Page 9 - etmol_131

‫ג^*ע זצא סדי זם כזמר לדברי סומזת יסחןס‪ .‬יסווחת‪ .‬לג«רור ולכל‘ ‪'T39‬‬ ‫מעשה באיבר שעמל קשות‪ ,‬חרש‪ ,‬זרע‪,‬‬
‫עיבד וקצר את שדה התבואה שלו‪,‬‬
‫״הצפירה״ בעריכת נחום סוקולוב‪ ,‬בתחילה נגד הרצל‬ ‫אחרי כן אסף את התבואה לגורן ושמח‬
‫על הישגיו‪ .‬והנה‪ ,‬לא הרחק מהגורן‬
‫לפעמו‪ ,‬כבר למד הרבה מפי הנסיון‪ ,‬בקרקוב — אז בממלכה האוסטרו‪-‬‬ ‫שיחקו נערים באש והציתו את הגורן‪.‬‬
‫ותקוותנו עזה כי עוד ילמוד הרבה״‪ .‬הונגרית‪ ,‬הוא העיתון היהודי ה״פרו‪-‬‬ ‫״והנערים לא יזמו לעשות רעה‪ ,‬כי‬
‫בימים הבאים משתנה ללא‪-‬הכר יחסו ציוני״ ביותר באותם ימים‪ .‬בניגוד‬ ‫ליבם תמים‪...‬״ והנמשל; ״זהו דבר ד״ר‬
‫של ״הצפירה״ לציונות‪ .‬הידיעות והמ­ לעיתונים אחרים‪ ,‬שהתעלמו מהנושא‬ ‫הרצל ודבר חלומו אשר חלם על מלכות‬
‫אמרים על הקונגרס ובעקבותיו מתרבים או הצניעו אותו‪ ,‬עוסק ״המגיד״ בקו­‬ ‫ישראל‪ .‬לא נעים הוא לנו להגיד את‬
‫והולכים‪ .‬סוקולוב היה לאיש אחר‪ ,‬כפי נגרס בהרחבה‪ .‬אין אצלו ״אספת‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬אך לא תמיד עשות חובה‬
‫שמעיד בנו פלוריאן‪ ,‬בספר זכרונותיו‪ :‬הציונים״ אלא ״קונגרס ציוני״‪ ,‬ודפי‬ ‫הוא דבר נעים״‪ .‬סוקולוב מתאר בה­‬
‫״שנת ‪ .1897‬משבר בחיים סוקולוב‪ .‬העיתון מלאים בידיעות על המאורע‬ ‫רחבה את מעשיו של הרצל עד אז‪,‬‬
‫בדרכו לבזל‪ ,‬לקונגרס הציוני חראשון‪ ,‬ובהדגשת חשיבותו‪.‬‬ ‫נסיעותיו ופגישותיו עם שרים ורוזנים‬
‫עדיין לא חדרה להכרתו חשיבותו הרבה‬ ‫ואומר‪ :‬״כל אלה הם כדורי אש‬
‫״המגיד״ היה העיתון היהודי היחיד‬ ‫של מאורע זה בחיי היהודים‪ .‬עם שובו‬ ‫מעופפים‪ ...‬ולא הרחק מן הכדורים‬
‫שערך לקונגרס קבלת פנים נלהבת‪:‬‬ ‫לווארשה‪ ,‬מלא רשמים חדשים ומעודד‪,‬‬ ‫האלה יש מפעל אחד‪ ,‬גורן אחד וזה‬
‫בגיליון יום שישי‪ 26 ,‬באוגוסט ‪,1897‬‬ ‫ניגש סוקולוב לעבודה בהתלהבות‬ ‫שמו‪ :‬המושבות ליהודים בארץ ישראל‪,‬‬
‫שלושה ימים לפני פתיחת הקונגרס‬ ‫מחודשת‪ .‬לפניו ניצבת מטרה ברורה‪...‬‬ ‫והניצוץ מכדורי האש האלה‪ ,‬יובל‬
‫פירסם העיתון מאמר‪-‬מערבת‪ :‬״שבת‬ ‫מנוי וגמור עמו להקדיש עצמו מעתה‬ ‫להפוך לאפר ולהרוס ולעקור את כל‬
