Page 18 - etmol_137

‫נוהג זה קיים עד היום ונקרא ״היתר‬
‫עיסקא״‪.‬‬

‫יהודים מרומא‬ ‫הזוג מלווים את הסכום לשני האחים‪,‬‬ ‫סוחרים יהודים באיטליה‬
‫ומתנים כי תשולם להם על ההלוואה‬
‫הפעולה המתוארת בשטר מתבצעת‬ ‫הזו ריבית שנתית קבועה ומוסכמת‬ ‫מעטים מאוד הם המקורות התי­‬
‫בפדובה‪ .‬בעיר זו שבצפון‪-‬מזרח איט­‬ ‫מראש‪ ,‬נקייה מכל ההוצאות‪ ,‬בשיעור‬ ‫עודיים העבריים שהגיעו אלינו ושמהם‬
‫ליה הותרה התיישבות המלווים הי­‬ ‫של ‪ 11‬אחוזים‪ .‬אולם בגלל האיסור על‬ ‫ניתן ללמוד על ההסדרים הפנימיים‬
‫הודים הראשונים במחצית השנייה של‬ ‫גביית ריבית מיהודי‪ ,‬מנסחים שני‬ ‫שנעשו בין יהודים‪ .‬וזאת למרות‬
‫המאה הארבע‪-‬עשרה‪ ,‬בימי שלטון‬ ‫הצדדים שטר זה כאילו לא בהלוואה‬ ‫העובדה שממקורות ספרותיים־הל־‬
‫דוכסי בית קררה‪ .‬המלווים היהודים‬ ‫מדובר‪ ,‬אלא בשותפות‪ .‬בני הזוג נעשו‬ ‫כתיים שונים אנו למדים שרבים מן‬
‫שבאו לעיר מאז ועד לתחילת המאה‬ ‫״שותפים״ לבעלי הבנק על‪-‬ידי הה­‬ ‫ההסכמים שנעשו בין הבנקאים לבין‬
‫החמש‪-‬עשרה היו רובם ככולם ״לוע­‬ ‫פקדה שלהם‪ ,‬ובעלי הבנק מלווים כסף‬ ‫עצמם‪ ,‬וביניהם לבין המשקיעים הי­‬
‫זים״‪ ,‬דהיינו יהודים שישבו באיטליה‬ ‫זה למי שאינם יהודים‪ ,‬גובים מהם‬ ‫הודים‪ ,‬נוסחו גם בעברית ונחתמו כדת‬
‫מדורי דורות במחוזות הדרום ובעיר‬ ‫ריבית‪ ,‬וזו מתחלקת בין ״השותפים״‪.‬‬ ‫וכדין בפני עדים‪ .‬אלא שבמרוצת‬
‫רומא‪ .‬הם הגיעו לצפון חצי האי‪ ,‬אל‬ ‫לשם חיזוק ההסדר בעלי הבנק‬ ‫השנים אבד התיעוד הפנימי של‬
‫ערי עמק הפו‪ ,‬בהזמנת השלטונות‬ ‫״מקנים״ לבני הזוג משכונות של‬ ‫הבנקים היהודיים רובו ככולו‪ .‬לכן‬
‫המקומיים אשר ביקשו להיעזר בשי­‬ ‫לווים לא‪-‬יהודים ששוויים כערך סכום‬ ‫נאלצו החוקרים להסתמך בעיקר על‬
‫רותם כמלווים‪ .‬בשנת ‪ 1405‬הודחו‬ ‫ההשקעה‪ .‬נמצא שיש כאן כביכול‬ ‫המקורות החיצוניים הלועזים‪ ,‬שמפי­‬
‫דוכסי בית קררה בידי צבאות הרפוב­‬ ‫הלוואה ישירה תמורת משכונות מידי‬ ‫צים אור על פן אחד מן התמונה כולה‪.‬‬
‫ליקה של ונציה‪ ,‬ופדובה וסביבותיה‬ ‫״השותפים״ ללא‪-‬יהודים‪ ,‬ומן הריבית‬ ‫מכאן העניין המיוחד שבתעודה‬
‫הנגבית על ההלוואה מקבלים בני הזוג‬ ‫המצויה בארכיון הקהילה היהודים‬
‫נספחו אליה‪.‬‬ ‫את חלקם ברווח )כאמור ‪ 11‬אחוזים‬ ‫בפדובה על פתיחת חנות‪-‬בנק בעיר‬
‫אולם גם תחת השלטון החדש‪ ,‬אשר‬ ‫על חמישים דוקאטים(‪ ,‬ואילו יתרת‬ ‫פדובה בצפון איטליה בשנת ‪,1491‬‬
‫שינה רבים מסדרי השלטון בעיר‪ ,‬לא‬ ‫הרווח נשארת בידי שני האחים בעלי‬ ‫המפיצה אור על הדרך שבה השקיעו‬
‫נגרע מן הזכויות שהוענקו עד אז‬ ‫״החנות״ לכיסוי הוצאותיה ובעבור‬ ‫יהודים מכספם בבנק של יהודים בלי‬
‫למלווים היהודים‪ .‬לעומת זאת נשתנה‬ ‫טורחם‪ .‬משך הזמן של העסקה נקבע‬
‫זמן קצר לאחר הסיפוח לרפובליקה‬ ‫לשנה‪ ,‬ובסיומה התחייבו בעלי ה״ח‪-‬‬ ‫לעבור על האיסור ההלכתי‪.‬‬
‫הרכבו הפנימי של הישוב היהודי‬ ‫נות״ לקנות מבני הזוג את המשכונות‬ ‫הפעולה המתוארת בשטר זה היא‬
‫בעיר‪ ,‬ונתרבו בתוכו היהודים שמוצ­‬ ‫השייכים להם‪ ,‬דהיינו להחזיר להם את‬ ‫לכאורה מכירה‪ .‬יוסף בן יהושע וזוגתו‬
‫אם מאשכנז‪ ,‬בכללם כאלה שעיסוקם‬ ‫השקעתם‪ ,‬אם ירצו בכך‪ ,‬קרן ורווח‪.‬‬ ‫לאה בת אליה מפקידים סכום כסף של‬
‫היה בהלוואה בריבית‪ .‬אכן‪ ,‬שני בעלי‬ ‫חמישים דוקאטים ב״חנות״ שבעיר‬
‫ה״חנות״ החתומים בשטר זה‪ ,‬האחים‬ ‫פדובה‪ ,‬השייכת לאחים אלחנן ויוסף‬
‫אלחנן ויוסף היילפרון )או ׳מהיילפ‪-‬‬ ‫בני ר׳ משה היילפרון‪ .‬למעשה‪ ,‬בני‬
‫רוך‪ ,‬כפי שחותם אחד מהם(‪ ,‬מוצאם‬
‫בוודאי מאשכנז‪ ,‬וכמותם לפחות אחד‬ ‫‪18‬‬
‫משני העדים‪ ,‬שמעון ב״ר שלמה‬

