Page 10 - etmol_131

‫דבדים חדיפים נגדו מפי הרב הראשי‬ ‫ירושלים — ישמיע דבדיו בגליוננו‬ ‫״בשוב צירי הקונגרס הציוני מבזל היינו‬
‫אדלר שהביע תמיכה ביישוב ארץ‪-‬‬ ‫מעת לעת״‪ .‬זו כל מנת הציונות שהעי­‬ ‫כחולמים״‪.‬‬
‫ישדאל בדדך של הקמת מושבות;‬ ‫תון מספק לקוראיו‪ .‬כעבור שבועיים‬
‫לעומת זאת‪ ,‬״הרעיון של ד״ר הרצל‬ ‫מופיע ב״הצבי״ מאמר ארוך‪ ,‬״ישראל‬ ‫לא אתחלתא דגאולה‬
‫לייסד מדינה יהודית שם הוא מוטעה‬ ‫בגלות״ — ״משא אשר נשא ד״ר מקס‬
‫לחלוטין‪ ...‬הדבר מנוגד לעיקרי החיים‬ ‫נורדוי‪ ,‬באספת חובבי ציון בבזל‪.‬״‬ ‫חודשים אחדים לפני כינוס הקונגרס‬
‫היהודיים‪ ,‬לדברי הנביאים ולמסודת‬ ‫הרצל אינו נזכר‪ .‬ייתכן כי ״הצבי״‪,‬‬ ‫החל להופיע באודסה ירחון עברי חדש‬
‫היהדות״‪ .‬הדב אדלד העלה בדבדיו גם‬ ‫הלוחם לתחיית השפה העברית‪ ,‬אינו‬ ‫— ״השילוח״‪ .‬עורכו הוא אשד גינ־‬
‫את החשש‪ ,‬שרעיונו של הרצל יחשיד‬ ‫רוחש חיבה להרצל‪ ,‬אשר סבר כי‬ ‫צברג‪ ,‬חידוע יותר בכינויו — אחד־‬
‫את היהודים החיים בארצות השונות‬ ‫במדינת היהודים‪ ,‬לכשתקום‪ ,‬מן הראוי‬ ‫העם‪ .‬כתב עת זה התייחס בדרך כלל‬
‫בחוסר נאמנות‪ .‬ערב הקונגרס נזכר‬ ‫שהשפה הרשמית תהיה אירופאית‪.‬‬ ‫בספקנות לקונגרס הצפוי‪ .‬הנה מה‬
‫העניין בקיצור נמרץ ב״ג׳ואיש כרוניקל״‬ ‫השערה מבוססת יותר אומרת‪ ,‬כי בן‪-‬‬ ‫שכתב מי שחתם ״רבי קרוב״; ״ואנוכי‬
‫המספר כי באדצות‪-‬הבדית אין אהדה‬ ‫יהודה לא פירסם דברים על הקונגרס‬ ‫את חטאי אני מזכיר‪ ,‬לא אראה בזה‬
‫מתוך חשש‪ ,‬שהציונות נוסח הדצל‬ ‫אתחלתא דגאולה‪ ,‬וגם לא בית דין‬
‫רבה לרעיונותיו הציוניים של הרצל‪.‬‬ ‫עשויה להרגיז את התורכים ולפגוע‬ ‫הגדול לענייני ישראל‪ .‬האספה תהיה‬
‫אחר סיום הקונגרס אוחזת ב״ג׳ואיש‬ ‫במושבות באח‪ .‬לפיכך מופיע נאומו‬ ‫פשוט אספה כיתר האספות‪ .‬וכבר היו‬
‫כרוניקל״ התלהבות זמנית‪ ,‬והוא מקדיש‬ ‫של נורדוי כאילו נישא ״באספה של‬ ‫לעולמים אספות של חובבי ציוץ‪,...‬‬
‫מקום נכבד לאידוע‪ .‬בגיליון ה‪ 3-‬בספ‪-‬‬ ‫חובבי ציון״‪ .‬עשרה ימים אחרי נעילת‬ ‫דברו דברים‪ ,‬הרבה דברים‪ ,‬ומאומה לא‬
‫טמבר ‪ ,1897‬מתפרסם נאומו המלא של‬ ‫הקונגדס‪ ,‬מדפיס בן‪-‬יהודה שיר של‬ ‫עשו‪ .‬כי אחינו בחוץ לארץ )הכוונה‬
