Page 18 - etmol_131
P. 18

‫אלטאראס ומיועד לרב גאגין‪ .‬המכתב‪,‬‬        ‫אלטאואס‬           ‫יעקב יצחק אלטאראס עבר כברת‬
‫מיום ‪ 18‬במרץ ‪ 1846‬נכתב במרסיי‬            ‫מבקש‬             ‫דרך ארוכה בחייו‪ .‬הוא נולד בשנת‬
‫באיטלקית‪ .‬מצורף אליו תרגום עברי‬          ‫ליישב‬            ‫‪ 1786‬בעיר חלב‪ ,‬היא אלפו שבסוריה‬
‫שנעשה בידי דוד עזרא פיג׳וטו‪ .‬להלן‬                         ‫ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לירוש­‬
                                        ‫‪30,000‬‬            ‫לים‪ ,‬שם שימש אביו ברבנות; בשנת‬
                 ‫קטע מתוך המכתב;‬                          ‫‪ , 1806‬כשהוא בן עשרים‪ ,‬התיישב‬
‫״ולמודעה אני צריך שאחר שני‬              ‫באלג׳יריה‬         ‫בעיר הנמל מרסיי בדרום צרפת‪ ,‬עסק‬
‫ימים רוצה אני לילך לערי ג׳רמאניא‪,‬‬                         ‫במסחר עם מדינות הים התיכון‬
‫פולוניא ורוסיא כדי לעשות איזה‬              ‫סוחר ממרסיי‬    ‫ובבניין אוניות והתעשר‪ .‬אלטאראס‬
‫תקנות לישוב בני עמינו תושבי רוסיה‬          ‫מבקש פתרון‬     ‫החל לעסוק בענייני ציבור‪ ,‬נידב‬
‫באלג׳יר וסביבותיה‪ .‬וב״ה בסוף הקיץ‬          ‫ליהודי רוסיה‬   ‫כספים למוסדות רבים‪ ,‬יסד בית־ספר‬
‫אחזור כדי לעשות מועדי קודש כאן‬            ‫בצפון אפריקה‬    ‫יהודי‪ ,‬היה לראש הקהילה היהודית‪,‬‬
‫ואחרי המועדים אלך לאלג׳יר ואשאר‬                           ‫נבחר לציר בבית־המחוקקים הצרפתי‬
‫שם כמה חדשים‪ .‬כל זה בידיעת‬                 ‫מאת רבקה פלסו‬  ‫ונתמנה כחבר בלגיון־הכבוד הצרפתי‪.‬‬
‫ובהסכמת המלכות די פראנסיס יר״ו״‪.‬‬                          ‫אלטאראס האריך ימים ונפטר בשנת‬
‫בהמשך דבריו מבקש הוא את תמיכתו‬
‫וברכתו של הרב ועובר לבקשות‬                                            ‫‪ ,1873‬והוא בן ‪ 87‬שנים‪.‬‬
                                                          ‫לאלטאראס הגיעו השמועות על‬
                              ‫אחרות‪.‬‬                      ‫רדיפות היהודים ברוסיה‪ ,‬על גירושם‬
‫המכתב השני נמצא באוסף אגרות‬                               ‫ממחוזות שונים והוא ביקש למצוא‬
‫מאת נציגי קהילות רוסיה אל משה‬                             ‫פתרון כדי להקל על מצוקתם‪ .‬לאחר‬
‫מונטיפיורי‪ ,‬בעת ביקורו שם בשנת‬                            ‫שנודע לו שממשלת צרפת מבקשת‬
‫‪ .1846‬המכתב נכתב כנראה בידי דוד‬                           ‫ליישב עובדי אדמה במספר רב באל־‬
‫לוריא‪ ,‬רב ותלמיד חכם‪ ,‬עסקן ציבור‬                          ‫ג׳יריה‪ ,‬בעקבות סיפוחה לצרפת בשנת‬
‫ומייסד הישיבה בעירו‪ .‬לוריא נפגש‬                           ‫‪ ,1830‬הגה את רעיון יישובם של ‪40‬‬
‫עם מונטיפיורי בווילנה בזמן אותו‬
                                                                ‫אלף יהודים רוסיים באלג׳יריה‪.‬‬
                               ‫ביקור‪.‬‬                     ‫אלטאראס נועד עם מונטיפיורי‬
‫המכתב‪ ,‬מיום ‪ ,21.8.1846‬מופנה‬                              ‫וקיבל את תמיכת ממשלת צרפת‬
‫אל מזכירו של משה מונטיפיורי‪ ,‬הד״ר‬                         ‫לרעיונו והבטחה ממשפחת רוטשילד‬
‫אליעזר הלוי‪ .‬אחרי דברי השלום‬                              ‫לתרום ‪ 400,000‬פרנק למבצע‪ .‬במח­‬