‫שליט המכונה ‪.Woiviein‬‬
‫עוד יצוין שזמן כתיבת השטר הוא‬
‫בתקופת דמדומיה של ההלוואה ברי­‬
‫בית של יהודים בעיר‪ .‬תאריכו של‬
‫השטר הוא ‪ 24‬במאי ‪ .1491‬כעבור‬
‫חודש ימים בלבד‪ ,‬ב‪ 26-‬ביוני‪ ,‬נחנך‬
‫בעיר בטקס מפואר מוסד ציבורי חדש‬
‫שנועד למלא את תפקידם הכלכלי של‬
‫המלווים היהודים‪ ,‬הוא ״קופת הח­‬
‫סד״‪ .‬במהרה התברר כי הצלחתו של‬
‫מוסד זה במילוי תפקידו לא היתה‬
‫רבה‪ .‬אך עצם פתיחתו היתה אות‬
‫לנצחונם הקרב של כל אותם מסדרי‬
‫הנזירים המטיפים וחוגי העירונים‬
‫אשר תבעו‪ ,‬כל אחד מטעמים שלו‪,‬‬
‫לבטל את ההלוואה בריבית של‬
‫יהודים ולגרש את העוסקים בכך מן‬

‫העיר‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬בין היסטוריה וספרות‬
‫‪ -‬ספר יובל ליצחק ברזילי‪.1997 ,‬‬