Page 13 - etmol_131

‫המזרח‪-‬אירופי והציוני‪ .‬ליליין מציע לה לדבר עם אמה ואם‬ ‫לובשים בגדים משונים ומגדלי זקנים ופיאות‪ ,‬עוררו את‬
‫לא תסכים‪ ,‬הרי כשתפגוש אותו ״תשתכנע שציוני איננו‬ ‫פחדיה — ביקשה מליליין ״להיזהר במגע עם היהודים‬
‫הנודדים״‪ ,‬מפני ששמעה שיש עכשיו שם חולירע‪ .‬כשמגיע‬
‫ברברי וכי אפרה שלך הוא בן אדם״‪.‬‬ ‫ליליין לדרהוביץ פורצים הפוגרומים של שנת ‪ 1905‬במזרח‬
‫הלנה עושה כדבריו‪ ,‬מדברת עם האם שמסכימה לנשואין‪,‬‬ ‫אירופה‪ .‬ליליין משתתף בהקמת הגנה עצמית בעיירה ומודיע‬
‫אבל האב‪ ,‬היועץ המשפטי המכובד‪ ,‬מבקש כתובות של‬ ‫בהתרגשות לאהובה‪ :‬״ההגנה העצמית היהודית חיה וקיימת!‬
‫אנשים שאצלם הוא יוכל לבדר מיהו ליליין‪ ,‬וליליין עונה‬ ‫ברכות לבביות! שמעי! הרבה יהודים בכו כשדיברתי‪ .‬ההגנה‬
‫בכעס ״אינני סוחר החייב להוכיח שהוא ראוי לאשראי״‪.‬‬ ‫העצמית בגליציה הוקמה״‪ .‬הפעם‪ ,‬כותב המכתבים שהפך‬
‫הלנה החלה ללמוד עברית ושולחת לליליין מכתב בלשון זו‪,‬‬ ‫לאהוב לא חותם בשמו המלא‪ ,‬כמו עד־כה‪ ,‬אלא בשם החיבה‬
‫לשמחתו הגדולה‪ .‬במכתביו אחד־כך מכנה ליליין את אהובתו‬ ‫״אפרה״‪ ,‬קיצור של אפרים‪ .‬במכתב מסוף חודש דצמבר הוא‬
‫בשם החיבה ׳לנכן׳ ומספר כי צילם כבר ‪ 500‬צילומים ואסף‬ ‫כותב משפט שלא כתב עד כה‪ :‬״אני מנשק אותך על טוב‬
‫צמחים‪ .‬הוא ביקר עם שץ בביתר ומצא שם מטבע כסף‬ ‫ליבך״‪ .‬בדרך חזרה עבר ליליין דרך העיר מינכן ונפגש‬
‫רומאי שנטבע לאחר חורבן הבית השני‪ .‬שץ עושה למענה‬ ‫בחשאי עם העלמה מן המכתבים‪ ,‬שיצאה לפגישה זו מבלי‬
‫להודיע על כך להורים‪ ,‬ורואה אותה בפעם ראשונה‪.‬‬
‫טבעת מן המטבע‪.‬‬ ‫המאוהבים מן המכתבים מתאהבים אהבה של ממש‬
‫שמונה חודשים שהה ליליין בא ‪ ,p‬״בצלאל״ היה‬ ‫ומחליטים להקים בית משותף‪ ,‬נאמן לעם ולארץ־ישראל‪.‬‬
‫לעובדה‪ ,‬והוא חזד לגדמניה‪ .‬האב הקפדן חקר על ליליין‪,‬‬ ‫ליליין ממשיך לסופיה‪ ,‬נפגש עם בוריס שץ והשנים נוסעים‬
‫התוצאות היו בנראה טובות והוא הסכים לנשואין‪ .‬ליליין‬ ‫לארץ־ישראד‪ ,‬מגיעים לירושלים ב־‪ 17‬בינואר ‪1906‬‬
‫מודיע ללנבן‪ ,‬בי העתון ״ושוד״‪ ,‬עתון ציוני היוצא לאור‬
‫בלבוב שבגליציה‪ ,‬פירסם ידיעה על האירוסים וציין‪ :‬״אין‬ ‫ומתחילים בהכנות לפתיחת ״בצלאל״‪.‬‬
‫ספק שעתה אנו יכולים לראות את הלנה מגנוס כיהודיה‬
‫מתוך הכרה שהרי היא אשתו של ליליין‪ .‬גם אין ספק בדבר‪,‬‬ ‫היסכימו ההורים?‬
‫שביתם‪ ,‬בין בארץ־ישראל ובין בכל מקום שהוא‪ ,‬יהיה‬
‫מרכז של רוח יהודית‪ ...‬מקרב לב מאחלים אנו להם אושר‬ ‫ליליין מטייל בירושלים ובאח‪ ,‬מתיידד עם יקירי העיר‬
