Page 16 - etmol_131
P. 16

‫התורן‪ ,‬ומעת הלך אישה ממנה לא‬
‫יספה עוד לראותו‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬קרוב‬
‫הדבר שהישמעלים )המלחים( אשר‬
‫גם הם קשרו עצמם אל התורן‪,‬‬
‫הפילוהו אל הים‪ ...‬והעד המעיד גם‬
‫לו היה תינוק מורכב על כתיפו‪ ,‬ותיכף‬
‫בעלותו מן הים הלך בערך שני מאות‬
‫אמה לחמם עצמו והתינוק אצל האש‬
‫שהיה בוער שם‪ ...‬גם היה לבעלה בת‬
‫אחת על הספינה‪ ,‬והיתה מהנטבעים״‪.‬‬

‫יצאה שמועה‪ :‬משיח בא‬

‫בידינו מקור נוסף בן הזמן‪ ,‬שרשם‬        ‫שבו לביתם בפולין או שמא ניסו‬                    ‫העולים החסידים התיישבו בטבריה‬
‫קראי שנכח במקום הצלתם של‬              ‫לחדש את ניסיק העלייה? רבי מנחם‬
‫הטובעים שהעתיק קראי בשם יוסף‬          ‫מנדל סותר את עצמו‪ :‬באיגרת אחת‬       ‫משפחתו‪ .‬באיגרת שנייה‪ ,‬שנשלחה‬
‫בן אריה קוסדיני‪ .‬הוא ניצל מקומות‬      ‫כתב כי שלושים היו ניצולי הספינה‪,‬‬    ‫זמן קצר לאחר קודמתה‪ ,‬ביקש הניצול‬
‫פנויים בסוף כתב־היד של הספר‬           ‫״ומהם‪ ,‬בהתלהבות לבם לא ‪ p‬הקו­‬       ‫מקראי המקום שיסייעו בידו וישלמו‬
‫״חיזוק אמונה״ לרישום פרטים שונים‬      ‫דש‪ ,‬באו משם לכאן והנם היום אתנו‪,‬‬    ‫את שכר הספינה הנוסעת לקושטא‪.‬‬
‫על עצמו ולתיעוד אירועים כלליים‬        ‫וסיפרו לנו גדולים מעשה אלקינו״;‬     ‫הוא נואש מבני העדה הרבנית המקו­‬
‫ופרטיים שנראו חשובים בעיניו‪ .‬והנה‬     ‫ובאיגרת אחרת‪ ,‬מאוחרת יותר‪ ,‬ציין‪,‬‬    ‫מית‪ ,‬שאינם מוכנים לסייע בידו משום‬
‫רשם המעתיק אירוע שאותו ראה או‬         ‫כי ״בעוונותינו הרבים מגודל עין הרע‬  ‫שרוצים כי יישאר עמם כשוחט‪ ,‬אלא‬
                                      ‫ספינה אחת נשברה‪ ,‬ואשר נצלו חזרו‬     ‫שהוא ממאן להישאר עמם‪ .‬את מכתבו‬
                   ‫על אודותיו שמע‪:‬‬    ‫לביתם״‪ .‬מדברי ר׳ ישראל מפולוצק‬      ‫הוא מסיים בברכה‪ :‬״ובשכר זה יבוא‬
‫״לזכרון לדור אחרון‪ :‬מה שהיה‬           ‫עולה כי כל הניצולים‪ ,‬המוכרים‬        ‫משיח צדקנו ויגאלנו״‪ ,‬ייתכן שאין זו‬
‫בזמן שנת התקל״ז ליצירה‪ ,‬איך שיצא‬                                          ‫סתם ברכה שבשיגרה‪ .‬לשתי איגרות‬
‫שמועה שבא משיח בן דוד‪ .‬ואז‬                    ‫בשמותיהם‪ ,‬שבו ועלו לא ‪.p‬‬    ‫אלה קשורה האיגרת ששלח החכם‬
‫התחילו הרבנים הדרים בחוצה לארץ‬        ‫על אותם ששבו למקומותיהם יעיד‬        ‫הקראי ר׳ הלל קירימי לאחיו הקראים‬
‫ללכת לעיר ירושלים‪ .‬ובעת שהיו‬          ‫גם המקרה הבא‪ .‬בעדות שנגבתה‬          ‫בקושטא‪ ,‬שיסייעו ליהושע בן דוד‬
‫הולכים בתוך הים בספינות‪ ,‬נשברה‬        ‫בברודי בשנת תקל״ח‪ ,‬מפיו של פלוני‬    ‫בשכירת ספינה לא ‪p‬־ישראל‪ .‬אף הוא‬
‫ספינה אחת בתוך הים ונחנקו מהם‬         ‫בשם יעקב בן שואל טולטשון‪ ,‬אנו‬       ‫מדבר על שמונים איש שהיו בספינה‪,‬‬
‫נ״ה אנשים ונשים‪ ,‬בחורים ובתולות‪,‬‬      ‫מוצאים את הידיעות הבאות‪ :‬בספינה‬     ‫איגרתם של שני ניצולים אחרים‬
