Page 14 - etmol_131

‫תוסוות ושתיים החליטו לקווא תבל אוץ ננגב על שם מייסד התנועה הציונית ‪ -‬וחבל אוץ כזה אין עד היום‬

‫כשנתיים בלבד לאחר שורת ההחלטות‬ ‫מאת יהודה זיו‬ ‫במלאות ‪ 45‬שנה לפטירתו של בנימין‬
‫הנמרצות בדבר חבל‪-‬הרצל‪ ,‬הוקמה‬ ‫זאב הרצל‪ ,‬בכ״ז בתמוז תש״ט‪,‬‬
‫המועצה האזורית חבל מעון‪ ,‬כ״יחידה‬ ‫ממזרח ומדרום‪-‬מזרח — ואדי מועל‪-‬‬ ‫‪ ,24.7.49‬כתב יוסף וייץ‪ ,‬מנהל אגף‬
‫אדמיניסטרטיבית מיוחדת״‪ ,‬כבקשת‬ ‫קה‪ ,‬ואדי שנק‪ ,‬ואדי שלאלה‪ ,‬ואדי עזה‬ ‫הקרקעות והייעור שיל הקרן־הקיימת‬
‫יוסף וייץ‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬איש לא זכר‬ ‫)שמותיו הערביים של נחל בשור(;‬ ‫ויושב ראש הווערה לשמות יישובים‬
‫אז לקרוא לתחום השיפוט הזה את שמו‬ ‫מדרום — סביבות חלוצה ואיזור‬ ‫שעל־ידה‪ ,‬אל ראש הממשלה רור בן־‬
‫״הרשמי״ הקודם‪ ,‬״חבל‪-‬הרצל״ —‬ ‫גוריון שהרירקטוריון של הקהק״ל‪,‬‬
‫שנקבע לו לא‪-‬מכבר‪ ,‬בעקבות שש‬ ‫החולות והגבול המצרי במערב‪.‬‬ ‫בישיבתו ביום י״ז בסיוון תש״ט‪14 ,‬‬
‫החלטות במוסדות רשמיים‪ .‬ואולי כדאי‬ ‫כעבור שלושה שבועות‪ ,‬ביום כ״ב‬ ‫ביוני ‪ ,1949‬החליט‪ ,‬כי במלאת שנה‬
‫לתקן את המעוות כיום ולקרוא חבל‬ ‫באב תש״ט )‪ 17‬באוגוסט ‪ .(1949‬הועלו‬ ‫לתקומת מרינת ישראל‪ ,‬וכהמשך לה­‬
‫ארץ זה או אחר על שמו של מייסד‬ ‫עצמותיו של הרצל בטקס ממלכתי —‬ ‫חלטות קורמות‪ ,‬יינתן השם ״חבל־‬
‫התנועה הציונית החוגגת השנה ‪100‬‬ ‫מבית־הקברות היהודי בווינה אל ירוש­‬ ‫הרצל״ לחבל־ארץ בנגב‪ ,‬הנמצא בין‬
‫לים‪ ,‬והובאו לקבורה בפסגת הר‪-‬הרצל‪,‬‬ ‫ורי־שנק‪ ,‬הגבול המצרי ובין סביבות‬
‫שנה לקיומה?‬
‫גבול מצרים חוצץ בין ״חבל‪-‬הרצל״‬ ‫הצופה עליה ממערב‪.‬‬ ‫חלוצה‪.‬‬
‫לבין צפונו של חצי‪-‬האי סיני‪ .‬כזכור‪,‬‬ ‫אך גם במפת הנגב‪ ,‬שצורפה לשנתון‬ ‫הדירקטוריון של הקהק״ל פונה לה­‬
‫נפגש הרצל בשנת ‪ 1902‬עם שר‪-‬‬ ‫הממשלה תשי״א‪ 1951-‬וסיכמה את‬ ‫נהלה הציונית ומבקש ממנה‪ ,‬כי היא‬
‫המושבות הבריטי‪ ,‬ג׳וזף צ׳מברליין‪,‬‬ ‫החלטות ״הוועדה לקביעת שמות בנ­‬ ‫מצידה תקבל החלטה מקבילה על דבר‬
‫והציע לו — עד להתגשמות חזון‬ ‫גב״; וגם במפת יובל הקרן‪-‬הקיימת‬
‫המדינה היהודית בארץ ישראל —‬ ‫שיצאה לאור במלאות חמישים שנה‬ ‫״חבל‪-‬הרצל״ בנגב‪.‬‬
‫להקים בינתיים‪ ,‬בסמוך ל״חבל‪-‬הרצל״‬ ‫לקרן‪ ,‬שנוסדה בשנת ‪ ,1901‬אין זכר‬ ‫הדירקטוריון ממלא את ידי הנהלת‬