‫והשבח מציג הכותב את עצמו לא‬                               ‫צית שנת ‪ 1846‬נסע לרוסיה לשם משא‬
‫בשמו אלא כשליח נכבדי העיר ומב­‬                            ‫ומתן עם השלטונות הרוסיים‪ .‬בפטר‪-‬‬
‫קש ממנו חוות דעת ומידע ״על אודות‬                          ‫בורג נאמר לו תחילה‪ ,‬שהיהודים‬
‫האיש ממארסיליע הנוסע הכן לעיר‬                             ‫יוכלו לצאת מרוסיה תמורת ‪ 60‬פרנק‬
‫מלוכה פטרבורג לחילוץ ארבעים אלף‬                           ‫לכל נפש‪ .‬באוקטובר אותה שנה‪,‬‬
‫משפחות אל ארץ אחרת‪ ,‬ובשם‬                                  ‫הודיעוהו מווארשה שהצאר התיר‬
‫אלטארעס יכונה‪ .‬ולדברי הדאקטור‬                             ‫את יציאת היהודים ללא תשלום‬
‫יוליוס פירשט כפי שקשב מפיו‪ ,‬חפצו‬                          ‫כלשהו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עזב אלטאראס‬
‫לקבלם על הוצאות" שלו ולתת די‬                              ‫את רוסיה לפתע בלא סיבה ידועה —‬
‫מחסורם מעת ילקחם מפה עד הביאם‬                             ‫והתכנית לא התגשמה‪ .‬הסיבה לביטול‬
‫אל מקומם‪ ,‬וגם שמה ימלא טרפם‬                               ‫התכנית‪ ,‬כפי שמביא אותה החוקר ש‪.‬‬
‫משך שלושה שנים עד ימצאו מנוח״‪.‬‬                            ‫שוורצפוקס‪ ,‬נמצאת במכתבו של שר‬
                                                          ‫המלחמה הצרפתי מיום ‪ 19‬ביוני‬
        ‫לוריא פונה להלוי ומבקש‪:‬‬                           ‫‪ ,1846‬לפיו אין היהודים ידועים דווקא‬
‫א‪ .‬״הטכס עצה עם כבוד אדוננו‬                               ‫בכישוריהם להיות חקלאים‪ ,‬וכן יש‬
‫ורוענו האיש משה מונטיפיורי יחיהו‬                          ‫חשש‪ ,‬שהתיישבותם שם תעורר הת­‬
                                                          ‫נגדות עזה מצד התושבים המוסלמים‬
                                 ‫ה׳‪...‬‬
‫ב‪ .‬הכוחו של אלטאראס גדול‬                                              ‫ותביא לאי‪-‬שקט מתמשך‪.‬‬
‫למלאות מחסור העם הרב הזה אשר‬
                                                                   ‫שני מכתבים‬
       ‫יגיעו אל מאתיים אלף נפשות‪.‬‬
‫ג‪ .‬באיזה רוח )אופן( יוכל לפתות‬                            ‫בבית‪-‬הספרים הלאומי בירושלים‬
‫את חפץ אדוננו הקיר״ה )הקיסר ירום‬                          ‫מצויים שני מכתבים‪ ,‬כל אחד ממקור‬
‫הודו( להסכים לבקשתו‪ ,‬האם לו עצה‬                           ‫שונה השופכים אור על פרשה מרתקת‬

                        ‫וגבורה לזה?‬                                                          ‫זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬היעשה חוזה עם תושבי ארצנו‬                              ‫המכתב הראשון נמצא בארכיון‬
‫בטרם ילך לדרכו כהראוי והנכון‪.‬‬                             ‫הראשון‪-‬לציון הרב חיים אברהם‬
‫ובכלל אם כבר נסע לדרכו אל‬                                 ‫גאגין והוא כתוב על‪-‬ידי יעקב יצחק‬
‫הרשויות בלי עיון נמרץ והשכלה‬
‫נכונה‪ ,‬אשר אז תבעתנו אימה חלי­‬                                                                          ‫‪18‬‬
‫לה‪ ...‬אז יתייעץ אוהבנו בטובו‪ ,‬אולי‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23