‫טפים ועוללים ויונקי שדים‪ .‬וכל‬         ‫הטובעת היו ‪ 83‬יהודים ״גדולים‬        ‫מעניינת במיוחד‪ ,‬משום שאין ספק‬
‫האנשים הנמצאים בתוך הספינה היו‪-‬‬       ‫וקטנים‪ ,‬ובתוכם היו בעלי בתים זקנים‬  ‫באשר לזהותם‪ .‬שניהם היו חסידים‬
‫במספרם שמונים אנשים‪ .‬והשם ברוב‬        ‫תשעה״‪ .‬הספינה יצאה מקושטא‬           ‫מובהקים ויש לזהותם עם השד״ר‬
‫רחמיו ישמרנו ממחלון וכליון אלה‪.‬‬       ‫בדרכה לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אך נסחפה‬          ‫׳אהק הגדול׳)אהק בן יצחק אייזיק(‬
‫וסבת האמינם שבא משיח בן דוד‪,‬‬          ‫צפונה בסערה ונשברה ביום השבת‬        ‫ועם ׳אהרן הקטן׳ )אהרן בן מאיר‬
‫הוא מפני שאז אומת מוסכוב הרשעה‪,‬‬       ‫סמוך לחופי גוזלוב‪ .‬מכיוון שהמים‬     ‫מסמוליאן(‪ ,‬שהיה משמשו של מנחם‬
‫העם המר והנמהר‪ ,‬עם שלא נשמע‬           ‫היו רדודים הצליחו שלושים איש‬        ‫מנדל מודטבסק‪ .‬מכתבם נשלח לרא­‬
‫לשונו‪ ,‬פשטה ידו על כל העולם‪ ,‬לא‬       ‫להציל את חייהם‪ .‬חמישים ושלושה‬       ‫שי קהילת כפא ומדבריהם עולה כי‬
‫נשאר מקום שלא תפש במלחמה‪.‬‬             ‫טבעו‪ .‬במשך שבוע חיפשו הניצולים‬      ‫הניצולים‪ ,‬שלא ידעו מאומה על גורל‬
‫)הכותב מתכוון למלחמות בין רוסיה‬       ‫את אחיהם הטבועים והנעדרים ובכל‬      ‫חבריהם למסע‪ ,‬ביקשו לנסוע לקוש‪-‬‬
‫ותורכיה בקרים(‪ .‬וחשבו שעת קץ הוא‬      ‫יום דום מצאו גודות חדשות שפלט‬       ‫טא‪ ,‬להחאחד עם בני משפחותיהם‬
‫המובטח מפי הנביאים‪ .‬ולא ידעו‬          ‫הים‪ .‬כל הטבועים זוהו ונקברו‪ .‬העדות‬  ‫ולבשרם על הינצלם מן האסון‪ ,‬הם‬
‫בסכלותם הרב שעדיין לא נראה‬            ‫נגבתה לצורך התרת עגינותה של‬         ‫מבקשים מקהילת כפא‪ ,‬להעמיד לר­‬
                                      ‫אשה‪ ,‬מניצולות הספינה‪ ,‬וסיפורה‬       ‫שותם איש שיסייע בידם לשכור‬
                              ‫האור״‪.‬‬                                      ‫ספינה שתיקחם לקושטא‪ ,‬שכן הם‬
‫שלושה דפים מאוחר יותר חוזר‬                        ‫תואר בפני הרב הנשאל‪:‬‬    ‫חוששים שמחמת אי י^־עת השפה‬
‫המעתיק ומספר פעם נוספת על‬             ‫״ונשארה היא ובעלה ובת קטנה על‬       ‫ומנהגי המקום עלולים הם ליפול בפח‬
‫האירוע‪ :‬״לזכרון לדור אחרון‪ :‬מה‬        ‫דף ]לוח עץ[ אחד‪ ,‬דשיתו עצות‬         ‫וסופם שייפלו בשבי דימכרו לעבדים‪.‬‬
‫שהיה בזמן התקל״ז ליצירה‪ ,‬שיצאו‬        ‫בנפשם שבעלה ילך מאתה אל תורן‬        ‫במכתבי מנהיגי העולים‪ ,‬עולה‬
‫מעיר ישמעאל )קושטא( מאתים וחמ‪-‬‬        ‫הספינה‪ ,‬שקשר את עצמו בחבלים אל‬      ‫סתירה באשר לגורל הניצולים‪ :‬האם‬
‫שים בעלי בתים רבנים ללכת לעיר‬
‫לירושלים‪ .‬וזה על השמועה שיצא‬
‫שבא מלך המשיח‪ ,‬וכן ג״כ אנחנו‬
‫שמענו בעיר קירים שבא מלך משיח‬

                            ‫בן דוד״‪.‬‬
‫מעדותו של אותו קראי עולה‪ ,‬כי‬
‫תנועת העלייה נתגבשה על רקע‬

                                                                          ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21