‫מקס נורדוי בקונגרס וכן מופיעים‬ ‫המשורר הצעיר שאול טשדניחובסקי‬ ‫מחוץ לרוסיה( כבודם במקומם מונח‪,‬‬
‫צילומים גדולים של ד״ר הרצל‪ ,‬נורדוי‪,‬‬ ‫ששמו ״חיים חדשים״ המסתיים‪ :‬״ממז­‬ ‫יאהבו בכלל לדבר הרבה‪ .‬ולעשות?‬
‫ופרבשטיין מציריך‪) .‬שום עיתון יהודי‬ ‫רח השמש אבואה ‪ /‬אופיע אל ציון‬ ‫לפעמים גם יעשו הדבה‪ ,‬אבל לא‬
‫ממזרח אירופה לא פירסם בעת ההיא‬ ‫נשקפתי‪ :‬שם שחר יגיה ‪ /‬וצללים ינוסו‬ ‫לחיבת ציון‪ .‬ביחוד לא יאהבו לתת‬
‫תצלומים( בנוסף הובא פרוטוקול מלא‬ ‫מנגוהות פרויים ‪ /‬ואביט מסביב על‬
‫של הקונגרס‪ ,‬שהשתרע על פני חמישה‬ ‫צפדיר שמים ‪ /‬לא עוד ענני חושך בת‬ ‫כסף לדבר הזה״‪.‬‬
‫עמודים צפופים‪ .‬אחרי שלושה שבועות‬ ‫גם העודך‪ ,‬אחד־העם‪ ,‬הדגיש שאין‬
‫בלבד חל צינון ניכר ביחסו של העיתון‬ ‫עיני חזתה״‪.‬‬ ‫להתרגש מהרצל‪ :‬״אם בארצות המערב‬
‫לתנועה הציונית‪ .‬בארצות‪-‬הברית נתפ­‬ ‫במערב אידופה התייחס ה״ג׳ואיש‬ ‫נושאים ונותנים על דבר ׳הרצליזמוס׳‬
‫רסמו דברי תמיכה בהרצל ובציונות רק‬ ‫כרוניקל״‪ ,‬העיתון היהודי החשוב בא­‬ ‫הם דשאים לעשות כן‪ ,‬מפני שלהם גילה‬
‫בעיתון העברי — ״הפיסגה״‪ .‬עיתוניהם‬ ‫נגליה שנוסד ב‪ ,1841-‬אל התנועה‬ ‫ד״ר הרצל באמת אמריקה חדשה‪ ,‬אבל‬
‫של היהודים הרפורמים יצאו בשצף‬ ‫החדשה ואל ד״ר הרצל בזהירות‪ ,‬שגם‬ ‫אנו‪ ,‬חובבי ציון שברוסיה‪ ,‬אין לנו כל‬
‫בח יש עליות ומורדות‪ .‬בחודשים שלפני‬
‫קצף נגד הדצל‪.‬‬ ‫הקונגרס הזכיר העיתון לא אחת את‬ ‫סיבה להתפעל ולהתרגש״‪.‬‬
‫זו היתה קבלת‪-‬הפנים הכתובה לרעיון‬ ‫ההכנות לקראתו‪ ,‬אבל לפתע הוא הביא‬ ‫גם אחרי הקונגרס‪ ,‬בו השתתף אחד־‬
‫העם‪ ,‬אין הוא במתלהבים‪ .‬הוא גורס‪,‬‬
‫החדש וליוזמו‪.‬‬ ‫שאסור לדחוק את הקץ ו״לא בשביל‬
‫ליסד היום או מחר את מדינת היהודים‬
‫הצילום של הרצל‬ ‫באנו לבזל‪ ,‬כי אם לקרוא באוזני כל‬
‫העולם קריאה גדולה‪ :‬עם ישראל עודנו‬
‫בשנת ‪ 1902‬צילם א‪.‬מ‪ .‬ליליין את הרצל על מרפסת מלון‬ ‫חי וחפץ חיים!״ שלא כחבריו חובבי־‬
‫״שלושת המלכים״ בבזל‪ ,‬הצילום המפורסם ביותו של‬ ‫ציון מרוסיה שיצאו לקונגרס מפקפקים‬
‫המנהינ‪ .‬הוא שלח את הצילום להרצל ב־‪ 28‬בינואר וצירף‬ ‫וחזרו נלהבים‪ ,‬חזר אחד־העם מן‬