‫של מי חיא? שבת של בזל‪ .‬ממזרח‬ ‫המושבות״‪ .‬וסוקולוב מסיים‪ :‬״לכן‬
‫וממערב‪ ,‬מצפון ומים‪ ,‬מארבע כנפות‬ ‫כל כולו לציונות״‪.‬‬ ‫נעשה את חובתנו להעיר ולעורר ולהו­‬
‫שמים בא הרוח‪ ,‬רוח ישראל מארצות‬ ‫גם ״המליץ״‪ ,‬העיתון היומי היהודי‬ ‫דיע‪ ,‬כי כל משא הד״ר הרצל ועניינו אך‬
‫קיבצם‪ ,‬מארבע כנפות הארץ‪ ,‬מכל‬ ‫שהופיע בפטרסבורג הבירה‪ ,‬לא יצא‬ ‫משחק הוא‪ ...‬ואנו ניעץ לד״ר הרצל‬
‫מדינה ומדינה אספם‪ ,‬חשו ובאו המונים‬ ‫מגדרו לקראת הקונגרס‪ .‬בחודש אוגוסט‬ ‫לכבוש את נבואתו‪ ,‬ואם לא יכבשנה‪ ,‬אז‬
‫המונים — בזל מגמת פניהם וקונגרס‬ ‫‪ 1897‬לא הקדיש העיתון אפילו שורה‬ ‫לא נחדל לעשות חובתנו ולהודיע‪ ,‬כי‬
‫אחת למאורע גם לא ביום פתיחת‬ ‫אך את חזון לבו ולא את חזון לב העם‬
‫ציוני קבצם יחד״‪.‬‬ ‫הקונגרס‪ .‬רק ביומו השלישי של הקו­‬
‫בגיליון הבא של ״המגיד״ קרתה‬ ‫נגרס‪ ,‬ה‪ 31-‬באוגוסט‪ ,‬מתחיל השינוי‪.‬‬ ‫מודיע בעל‪-‬החלומות הנכבד הזה״‪.‬‬
‫תקלה‪ :‬כתב העיתון בקונגרס‪ ,‬הציר ר״א‬ ‫במדור המברקים מתפרסם מברק בן ‪17‬‬ ‫בשנת ‪ ,1897‬שנת הקונגרס הציוני‬
‫ברודס‪ ,‬״היה טרוד בעבודתו באסיפה״‪,‬‬ ‫מילים מבזל‪ :‬״ברוב פאר והדר נפתחה‬ ‫הראשון‪ ,‬אין ״הצפירה״ מגלה עניין רב‬
‫כדברי ההתנצלות של העורך‪ ,‬״ולא‬ ‫אתמול אספת הציונים‪ .‬נאומו של נורדוי‬ ‫בהתכנסות הקרבה והולכת‪ .‬והנה‪ ,‬ב‪5-‬‬
‫הספיק לפי הנראה להודיענו את כל‬ ‫עשה רושם גדול‪ .‬מאתיים צירים נאספו‬ ‫במאי — ידיעה יוצאת דופן‪ :‬שיר הלל‬
‫פרטי האספה כחפצנו״‪ .‬עם זאת הבטיח‬ ‫לקונגרס הצפוי במינכן )לפני שהועבר‬
‫העורך‪ ,‬כי בגיליון הבא ״נביא את כל‬ ‫שמה״‪.‬‬ ‫לבזל(‪ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬התעלמות כמעט מו­‬
‫החלטות הקונגרס ותוצאותיו בשלמותן‬ ‫בשבוע הראשון של ספטמבר‪ ,‬תופס‬ ‫חלטת‪ .‬הקונגרס עומד להתכנס ב‪29-‬‬
‫וגם נביאן בכור הבקורת ונתבונן אל‬ ‫הקונגרס שהיה‪ ,‬יותר ויותר מקום‬ ‫באוגוסט‪ ,‬וב״הצפירה״ של אותו יום‬
‫ב״המליץ״‪ .‬מבזל מדווח הסופר ראובן‬ ‫— אין זכר‪ .‬כך גם למחרת‪ ,‬יומו השני‬