‫וברכה״‪ .‬את הידיעה על האירוסים קיבל כנראה העתון מפי‬ ‫ומספר את כל הקורה לו להלנה מגנוס‪ .‬האהבה פורחת‪:‬‬
‫בני המשפחה הגאה על‪-‬כך שבנם יינשא לבת גרמניה‬ ‫״כמה אני שמח! בחודשים האחרונים הכרתי את אשתי אחרי‬
‫כמיהה ארוכה וראיתי את ארץ מולדתי‪ .‬כמה אני אוהב אותך‬
‫ממשפחה מכובדת ועשירה‪.‬‬ ‫על שרוצה את לחיות בקרב עמנו וכמה גדלת הודות לאהבתך‬
‫לעמך! אני מחבק אותך כל אימת שאני קורא על מידת‬
‫תליה בלב הלילה‬ ‫שותפותך לגורל עמנו‪ .‬אני מנשק כל דף ודף של מכתביך״‪.‬‬
‫והוא מוסיף‪ :‬״סעי עכשיו הביתה ודברי בשמנו עם הוריך‪.‬‬
‫השנים נישאו ובשנת ‪ 1910‬לקח ליליין את אשתו למסע‬ ‫הגידי להם כי הכרנו זה את זו‪ .‬עכשיו אנו אוהבים זה את זו‬
‫באח־ישראל‪ .‬ב־‪ 1914‬חזר ליליין ל א ^ ושוב כתב מכתבים‬ ‫ואומרים לכם זאת כדי שתרשו לנו להתארס״‪ .‬הלנה מגנוס‬
‫לרעייתו וטייל בארץ וצילם הרבה‪ .‬מצילומיו עשה אחר־כך‬ ‫יראה שהוריה לא יתנו את הסכמתם לנשואיה ליהודי‬
‫תחריטים שנפוצו באלפי העתקים‪ .‬בארץ נפגש עם אנשים‬
‫חשובים וביניהם אהרון אהרונסון שהיה בעל אחת המכוניות‬
‫הראשונות בא ‪ p‬ואהרונסון לקחו עמו במכונית לחברון‪.‬‬
‫ליליין טייל הרבה ורכב על סוס לבית־לחם עד שלא יכול היה‬
‫לעמוד על רגליו אחר־כך כמה ימים‪ .‬הוא ביקר ביפו ובשכם‬
‫ובהיפה וסיפר כי ירושלים התפתחה הרבה ויש בה כבר מאור‬
‫בלילה ומטאטאי רחוב‪ .‬כן ערך ביקורים בהר־הבית‪ ,‬לאחר‬
‫ששילם שוחד‪ ,‬וצילם שם‪ .‬במבתב ארוך הוא מתאר את‬
‫תלייתו האכזרית של רוצח ערבי ליד שער דמשק לאחר חצות‬
‫לילה לעיני אלפי צופים‪ ,‬ביניהם גם הוא עצמו והמושבה‬
‫האירופית והמשבילית של ירושלים‪ .‬ארבעה חודשים שהה‬
‫בארץ ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה והיה מסוכן לחזור‬
‫לאירופה דרך הים‪ .‬לכן נסע במכונית להיפה ומשם לדמשק‬
‫וחאלב ברכבת‪ ,‬ומחאלב לאלכסנדריטה ברגל ומשם לעדאנה‬
‫ברכבת ומשם שוב ברגל‪ ,‬משך שלושה ימים‪ ,‬דרך הרי‬
‫טאורוס לקושטא ומשם ברכבת לברלין‪ .‬במלחמת העולם‬

‫עצמה ביקר ליליין שוב בארץ‪ ,‬כנציג הצבא האוסטרי‪.‬‬
‫ליליין והלנה‪-‬לנכן חיו באושר וגידלו את ילדיהם‪ .‬ליליין‬
‫התפרסם כמעטר ותחריטאי בעל חשיבות והשתתף בתערוכות‬
‫רבות ויצאו ספרים משלו ועליו‪ .‬בשנת ‪ 1924‬כשהיה בן‬
‫חמישים‪ ,‬נפתחה תערוכה גדולה של יצירותיו‪ ,‬על־ידי חיים‬
‫וייצמן‪ ,‬נשיא ההסתדרות הציונית‪ .‬שנה לאהר מכן‪ ,‬והוא בן‬

‫חמישים־ואחת‪ ,‬מת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1985‬פירסם בנו אוטו ליליין את מכתבי אביו‬
‫לאמו‪ ,‬סיפור אהבה של אמן גליצאי צעיר לעלמה מכובדת‬

‫מגרמניה‪.‬‬