Page 22 - etmol_137
P. 22
או משהו מסוג זה ,והם הסתדרו ביניהם מצויץ .לדעתו
הוא היה אדם תרבותי ,מקסים ,מענג ,והוא כינהו ,בחיוך,
רב יצחק .העובדה שרב יצחק לא אהב במיוחד את דוד בן־
גוריון לא הטרידה מדי את וייצמן .הוא אמר לי שהוא
חושב שיוכל לגלות היכן דודי־בן־דודי נמצא.
זה לא היה כל־כך קל ,כי משטרת פלשתינה הכריזה
באותם ימים פרס על ראשו ,כאחד המנהיגים של המחתרת.
אבל אני הצלחתי להיפגש עמו בצרו האחורי של בית־קפה
בתל־אביב ,וביליתי עמו שעתיים טובות מאוד .הוא סיפר
לי על קורותיו בצבא הבריטי בלבנון ,כשהוחזקה על־ידי
צרפת של וישי ,ועל תלמידיו המסורים ,דיין ואלון ,שאת
שניהם העריץ .אשר ליחסו אל הבריטים ,הוא אמר שאין לו
דבר נגדם ,הוא מחבב כמה מהם ומעריץ מאוד את
תכונותיהם ,אבל מאחר שמדיניותם היא כמות שהיא ,אין
ברירה ,צריך להילחם בהם בכל מחיר .הוא אמר ,כי
הפקידים הבריטים ,אפילו בעלי כוונות טובות שלא היו
אנטי־יהודים ואנטי־ציונים בגלוי ,היו קטני־רוח מדי,
פדאנטיים מדי ,צרי־אופק מדי ,ויותר מכל חסרו מה שכינה
תרבות אמיתית .פרט למעטים יוצאים מן הכלל ,אי אפשר
היה לשוחח עמם על ספרים ,רעיונות ,מוסיקה ,היסטוריה,
ובעיקר לא על המסורת היהודית הארוכה שהעסיקה,
כמובן ,את היהודים.
נהנה כנרדף יצחק שדה
כשהיכרתי את יצחק שדה לראשונה הוא היה דק גזרה, חיוניות ,איש שיחה נפלא ,היה לו מרץ עצום ,קסם רב,
אלגנטי ,והיתה בו גאווה מסויימת על הופעתו :עתה הוא הוא היה עליז ,חסר דאגה ,ואיש חברה מענג ביותר .הוא
היה כבד ,גידל זקן ,בגדיו היו מטולאים ,ופשוט לא היה גילה שאני לומד לימודים קלאסיים בבית־הספר ומיד הציג
איכפת לו כיצד הוא נראה .מה שהעדיך היה פעולה — בפני שתי עבודות עכשוויות על ההיסטוריה של רומא
הוא נהנה מאוד מצורת החיים של נרדף .הוא בוודאי היה העתיקה ,והתרשמתי שהוא יודע עליה הרבה מאוד .הוא
מאושר כאשר נפגשתי עמו באותו בית־קפה ,ללא סימן קרא הרבה ,והיה לו שפע של ידע סקרני ,לא מסודר ,אך
כלשהו של עצבנות ,פחד ,או דאגה ממשית לעתיד — כל זמין ,והוא היה מסוגל לדבר באופן מקסים על הרבה מאוד
יום הביא עמו את הבעיות שלו ,כל יום הביא עמו את נושאים .הוא לימדני את השירים העבריים האחרונים .הוא
התענוגות שלו ,הוא היה נשוי באושר עכשיו ,ופשוט הלך לימדני לחן חדש למזמור ״בצאת ישראל ממצדים״
)שהולחן גם על־ידי מנדלסון ,אך באופן שונה לגמרי(,
מהרפתקה להרפתקה עם תיאבון עצום לחיים. ושירים עבריים אחרים .הוא דיבר בחיות ובדמיון עזים,
אחר־כך נפגשתי עמו אחרי מלחמת העצמאות ,בבית ברוסית העשירה ביותר ,על מיגוון עצום של נושאים .אני
ערבי שהוחרם ביפו .באותו זמן הוא כבר היה בגדר גיבור
לאומי .הוא הראה לי המון תצלומים שלו בפעולה נגד הוקסמתי לגמרי ,ונשארתי מוקסם כל חיי.
כוחות מצריים ועמדות מצריות .הבית היה מלא מדליות, כעבור כמה שבועות חזר לפלשתינה עם אשתו ,שאותה
פגיונות ,חרבות ,רובים ,אקדחים ,שנתפסו בשעת הקרבות עזב זמן קצר לאחר מכן .כאשר בני משפחתי שמעו על כך,
שבהם לחם; וכאשר אמרתי לו שהוא מעין גאריבאלדי הם כעסו מאוד ,וניתקו את היחסים למעשה .קרובי
יהודי — אותו גיבור לאומי איטלקי מפורסם שנלחם
באוסטרים במאה ה־ — 19הוא נהנה מאוד :התברר שהוא המשפחה שלי בלונדון ובריגה סירבו לדבר אודותיו.
יודע הכל על גאריבאלדי ומלחמותיו ,ובגלויה אשר כתב לי כאשר באתי לפלשתינה לראשונה ,ב־ ,1934ניסיתי
למצוא אותו ,אך איש מכל אלה שהיכרתי לא יכול לספר לי
זמן קצר אחרי כן הוא חתם ״גאריבאלדי״. היכן הוא .מסתבר שהיה באותו זמן מעורב ביצירת
התרשמתי שהוא כלל לא השתנה .פירסומו הרב באותו הפלמ״ח )טעות של פרופ׳ ברלין ,באותם ימים עדיין לא
זמן לא עלה לראשו; הוא נשאר פשוט ,בלתי רשמי ,מלא היה קיים הפלמ״ח ,והכוונה לפעילותו אז ב״הגנה״( .אבל
עליצות והתלהבות בלתי מרוסנות ,ומעל לכל ,עם חיוניות, על כך לא יכולתי לדעת אז .פגשתיו בפעם הבאה ב־,1947
אהבה לחיים על כל צדדיהם ,אהבת הרפתקאות ,אהבת כאשר שהיתי אצל ד״ר וייצמן ברחובות .הזכדתי את שמו
שינוי ,אהבה של כל מה שעשוי לקרות ,ושנאה לשלווה של יצחק שדה ,וייצמן אמר שהוא מכיר אותו ,ושהוא
ושעמום ולחיים מיושבים .הוא החזיק בקבוק גדול של הרשים אותו מאוד .הוא הוצמד פעם לווייצמן כשומר ראש
וודקה על שולחנו — ״אני שומר את זה לשגדיר
הסובייטי״ ,אמר .שאלתי אותו מדוע הוא מחבב את 22
השגריר הסובייטי .הוא אמר ,״ובכן אנחנו חייבים לשמור
על יחסים עם ברית־המועצות .אתה מבין ,המערב לעולם
לא יפציץ אותנו ,בזה אני בטוח; ברית־המועצות עלולה
לעשות זאת ,והיא מעודדת את הערבים לצורך מטרותיה
