Page 20 - etmol_131
P. 20
חפצים על משאית .אחד מהם היה מושבה נולדת
יהודי ליטאי שהכיר מחוץ לארץ.
״מה קורה כאן?״ שאל צודיק. חזן ומורה ,קצב וחנווני ,סנדלר וכמעט־חקלאי מקימים כפר
״אנחנו יוצאים להקים מושבה חד וראה עצמו מומחה לעבודת האדמה. המושבה מגדיאל שנוסדה לפני יותר
שה״ ,ענה לו מכרו. בבית־מלון ביפו ,שבו התאכסן ,שמע משבעים שנה היתה כפר אופייני לשרון
על קבוצת אנשים שהתארגנה כדי הדרומי בתקופת המנדט -מנומנמת
״אני רוצה להצטרף״ ,אמר צודיק להקים מושבה חקלאית והצטרף במקצת ,טובלת בירק פרדסים ,יושבת
מייד. אליהם .יהושע חנקין ,רוכש האדמות בצדי דרכים ומתיישביה עובדים בחקל
הנודע ,הביא את חברי הקבוצה אות ועסוקים בענייני המקום והעולם.
״יש לך מקצוע?״ שאל אותו בן- לרמת־גן ,ליד בית־החרושת ״עלית״ עם קום המדינה גדלה והתפתחה במהי
שיחו. של היום ,והציע להם את השטח. רות עד שבשנת 964ו התאחדה עם
פסמניק ,שכאמור ראה עצמו מומחה שכנותיה רמתיים ,כפר-הדר ורמת-הדר
״אני סנדלר״ ,השיב צודיק בלי לחקלאות ,הרים חופן חול ופסק :״זו ולכולן ניתן שם חדש -הוד-השרון.
היסוס .קודם שעלה ארצה למד אדמה חולית שאינה טובה לחקל כיום מהוות ארבע המושבות לשעבר עיר
סנדלרות .אמנם עדיין לא היה סנדלר אות״; ״אתם מעוניינים באדמה יותר הצופה בשנים הקרובות ל 50-אלף תוש
מושלם ,אבל ארגז כלים היה לו .וכך כבדה? — שאל חנקין — נלך לביר־ בים .בימים אלה יצא לאור הספר ״עיר
הצטרף למייסדים ,ואתו משה טרומ- עדס!״ וכך הגיעו למגדיאל ורכשו את בירוק״ ,מאת אריה חשביה ,המספר על
פלדור ,שעבד חודשיים בנטיעות בר האדמה מיד בעליה הבדואים משבט תולדותיהן של ארבע המושבות ומתוכו
חובות וראה עצמו נוטע מומחה .בכל עולה ריח הימים הישנים והחדשים .בין
פעם שנזקקו אנשי מגדיאל לפועלים, אבו־קישק. השאר מסופר בו כיצד התחברו מייסדי
היה צודיק הולך לבית-העולים בתל- בשעה שסיירו בשטח פגשו באדם
אביב ומחפש תחילה ליטאים בני שהיה בדרכו מכפר־סבא לפתח־תקוה. מגדיאל והקימו את ישובם.
ארצו ואחר־כך פולנים וכך הביא את לאחר חילופי דברים נשאלה שאלה באמצע חודש אב תרפ״ד )(1924
ישקה ירקוני ואת בן אפרים ואת סקרנית ביידיש :״לאן הולך יהודי?״ התכנסו בתל־אביב שנים־עשר איש
פורטנוי שהיה השרברב הראשון השיב להם ההלך שהוא מחפש אדמה )יש אומרים שלושה־עשר( ,ובהם חזן
במגדיאל .זמן קצר לאחר ייסוד לרכישה .״אתה מוזמן להצטרף אלי ומורה ,קצב וחנווני ,סנדלר ופועל
היישוב הצטרף למייסדים שמואל נו״ ,אמרו לו וכך התחבר למייסדים מטעים — והחליטו להיות אברים
זוכוביצקי )לימים זקיף( ,שהיה מן
הדמויות הבולטות בעליה הרביעית שלמה ליבר. ולהקים מושבה.
של יזמים פרטיים בעלי הון קטן או צודיק יעקובי בא למגדיאל בעקבות חודשיים אחר־כך ,בחול המועד
בינוני ,שנקרא בימים ההם ״המעמד מפגש ארעי בתל־אביב .בלכתו ברחוב סוכות תרפ״ה ,ה־ 20באוקטובר ,1924
הבינוני״ ,ובסוף שנת 1925נבחר נחלת-בנימין ראה אנשים מעמיסים חצו כחצי תריסר איש את הירקון
ונעצו את המעדר הראשון בנחלתם,
לראש הוועד של מגדיאל. מייסדי מגדיאל יוצאים באוטובוס לאדמתם סיפר בזכרונותיו הסופר יצחק זיו־אב,
ראשוני המתיישבים היו יוצאי פולין שמשפחתו הצטרפה למייסדים שנה
ואחריהם באו ליטאים ,״קובנואים״ לאחר־מכן; כפרים ערביים כיתרו את
בלשון בני המושבה ,יוצאי עיראק, היישוב החדש וחצצו בינו ובין יישו
״הבגדאדים״ וכן משפחות מרוסיה, בים קטנים ומבודדים שהוקמו לפני
גרמניה ודרום-אפריקה ,קיבוץ גלויות כן :כפר־סבא ,רעננה ,עין־חי שהיתה
שיחד בנו להם במשך עשרות שנים אחר־כך לכפר מל״ל ,ועיר־שלום ,היא
רמת השרון של היום .את השם
יישוב משגשג. ליישובם — מגדיאל — לויבלו
מהמשורר חיים נחמן ביאליק .לימים
היו שחשבו כי השם מגדיאל נלקח
משמו של אחד מאלופי אדום הנזכר
בספר ״בראשית״ ויושב־ראש הוועד
המקומי — שמואל זוכוביצקי ,נשא
זמן־מה את התואר ״אלוף מגדיאל״.
בין המייסדים היה יהושע פסמניק
שהשאיר בוורשה את אשתו ואת שני
ילדיו ועלה לארץ על־מנת להכין בית
למשפחה .במלחמת העולם הראשונה
נפל בשבי הגרמנים ,עבד בחקלאות,