‫את המכתב הבא‪:‬‬ ‫הקונגרס מאוכזב מן התוצאות‪.‬‬
‫לד״ר הנכבד‪,‬‬ ‫עיתונים עבריים יצאו לאור גם בארץ־‬
‫ישראל‪ ,‬אבל כמעט ולא פירסמו מאומה‬
‫מצורפת הדפסת נסיון של צילומך‪ .‬אנא אל תכעס על‬ ‫מן הקונגרס‪ .‬בעיני ״החבצלת״ של י״ד‬
‫שציפית להדפסה זו זמן ממושך‪ .‬כאשר אשלים את‬ ‫פרומקין‪ ,‬ביטאונו של ״היישוב הישן״‪,‬‬
‫העבודה הרבה שיש לי עכשיו‪ ,‬אדפיס עבורך העתקים‬ ‫היתה הציונות פסולה ובגיליונות קיץ‬
‫‪ 1897‬אין לקונגרס כל זכר‪ .‬באופן‬
‫נוספים ואשלת לך העתק מכל צילום‪.‬‬ ‫מפתיע‪ ,‬גם ב״הצבי״ בטאונו של‬
‫בברכת הציונים‬ ‫אליעזר בן־יהודה‪ ,‬יש לחפש את האי­‬
‫רוע בזכוכית מגדלת‪ .‬לפני הקונגרס‬
‫שלך בהכנעה א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪.‬‬ ‫ובמהלכו — אין עליו דבד ב״הצבי״‪.‬‬
‫הוצל קיבל את הצילום וענה מיד‪ ,‬ב־‪:30.1.1902‬‬ ‫שלושח ימים אחרי נעילת הקונגרס‬
‫מתפרסמת בעמוד הראשון מודעה‬
‫ליליין ‪ -‬כשושנה בין החוחים‪,‬‬ ‫בולטת‪ :‬״בשורה טובה לקוראינו היק­‬
‫כך צריך היה לכנות אותך‪ ,‬או בדומה לכך‪ ,‬במקום פניה‬ ‫רים‪ .‬הסופר המהולל‪ ,‬החוקר העמוק‪,‬‬
‫שיגרתית כמו ״אדוני הנכבד״‪ .‬תודה מקרב לב על התמונה‬ ‫הפילוסוף הנעלה‪ ,‬חובב‪-‬ציון הנלהב‬
‫ד״ר מקס נורדוי‪ ,‬בחיבתו לציון‪ ,‬בחפצו‬
‫שתזכיר לי רגעים יקרים‪.‬‬ ‫להועיל לבני עמו איש יהודה ותושב‬
‫להתראות אמן יקר‪ ,‬ליליין אפרים משה‪.‬‬

‫בהערכה ובנאמנות הרצל‪.‬‬
‫בבקשה העתק נוסף עבור אמי‪ .‬היא תקבל תמונה זו‬

‫וההעתק ישאר אצלי‪.‬‬

‫‪10‬‬