כן צריכה‬ ‫של דרכו המדינית‪ ,‬השקולה והמתונה‪.‬‬
‫הגדיל כנראה גם את יוקרתו הבין‪-‬‬ ‫להתפרש כפגיעה ברומא‪ ,‬שהרי הענ­‬ ‫הורדוס קיווה ככל הנראה להסתייע‬
‫לאומית‪ ,‬שהרי עשוי היה להיחשב‬ ‫קת הזכויות ושלילתן היו בתחום‬ ‫בעקיפין בסמכותם הלמדנית של הלל‬
‫למלך היהודים הנחלץ להגנת נתיניו‬ ‫סמכותה הבלעדית‪ .‬בסיכום דבריו‬ ‫ובני‪-‬בתירה כדי לבלום את חוגי‬
‫הדגיש‪ ,‬כי אין ליהודים שום דרישה‬ ‫החכמים האופוזיציוניים שנמנו עם‬
‫באשר הם‪.‬‬ ‫נוספת‪ ,‬זולת הטלת איסור על הערים‬ ‫תומכי החשמונאים‪ ,‬כמו בני‪-‬בבא‬
‫לעיון נוסף‪ :‬הורדוס ויהודי התפו­‬ ‫ההלניסטיות לגזול מהם מה שהרומ­‬
‫צות ‪ -‬א‪ .‬כשר ב״תעודה״ י״ב‪,‬‬ ‫אים עצמם נתנו להם‪ .‬מתברר כי זכות‬ ‫וחכמי בית‪-‬שמאי‪.‬‬
‫מתקדים במדעי היהדות‪ ,‬הוצאת‬ ‫המגורים של היהודים בערים ההלני­‬ ‫הידוק הקשרים עם התפוצה היהו­‬
‫סטיות היתה נושא למחלוקת משפ­‬ ‫דית בבבל הביא להורדוס גם יתרון‬
‫אוניברסיטת ת״א‪.‬‬ ‫טית‪ ,‬שהרי כל הזכויות היהודיות היו‬ ‫כלכלי חשוב‪ ,‬שבא לידי ביטוי בה­‬
‫תלויות בה הלכה למעשה‪ .‬אין תימה‬ ‫עלאת מחצית‪-‬השקל‪ ,‬במתן תרומות‬
‫אפוא כי זכות זו היתה יעד להתקפה‬
‫עיקרית מצד שונאי ישראל בערים‬ ‫אחרות ובעליה לרגל‪.‬‬

‫שונות בתפוצה ההלניסטית‪-‬רומית‪.‬‬ ‫הגנת יהודי י‪1‬ניה‬
‫הצלחתו המשפטית של ניקולאוס‬
‫איש דמשק נתנה פירות מיידיים עוד‬ ‫הקשרים הטובים שטיפח הורדוס‬
‫בשנת ‪ 14‬לפני הספירה בפקודותיו‬ ‫עם יהודי התפוצות באו לידי הביטוי‬
‫של מרקוס אגריפא‪ ,‬ומעט מאוחר‬ ‫המאלף ביותר בהיחלצותו להגנת‬
‫יותר בהוראה מאת הקיסר אוגוסטוס‬ ‫זכויותיהם של יהודי יוניה‪ ,‬אסיה‬
‫בכבודו ובעצמו אל הנציב הרומי‬ ‫הקטנה וקיריני‪ .‬בכתבי יוספוס ניתן‬
‫באסיה הקטנה גאיוס נורבאנוס פלא‪-‬‬ ‫לכך הד נרחב למדי‪ .‬בקדמוניות )טז‪,‬‬
‫קוס‪ ,‬וגם בצו דומה אל הנציב יולוס‬ ‫‪ (65-27‬תוארה באריכות מערכת‬
‫משפטית להגנת זכויות היהודים ביו‪-‬‬
‫אנטוניוס‪.‬‬ ‫ניה‪ ,‬אשר נוהלה בשנת ‪ 14‬לפני‬
‫סקירתו של יוספוס‪ ,‬הנסמכת על‬ ‫הספירה בפני בית‪-‬דין)סנהדרין( מיו­‬