‫שלאחר‪-‬זמן‪ ,‬חבל יהודי אוטונומי בצ­‬ ‫לשם ״חבל‪-‬הרצל״י אפילו יוסף וייץ‪,‬‬ ‫הקרן‪-‬הקיימת — נאמר בהמשך —‬
‫פון סיני— שזכה בכינוי ״פרוייקט אל‪-‬‬ ‫אשר הקפיד לרשום ביומניו כל ישיבת‬ ‫לפנות ביחד עם ההנהלה הציונית אל‬
‫דירקטוריון‪ ,‬אף הוא איננו טורח לפרט‬ ‫הממשלה ולבקש ממנה‪ ,‬כי היא‬
‫עריש״‪.‬‬ ‫בהן את שורת ההחלטות בדבר ״חבל‪-‬‬ ‫תקבע את השם ״חבל‪-‬הרצל״‪ ,‬בשטח‬
‫בפברואר ‪ 1903‬יצאה משלחת‪-‬סקר‬ ‫הנזכר‪ ,‬ואת קווי‪-‬גבולותיו באופן‬
‫לאיזור וסיירה בו כחודש וחצי‪ .‬חברי‬ ‫הרצל״‪.‬‬ ‫רשמי ותוציא פקודת‪-‬חוק מיוחדת‬
‫המשלחת מצאו את מערבו של האיזור‬ ‫בין חברי ועדת‪-‬השמות הממשלתית‬
‫ראוי להתיישבות‪ ,‬אך את המים לצרכיו‬ ‫היה גם יוסף ברסלבי)ברסלבסקי(‪ .‬וגם‬ ‫לתכלית זאת‪.‬‬
‫הציעו להוליך‪ ,‬מן הנילוס‪ .‬אך הלורד‬ ‫הוא אינו מציין במהדורות האחרונות‬ ‫בתרשים שצורף למכתב‪ ,‬מצויינים‬
‫קר‪1‬מר‪ ,‬נציב בריטניה במצרים‪ ,‬התנגד‬ ‫של ספרו ״ארץ הנגב״ את ההחלטה‬ ‫גבולותיו המדוייקים של ״חבל‪-‬הרצל״‬
‫להצ;נה — וכך‪ ,‬למרות הפצרותיו של‬ ‫המבוקש — כעין משולש רחב‪-‬ידיים‬
‫הרצל‪ ,‬ירדה ״תוכנית אל‪-‬עריש״ מן‬ ‫בדבר חבל‪-‬הרצל‪.‬‬ ‫ששוליהם של חולות חלוצה מהווים את‬
‫גם באיזור עצמו אין איש זוכר את‬ ‫בסיסו‪ ,‬נחל בשור הוא צלעו הצפון‪-‬‬
‫הפרק‪.‬‬ ‫השם‪ ,‬לא בקיבוץ רביבים‪ ,‬הסמוך אליו‬ ‫מזרחית‪ ,‬ובמערב וצפון‪-‬מערב סוגרים‬
‫בדרום‪-‬מזרח‪ ,‬אף‪-‬לא בקיבוץ גבולות‪.‬‬ ‫עליו גבול מצרים ורצועת עזה )״הקו‬
‫הירוק״(‪ .‬בתחומי החבל המוצע נמצאו‬
‫מפת האזור‬ ‫באותה עת שישה יישובים בלבד —‬
‫הקיבוצים גבולות‪ ,‬אורים ונירים )בנקו­‬
‫דות ההתיישבות הראשונות שלהם(‪ ,‬וכן‬
‫צאלים‪ ,‬מבטחים ורמת‪-‬הנגב )המכונה‬
‫״אופקים״‪ ,‬כשם הגרעין שהתיישב‬
‫במקום(‪ ,‬אך בתרשים צויין גם קיבוץ‬
‫מגן‪ ,‬שהיה אמור לעלות על הקרקע‬

‫כשלושה שבועות לאחר מכן‪.‬‬
‫המכתב‪ ,‬עם התרשים המצורף אליו‪,‬‬
‫הופנה אל ״הוועדה לקביעת שמות‬
‫גיאוגרפיים בנגב‪ ,‬ליד משרד ראש‬
‫הממשלה״‪ ,‬שהקים דוד בן‪-‬גוריון מיד‬
‫לאחר מלחמת העצמאות‪ .‬הוא הונח על‬
‫שולחן הוועדה כבר בישיבתה השניה‪,‬‬
‫שהתקיימה ב־‪ 29‬ביולי ‪ — 1949‬וכך‪,‬‬
‫בעצם‪ ,‬היה השם ״חבל‪-‬הרצל״ הנושא‬
‫הראשון‪ ,‬שבו דנה הוועדה והחליטה‪:‬‬
‫לקבל את השם ״חבל‪-‬הרצל״ ולרשמו‬
‫במפת הנגב‪ .‬גבולות ״חבל‪-‬הרצל״‪:‬‬