Page 12 - etmol_131
P. 12
צילום של א.מ .ליליין ,שומרוני בימים אלו נערכת במוזיאון תפן בגליל העליון ,בחסותו של
התעשיין סטף ורטהיימר ,תערוכה של יצירות ליליין —
צילום של א.מ .ליליין ,תימני ירושלים ,1919 ,תחריט עיטורים ,תחריטים וגם צילומים .שכן ליליין נקט בצורת
עבודה שהיא מוררנית היום — הוא צילם את הנופים
הקמת תנועת חיבת־ציוץ יש בארץ 64מושבות פורחות שבהן והאישים ואחר־כך ציירם בתחריטים שהתפרסמו מאוד ,כפי
״צומח נוער יהודי בן חורין״ .הוא מספר לה על הרצל שנפטר שראינו בתערוכה המצויינת על צילומי ליליין וציוריהם
שנה לפני כן ,על הבנק היהודי וקרן־הקיימת ומביע התנגדות שנערכה לפני שש שנים במוזיאון תל־אביב לאמנות על־ידי
להתיישבות באוגנדה גם אם הבטיחו שם ״סגן מלך יהודי״.
במכתב השלישי מ־ 13ביולי — המכתבים הולכים ובאים מיכה ואורנה בר־עם.
במהירות — כותב ליליין לעלמה הלנה מגנוס :״ענייני בך לקראת התערוכה בתפן ,שהאוצרת שלה היא רותי אופק,
נעור והצמיח משאלה ,איני רוצה לגלותה ,ואף־על־פי־כן יצא לאור קטלוג שהוא בעצם ספר ובו מאמר של ד״ר מרק
מקווה אני ,התמלאי אותה למעני? אלך לפניך ואשמש לך ח .גלבר המדגיש מבט חדש על ליליין וכמה מבני דורו כמו
מרטין בובר ,כמחפשים אחרי ״אמנות יהודית לאומית״ .ראוי
דוגמה אישית״. צד זה למחקר מעמיק .חשיבות נוספת לקטלוג ,שבו מופיעים
מכתבים של ליליין למעריצה שהפכה אחר־כך לאשתו ,והוא
מחליפים צילומים מאיר דמותו של משכיל יהודי בסוף המאה הקודמת בגליציה
של הקיסרות האוסטרית ובגרמניה .רובם של המכתבים
מסתבר ,שהדוגמה האישית היה צילום שלו והעלמה מגנוס שהובאו בספר מוקדשים לציונות ולתיאורים ציוריים של
הבינה את הרמז ושלחה לו צילום שלה .הוא מתפעל ממנו, ארץ־ישראל בראשית המאה ,בה ביקר ליליין ארבע פעמים.
ומודיע כי ״יש לך פנים כאלה שיכול אני להעניק להן אמון המכתב הראשון מברלין מ־ 17ביוני 1905הוא בן שורות
ואהבה״ ,הוא מקווה לצלמה בעצמו ושולח לה מתנה ספר על מעטות ,תשובה מהססת ,סקרנית ,של ליליין למכתב של
העלמה הלנה מגנוס ,אמנית צעירה מבית יהודי מתבולל,
הציונות. שנפלו לידיה ציוריו הציוניים :״עלמה נכבדה .אשמח לשמוע
ליליין מכיר את הלנה מגנום רק חודשיים ,עדיין לא ראה ממך אם יש בלבך עדיין ספקות כה קשים ביחס לציונות .או
אותה אבל ניצוץ של חיבה כבר נולד :״הישארי לי תמיד, שמא את כבר יודעת שהציונות היא השקפת עולם ,שאין בינה
ידידתי היקרה ,חביבה וטובה״ ,הוא מבקש ,ומוסר לה דו״ח
על הקונגרס הציוני שהתקיים בשווייץ ועל כך שהוטל עליו לבין הדת לא כלום?״
לצאת לארץ־ישראל כדי לעזור בהקמת ״בצלאל״ :״אינני תשובותיה של העלמה לא מופיעות בספר .המכתב הבא,
מסוגל לתאר עד כמה אני שמח ,אראה את מולדתי הישנה!״ עשרה ימים לאחר הקודם ,הוא ארוך הרבה יותר .ליליין
במכתבים הבאים הוא מספר על עבודתו הגדולה על עיטור מודיע כי איננו ״אוייב של כתיבת מכתבים ,אבל מטר
ספרי התנ״ך ,ומוסר בשם בוריס שץ ״המבקשני לומר לך, המכתבים היומי מאלץ אותי להקפיד על הזהירות קודם שאני
ששדות ארץ־ישראל יפים משדה הבר הגרמני״ .שץ מציע מתחיל בהתכתבות״ .הוא כותב להלנה שהיא רואה נגד עיניה
שתיסע אתם לארץ־ישראל ,ליליין מודיע כי איננו נועז עד כדי 800אלף יהודים החיים בטוב בגרמניה ,אבל ישנם 9מיליון
כך שיבקש זאת ממנה ,אבל יש לו משאלה צנועה יותר :״אני יהודים במזרח אירופה שאינם רוצים להתבולל ויש להם
רוצה לראות את ידידתי ולשמוע את קולה לפני נסיעתי תרבות בת שלושת אלפים שנה ואידאליזם בלתי מעורער.
״את כאמנית צעירה אם תציצי פעם בעד הלבוש הבלוי
לארץ־ישראל? התתני לי הזדמנות לכך?״ והמטונף אל נפשו הזכה של יהודי כזה ,תזהי בו את אחיך
ליליין נסע לדרהוביץ עיירתו בגליציה ,להיפגש עם
משפחתו לפני הביקור בארץ .העלמה מגנוס שלא הכירה ולא תמנעי ממנו את עזרתך״.
את היהודים שמעבר לגבול הגרמני ,ואלה מהם שראתה, במכתב הבא הוא כותב לה :״לא כל הגרמנים יושבים
בגרמניה .ולא כל היהודים צריכים לשבת בארץ־ישראל .די
ליישב בארץ־ישראל רוב של יהודים שיהיו שם המרכז
הרוחני והכלכלי״ .הוא מספר לה כי כיום 25שנה אחרי
ליליין ,הזמנה לקונגרס
