Page 23 - etmol_137

‫עומדת להתחולל‪ ,‬כי האנטישמיות בארצות אלו גברה‪,‬‬ ‫הלאומיות‪ .‬לכן מה שעלינו לעשות זה לחיות ביחסים‬
‫והברית עם ברית־המועצות היא הערובה היחידה כנגד‬ ‫הוגנים עמם‪ ,‬מפני שמשם בוודאי הסכנה עלולה לבוא‪.‬‬
‫האיבה הבלתי מתפשרת של הבריטים ושל מדינות המערב‬ ‫לעולם לא נהיה קומוניסטים‪ .‬המפלגה הקומוניסטית‬
‫חאחרות‪ .‬אני חלקתי עליו‪ .‬יצחק לא אמר הרבה; הוא חייך‪,‬‬ ‫בישראל היא מפלגה מגוחכת‪ ,‬וגם הערבים לא יהיו‬
‫חבט על ירכו‪ ,‬הציע לנו וודקה‪ ,‬טפח על גבי ואמר שהוא‬ ‫קומוניסטים‪ ,‬ולא משנה מה הם אומרים‪ .‬הבעיה שלנו היא‬
‫רוצה ללכת לישון‪ .‬זו היתה הפעם האחרונה שראיתיו‪ .‬זמן‬ ‫לא פוליטית‪ ,‬הבעיה שלנו היא יחסים עם הערבים‪ ,‬וזוהי‬

‫קצר אחרי כן מתו הוא ואשתו‪.‬‬ ‫בעיה מוסרית ואישית״‪.‬‬
‫אני מתאבל עליו עד היום‪ .‬ללא ספק הוא היה האיש‬ ‫״פעם״‪ ,‬אמר‪ ,‬״האמנתי באפשרות של מדינה דו־לאומית‬
‫האמיץ‪ ,‬העליז‪ ,‬המקסים והמעשיר ביותר שאני היכרתי אי־‬ ‫של יהודים וערבים‪ ,‬אבל אני רואה שזה בלתי אפשרי —‬
‫פעם‪ ,‬ואני מאושר שהוא היה בן משפחה קרוב שלי — כה‬ ‫הם שונאים אותנו יותר מדי‪ ,‬ואני מבין את זה‪ .‬אנחנו‬
‫שונה מהחוג שבו נולדתי ובו חייתי מאז‪ ,‬בדרך זו או‬ ‫חייבים לחיות בנפרד‪ .‬כמובן‪ ,‬נשתדל להתייחס למיעוט‬
‫הערבי שלנו טוב ככל האפשר‪ ,‬אבל אני חושש שזה לא‬
‫אחרת‪.‬‬ ‫יפייס אותם‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אי אפשר לדעת — העתיד הוא‬
‫הוא היה אדם נדיב‪ ,‬בעל לב חם‪ ,‬הרפתקן‪ ,‬אחד מיוצאי‬ ‫עתיד‪ ,‬כל מיני דברים יכולים לקרות‪ ,‬אסור לאבד תקווה‪,‬‬
‫הדופן של החיים‪ ,‬נפלא בעת מלחמות ומהפכות ומשועמם‬ ‫ומעל לכל אסור לפחד‪ ,‬חייבים פשוט להתייחס לכל דבר‬
‫בקיום השליו‪ ,‬המסודר‪ ,‬הבלתי מסעיר‪ .‬טרוצקי אמר פעם‪,‬‬ ‫כחומר שממנו אתה בונה את חייך‪ ,‬ועושה אותם עשירים‬
‫שאלו הרוצים לחיות חיים שלווים לא הצליחו כאשר נולדו‬
‫במאה ה־‪ .20‬יצחק שדה בוודאי לא רצה חיים שלווים‪ .‬הוא‬ ‫ומלאים ככל האפשר‪.‬״‬
‫נהנה עד מאוד‪ ,‬והעביר את הנאתו לאחרים‪ ,‬ונתן להם‬ ‫הוא המשיך ברוח זו עוד זמן־מה‪ ,‬עד שמר משה סנה‬
‫השראה‪ ,‬וריגש אותם ועינג אותם‪ .‬אכן‪ ,‬אהבתי אותו מאוד‪.‬‬ ‫נכנס‪ ,‬והשיחה נעשתה יותר פוליטית ויותר כללית‪ .‬סנה‬
‫הבטיח לנו שהגירה עצומה מדרום אפריקה וארגנטינה‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬

‫ימים של‬
‫לענה ‪1‬דבש‬
‫לספרות העברית יש מעט מאוד ספרי תולדות — ביוגרפיות‬
‫)לא יארכו ימי על אדמה זו‪ .‬גם אם תחם מאד היד ותיף ואם‬ ‫— של סופריה ומשורריה‪ .‬לעומת זאת נפוצה מאוד כתיבת‬
‫גם ימתיק הדם לזמר — שוקק ברהטיו אל מעבר ליש‪ .‬זה‬ ‫ביוגרפיות על סופרים ומשוררים בלשונות אחרות‪ .‬ספרים אלו‬
‫הבשר העצוב־נעלה שעתו בוא תבוא‪ :‬השיות בעמק ויום הגעיה‬ ‫מספרים לעתים בפרטי פרטים על הסופרים‪ ,‬מתוך הנחה‬
‫הגדולה — לא ירחק עוד‪ .‬אודך האל כי שמתני עם צופים‬ ‫שידיעת חייהם מוסיפה להבנת ספריהם ושיריהם‪ ,‬ולעתים גם‬
‫בראשי מגדלים ובבוא האות וקראו זה אל זה באלם־תבונתם‬ ‫מתוך יצר סקרנות ולעתים גם‬

‫הלל הלל עד צאת נשמתם(‬ ‫מתוך יצר סקרנות רב מדי‪.‬‬
‫בימים אלו יצאה לאור‬
‫בהוצאת ״עם עובד״ אחת‬
‫הביוגרפיות הגדולות ביותר‬
‫שראו אור בעברית — ״ימים‬
‫של לענה ודבש״ מאת אהוד בן‬
‫עזר‪ ,‬על חייה של המשוררת‬
‫הראשונה בת הארץ אסתר ראב‪,‬‬
‫ילידת פתח־תקוה‪ ,‬בת ליהודה‬
‫ראב‪ ,‬מהמתיישבים הראשונים‬
‫במושבה‪ ,‬מי שמקובל כראשון‬
‫שחרש את אדמותיה‪ .‬הספר בן‬
‫‪ 600‬העמודים דן בפירוט רב‬
‫בשיריה‪ ,‬מקורותיהם‪ ,‬רקעם‬

‫ובסיפורי המשוררת‪.‬‬
‫הספר הוא מחקר שיריה אבל יחד עם זאת הוא גם מחקר‬
‫וסיפור שנות חייה של המשוררת— שמונים־ושבע— שעברו‬
‫כמעט את כל המאה העשרים ורובן בארץ‪ ,‬והוא מספר גם על‬
‫האמנים‪ ,‬הציירים‪ ,‬הסופרים והמשוררים‪ ,‬ידידיה‪ ,‬שביתה בשנות‬
‫השלושים היה להם מרכז‪ .‬אהוד בן־עזר כתב את הספר כחוקר‬
‫ומספר מבחוץ‪ ,‬אבל גם כאיש קרוב מאוד‪ ,‬באהבה וברגישות‪,‬‬

‫שכן אסתר ראב היתה דודתו‪ ,‬אחות אביו‪.‬‬

‫‪23‬‬