‫התועלת הכללית שנקוה מהן״‪.‬‬ ‫בריינין בהרחבה על ישיבותיו‪ .‬ומאמר‬ ‫של הקונגרס‪ .‬ב‪ 31-‬באוגוסט יש אמנם‬
‫בראש אותו גיליון הופיע שיר בשם‬ ‫המערכת של העיתון נדרש לקונגרס ב­‬ ‫בותרת בעמוד הראשון‪ :‬״מלך ביופיו‬
‫״ברכת לב״ שנשלח להרצל‪ ,‬״וסופרנו‬ ‫ס! בספטמבר‪ .‬החששות מפני הקונגרס‬ ‫תחזינה עינינו״ — אבל היא עוסקת‬
‫שמח להעתיקו למעננו‪ ,‬ולהדפיסו‬ ‫היו רבים‪ ,‬מציין המאמר‪ ,‬כיוון שהיה‬ ‫בביקורו הצפוי של הצאר ניקולאי‬
‫ב׳המגיד׳״‪ .‬ואלה שורותיו האחרונות‬ ‫חשש כי ״הציונים החדשים״ רוצים אך‬ ‫בוורשה‪ ,‬ב‪ 2-‬בספטמבר נשבר הקרח‪.‬‬
‫של השיר‪ :‬״התאחדו ועליבם ‪ /‬תשרה‬ ‫ורק במעשים גדולים ולא בעבודה‬ ‫סוקולוב מדווח מבזל‪ .‬הידיעה מופיעה‬
‫רוח השכינה‪ / ,‬אז יצו גם אלהיכם ‪/‬‬ ‫מעשית בא ‪ p‬ישראל ״והנה נתברר כי‬ ‫אמנם בעמוד פנימי‪ ,‬אך קוראים דקי‬
‫ותהי ליהודים מדינה‪ / .‬אל נא תרהו‬ ‫גם ראשי הקונגרס יודעים ערך הפעולות‬ ‫אבחנה חשים את ראשיתו של השינוי‪:‬‬
‫הציונים ‪ /‬מפני חומרי לצון ‪ /‬כל העם‬ ‫אשר פעלו חובבי ציון עד עתה‪ ,‬ולא‬ ‫״קוראינו יודעים‪ ,‬כי אין אנו מחסידי‬
‫אחריכם עונים‪ / :‬אמן‪ ,‬כן יהי רצון״‪.‬‬ ‫באו לרפות ידיהם וכי עתה‪ ,‬אחרי‬ ‫הרצל‪ .‬מאז הוציא לאור את מחברתו‬
‫הרבינו להתווכח עמו‪ ,‬וגם עתה עוד‬
‫הקונגרס‪ ,‬תתחזקנה ידי החובבים עוד הציר‪-‬העיתונאי ברודס אמנם שיגר‬ ‫חזון למועד הוויכוחים‪ ,‬אך האמת‬
‫יותר להרבות פעולותיהם‪ ...‬הנה כי כן‪ ,‬לגיליון הבא של ״המגיד״ כתבה ארוכה‬ ‫תמריצנו להודיע‪ ,‬כי באיש הזה נפגשו‬
‫לא הביא הקונגרס כל רעה לישראל על דיוני הקונגרס‪ ,‬ברוח אוהדת מאוד‪,‬‬ ‫מעלות ומדות רבות הראויות למנהל‬
‫ובראש אותו גיליון הופיע מאמר נלהב‬ ‫ולציון‪ ,‬ואך טוב הוא לישראל״‪.‬‬ ‫מפלגה‪ .‬הד״ר הרצל‪ ,‬מלבד כשרונו‬
‫״המגיד״‪ ,‬שבועון יהודי שיצא לאור של העורך‪ ,‬יעקב שמואל פוכס שהכריז‪:‬‬ ‫הגדול בתור סופר אירופאי‪ ,‬הוא גם‬
‫איש חמודות‪ ,‬בעל טעם ונימוס‪ .‬קומתו‬
‫הגבוהה והנאווה‪ ,‬עיניו השחורות‪,‬‬
‫תוארו היפה וכל שיחו ושיגו מפיקים‬
‫חן וענווה‪ ,‬אצילות הרוח ורוממות‬
‫הנפש‪ .‬בברק עיניו השחורות‪ ...‬נדמה‬
‫כי במשך ירחים מספר מאז החלה הרוח‬