Page 21 - etmol_131

‫הונתקן בריטי שנויו תתנשים את אוצוש נית־המקדש בואשית המאה וגורמים לשערוריה בירושלים ולתהודה בעתונות העולם‬

‫מאת אליעזר ירושלמי‬

‫״ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה׳‪ .‬את מזבח למשימה‪ ,‬ונפגש עם קצין אנגלי בשם מונטגיו פארקר‪,‬‬
‫הזהב ואת השולחן אשר עליו לחם הפנים — זהב‪ .‬ואת ששוחרר לא מזמן משירותו הצבאי והיה מוכן להיכנס‬
‫המנורות — חמש מימין וחמש משמאל‪ ,‬לפני הדביר — להרפתקה זו‪ ,‬אחרי ששוכנע שיש בה ממש‪.‬‬
‫זהב סגור‪ ,‬והפרח והנרות והמלקחיים זהב‪ .‬והספות פארקר גייס כמה מחבריו לשירות הצבאי‪ ,‬שגם להם‬
‫והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות‪ ,‬זהב סגור‪ .‬קסם הרעיון לגלות את אוצרות בית המקדש‪ .‬כן הצטרף‬
‫והפותות לדלתות הבית הפנימי לקודש הקודשים לדלתי אליהם בעל יאכטה בשם וילסוז‪ .‬למימון עבודות החפירה‬
‫הבית להיכל — זהב‪ .‬ותשלם כל המלאכה אשר עשה ייסדה החבורה חברת מניות ולרוכשי המניות הובטח‪ ,‬כי‬
‫המלך שלמה בית ה׳‪ ,‬ויבא שלמה את קודשי דוד אביו‪ ,‬את יקבלו חלק מהאוצרות כאשר הללו ייחשפו‪ .‬פארקר וחבריו‬
‫הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן אוצרות בית ה׳״)מלכים הצליחו לגייס סכום גדול עד כדי כך‪ ,‬שהם דחו את הצעתו‬
‫של אזרח אמריקאי לתת להם המחאה‬ ‫א׳‪ ,‬ד‪ ,‬מ״ח‪-‬נ״א(‪.‬‬
‫בלתי מוגבלת למטרת החפירה‪ ,‬מאחר‬
‫שלא היו מעוניינים בצירוף שותף נוסף‬ ‫נמנו כאן אוצרות הזהב אשר אסף פארקר מחפש אוצרות‬
‫באוצר המיוחל‪ .‬בידיעה שפורסמה‬ ‫שלמה לבית המקדש הראשון בירושלים‪.‬‬
‫אך גם אוצרות המלכות היו מבורכים‬
‫בעתון עברי בירושלים ב־‪ 22‬במאי‬ ‫בעושר רב‪ .‬מדי שנה קיבל שלמה‬
‫‪ ,1911‬הכחיש פארקר‪ ,‬כי הוציא על‬
‫החפירות את הסכום האגדי של ‪ 60‬אלף‬ ‫לאוצרו‪ ,‬כמסופר בתנ״ך‪ 666 ,‬כיכר‬
‫זהב‪ ,‬שהם כ־‪ 14,320‬ק״ג זהב‪ .‬לא‬
‫לירות סטרלינג‪ .‬משערים שהסכום‬ ‫ייפלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שאנו קוראים בהמשך‬
‫שנאסף הגיע ל־‪ 20‬אלף לירות‬
‫סטרלינג‪ ,‬סכום לא מבוטל גם הוא‬ ‫התיאור במלכים‪ ,‬כי שלמה עשה ״שלוש‬
‫מאות מגינים זהב שחוט‪ ...‬ויעש המלך‬
‫בימים ההם‪.‬‬ ‫כיסא שן גדול ויצפהו זהב מופז‪ ...‬וכל‬
‫המשלחת הגיעה לירושלים בשנת‬
‫‪ 1909‬והשתכנה בבניין ״אוגוסטה‬ ‫כלי משקה המלך שלמה זהב‪ ,‬וכל כלי‬
‫בית יער הלבנון זהב סגור‪ ,‬אין כסף לא‬
‫ויקטוריה״‪ .‬היא גייסה פועלים וקנתה‬ ‫נחשב בימי שלמה למאומה״‪.‬‬
‫ציוד חפירה‪ .‬כדי להתחיל בחפירה נזקקו‬
‫החופרים לרישיון מטעם השלטון‬ ‫מה עלה בגורלם של אוצרות גנוזים‬
‫התורכי‪ .‬פארקר‪ ,‬שהיה בן למשפחה‬ ‫אלה? להיכן נעלמו במרוצת הדורות‪,‬‬
‫נכבדה באנגליה‪ ,‬הצליח להשיג רישיון‬ ‫בתהפוכות הגדולות שעברו על הארץ‪,‬‬
‫כזה‪ ,‬לאחר שהבטיח כי מחצית מהאוצר‬ ‫במלחמות הרבות שארץ־ישראל שימשה‬
‫תימסר לשלטונות התורכיים‪ .‬שני‬ ‫להן שדה קרב? שאלות אלה העסיקו‬
‫מפקחים מטעם השלטונות הצטרפו‬ ‫רבים‪ :‬חוקרים‪ ,‬שוחרי ארץ הקודש‪ ,‬אך‬
‫למשלחת כדי לפקוח עין על העושים‬ ‫גם הרפתקנים למיניהם או סתם תאבי‬
‫במלאכה לבל יעלימו‪ ,‬חלילה‪ ,‬חלק‬ ‫בצע‪ ,‬שקיוו להתעשר בן לילה‪ ,‬אם‬

‫מאוצרות הזהב‪.‬‬ ‫יצליחו לשים ידם על האוצרות הללו‪.‬‬

‫חברי המשלחת ביקשו לחפור‬
‫במעמקי הר הבית מקום המקדש‪ ,‬שם‬ ‫רמזים בספר יחזקאל‬
‫קיוו למצוא את מבוקשם‪ .‬הדרך הנוחה‬
‫ביותר לכך היתה לנצל את מערכות‬
‫המים הקדומות‪ ,‬דרכן העבירו מים‬ ‫בין מחפשי האוצרות האבודים היה‬
‫לבית־המקדש ולתושבי ירושלים בעת‬ ‫גם מודד קרקעות פיני בשם ולטר‬
‫מלחמה ומצור‪ .‬שתי הניקבות הידועות‬ ‫יובליוס‪ ,‬שעסק גם בחקר המקרא‪ .‬הוא‬
‫ביותר היו ניקבת השילוח ו״פיר וורן״‪,‬‬ ‫טען כי מצא בספר יחזקאל רמזים‬
‫מנהרה שהובילה אל מעל מעיין הגיחון‪,‬‬ ‫״מוצפנים״ על מקום הימצאם של‬
‫שנחשפה בשנת ‪ 1867‬על־ידי‬ ‫אוצרות בית המקדש‪ .‬הדבר היה בשנת‬
‫הארכיאולוג צ׳ארלס וורן‪.‬‬ ‫‪ . 1908‬מאחר שלא היו בידו האמצעים‬
‫הופעתה של משלחת פארקר בחוצות‬ ‫לביצוע החיפושים‪ ,‬הוא ביקש שותפים‬

‫‪21‬‬