Page 8 - etmol_131

‫ה״טיימס״ של לונדון מוסר אף הוא‬ ‫מאת מרדכי נאור‬ ‫בפברואר ‪ 1896‬יצא לאור‪ .‬בווינה‪,‬‬
‫כי הצירים קיבלו את הרצל בהתלהבות‬ ‫בגרמנית‪ ,‬הספר ״מדינת היהודים״ של‬
‫ובתשואות‪ .‬במהלך הקונגרס התפתחה‬ ‫אדיב ואדיש בדרך כלל‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫הרצל‪ .‬בסוף אותה שנה יצא הספר‬
‫מעל דפי העיתון מחלוקת בין שני‬ ‫הוא דן בתוכניתו לקומם מחדש את‬ ‫בעברית בוורשה בתרגום מיכל רבינו־‬
‫יהודים אנגלים נודעים‪ :‬אוסוולד ג׳ון‬ ‫העם היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬אז הריהו‬ ‫ביץ‪ .‬בקיץ ‪ 1897‬נערך הקונגרס הציוני‬
‫סיימון והרב הספרדי הראשי חכם משה‬ ‫אש להבה וחיוניות‪ .‬לדברי ה״ניו־יורק‬ ‫הראשון בבזל‪ .‬העולם היהודי נע וזע‪,‬‬
‫גסטר‪ .‬סיימון פירסם מכתב ארוך‬ ‫טיימס״ מבקש הרצל לרכוש מידי‬ ‫בתחילה לא ידע כיצד להגיב‪ ,‬אחר־כך‬
‫למערכת בו טען‪ ,‬כי הקונגרס הציוני‬ ‫התורכים את ארץ־ישראל כדי להקים‬ ‫התעורר ואף התלהב‪ .‬גם עיתונות‬
‫אינו מייצג שום חלק של העם היהודי‪,‬‬ ‫בה מונרכיה בנוסח אנגליה‪ .‬העיתון‬ ‫העולם הגיבה על הרעיון החדש בתמ־‬
‫והוא עצמו‪ ,‬וכמוהו כמעט כל היהודים‬ ‫מוסר מפי כתב־העת האנגלי‪ ,‬כי אם‬ ‫הון‪ ,‬בהשתאות‪ ,‬בגיחוך וגם באהדה‪.‬‬
‫באנגליה‪ ,‬אינו מסכים עם תכניותיו של‬ ‫יסרבו לו התורכים‪ ,‬ימתינו הציונים עד‬ ‫שני העיתונים החשובים בעולם —‬
‫ד״ר הרצל‪ .‬הכותב מתנגד לתפיסתו של‬ ‫שהאימפריה התורכית המתנוונת תתפ­‬ ‫ה״טיימס״ האנגלי וה״ניו־יורק טיימס״‬
‫הרצל‪ ,‬שמימוש רעיונותיו יפתור את‬ ‫רק‪ ,‬ואז יקבלו את ארצם מידי קונגרס‬ ‫האמריקאי התייחסו אף הם לתופעה‬
‫בעיית האנטישמיות באירופה‪ .‬כן לא‬ ‫אירופי שיחלק את שאריות הממלכה‪,‬‬ ‫החדשה ולקונגרס שיוזם הרעיון כינס‪.‬‬
‫נראה לו כלל הרעיון ״ליצור מחדש את‬ ‫או שיחפש ארץ אחרת לעמו‪ ,‬כמו‬ ‫ה״ניו־יורק טיימס״ הזכיר לראשונה‬
‫הלאומיות היהודית במורח״‪ .‬פירוש‬ ‫ארגנטינה והרצל יאמר ליהודים‪ :‬שם‬ ‫את התכנסות הקונגרס שנועדה ל־‪11‬‬
‫הדבר יהיה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬״ליצור פרימי­‬ ‫באוגוסט ‪ 18,1897‬ימים לפני פתיחתו‪.‬‬
‫ציון שלכם!‬ ‫העיתון מוסר כי תוכניתו של ד״ר הרצל‬
‫טיביות‪ ,‬לא התקדמות״‪.‬‬ ‫אחרי פתיחת הקונגרס‪ ,‬כינה העיתון‬ ‫עוררה ויכוחים באירופה‪ ,‬ואילו באר־‬
‫אחרי יומיים ענה הרב גסטר באריכות‬ ‫את הרצל ״משה החדש״‪ ,‬וציין‪ ,‬כי‬ ‫צות־הברית היא נתקבלה בדרך־כלל‬
‫לסיימון‪ .‬הוא שלל את טענותיו והסבריו‬ ‫הצירים קיבלו אותו בהתלהבות גדולה‪.‬‬ ‫בקרירות‪ .‬את הרצל תיאר העיתון‬
‫וציין‪ ,‬כי כל מה שהתנועה החדשה‬ ‫ב־‪ 1‬בספטמבר‪ ,‬בידיעה על נעילת‬ ‫כתושב וינה נכבד‪ ,‬שדבריו מתפרסמים‬
‫מבקשת‪ ,‬הוא לפתור את אחת הבעיות‬ ‫ההונגרס‪ ,‬הודיע העיתון כי אחת הה­‬ ‫בעיתונים אוסטרים ואירופים‪ ,‬מחבר‬
‫הקשות ביותר המעיקות בשעה וו על‬ ‫חלטות היא‪ ,‬שהקונגרס הציוני הבא‬ ‫מחזות ורוכב על אופניים‪ .‬הוא מוסר‬
‫אירופה — האנטישמיות נגד היהודים‪.‬‬ ‫מפי עיתון אנגלי כי הרצל הוא אדם‬
‫סיימון ענה לרב גסטר ב־‪ 3‬בספטמבר‬ ‫יתכנס בשנת ‪ 1898‬בירושלים‪.‬‬
‫והגדיר את הקונגרס הציוני ״טעות‬ ‫עתון"המגיד׳ מוסר על כינוס הקונגרס‬

‫מחפירה״‪.‬‬

‫העיתונות העברית‬

‫העיתונים העברים ברוסיה ובפולין‬
‫קיבלו אף הם בתחילה את ספרו‬
‫ותוכניתו של הרצל בפקפוק ובאי הבנה‪.‬‬
‫אולם לאט‪-‬לאט נכבשו לתוכניותיו‬
‫והפכו תומכים נלהבים לתנועה שהקים‬

‫הדוקטור‪-‬העיתונאי מווינה‪.‬‬
‫בתחילת אוקטובר ‪ 1896‬מופיעה‬
‫בעיתון ״הצפירה״ היוצא לאור בוורשה‬
‫מודעה קטנה של הוצאת ״תושיה״‬
‫שפירסמה מהדורה עברית של ״מדינת‬
‫היהודים״‪ .‬הספר לא וכה לפרסום רב‪.‬‬
‫רק אחרי כחודש הקדיש העיתון —‬
‫במדור ״בשוק הספרים והסופרים״ —‬
‫ארבע שורות בלבד ל״מדינת היהודים״‪.‬‬
‫עורך ״הצפירה״‪ ,‬נחום סוקולוב‬
‫שהיה נשיא ההסתדרות הציונית ‪35‬‬
‫שנה אחר‪-‬כך‪ ,‬לא הסתיר את דעתו‬
‫השלילית על פעילותו של הרצל— וב‪-‬‬
‫‪ 20‬באוקטובר ‪ ,1896‬תחת הכותרת‬
‫״הלא משחק אני״‪ ,‬הוא הביא משל‪:‬‬