Page 15 - etmol_137
P. 15

‫המאה ה‪ . 19-‬עתון ״הצבי״ כתב‬             ‫מהארץ למדו בביירות עד קום‬               ‫על שטח גדול‪ ,‬היו פקולטות למד­‬
‫בשנת ‪ 1886‬פעמים אחדות על הד״ר‬           ‫המדינה‪ .‬בספר ״מי ומי בביירות״‬           ‫עים‪ ,‬למסחד‪ ,‬להודאה ובתי־ספד‬
‫שחדן‪ .‬אחת הידיעות מספרת כי‬              ‫מתפרסמת רשימת הבוגרים בין‬               ‫לרפואה ולרוקחות‪ .‬בוגרי האוניבר­‬
‫כוללי צפת לא רצו בשירותיו של‬            ‫השנים ‪ ,1923-1873‬ממנה ניתן לל­‬          ‫סיטה שוחררו מהצורך לשוב ול­‬
‫ד״ר ברדש ועל כן חתמו חוזה עם‬            ‫מוד כי בשנת ‪ 1905‬למדו כ‪60-‬‬              ‫היבחן בקושטא וזכו ברשיון עבודה‬
‫הד״ר שחדן מביירות‪ .‬מסתבר כי‬             ‫ארצישראלים רוקחות באוניברסיטה‬           ‫עות׳מאני‪ .‬רוב הסטודנטים עשו את‬
‫ד״ר נורה הוא בעצם ד״ר שחדן‪.‬‬             ‫בביירות‪ .‬הראשון בהם היה איזידור‬         ‫לימודיהם התיכוניים בביירות שבה‬
‫ד״ר שחדן נורה נולד בחמאנה‪ ,‬כפר‬          ‫בליידן‪ ,‬בנו של הרופא ישעיהו‬             ‫אף השלימו את השכלתם הגבוהה‪,‬‬
‫קטן בסביבות ביירות ונפטר בצפת‪.‬‬          ‫בליידן‪ ,‬שסיים את לימודיו בשנת‬           ‫שכן בארץ‪-‬ישראל לא נמצאו בתי‪-‬‬
‫הרופא סיים את לימודיו במחזור‬            ‫‪ . 1893‬גם אביו למד בביירות‪ .‬בין‬         ‫ספר תיכוניים עבריים עד לתחילת‬
 ‫‪ 1875‬שכלל בתוכו חמישה רופאים‬           ‫התלמידים שסיימו לימודיהם ב‪-‬‬
‫בלבד‪ .‬לאחר מותו ב‪ 1885-‬החליפו‬           ‫‪ 1909‬היה יוסף רוקח מיפו‪ ,‬אחיהם‬                                        ‫המאה‪.‬‬
                                        ‫של ישראל רוקח‪ ,‬ראש עיריית תל‪-‬‬
                  ‫ד״ר ישעיהו בלידן‪.‬‬     ‫אביב לעתיד ויצחק רוקח‪ ,‬מראשוני‬                ‫מועדונים עבריים‬
‫רבות אנחנו לומדים מאותו ספר על‬          ‫הפרדסנים בארץ‪ .‬ב‪ 1921-‬סיים את‬
 ‫בוגרי אוניברסיטת ביירות בשנים‬          ‫לימודיו יששכר אופלטקא‪ ,‬מי שהגה‬          ‫במשך השנים קמה באוניברסיטה‬
 ‫‪ 1873‬־‪ ,1923‬על הרופאים היהודים‬         ‫אחר‪-‬כך את הקמת בית‪-‬ספר לרוק‪-‬‬            ‫״אגודת הסטודנטים העבריים״ שקיי­‬
‫שלמדו שם בתקופה העות׳מאנית‬              ‫חות בירושלים‪ .‬בין המסיימים —‬            ‫מה הרצאות ויזמה מתן שעורים‬
‫ובראשית השלטון הבריטי‪ .‬במקורות‬          ‫בני ירושלים‪ ,‬יפו והמושבות‪ .‬ראש‪-‬‬         ‫בעברית לתושביה היהודיים של ביי­‬
‫שונים נכתב כי ד״ר אברהם )אלברט(‬         ‫פינה‪ ,‬דרך משל‪ ,‬הוציאה ‪ 7‬רוקחים‬          ‫רות‪ .‬האופי הלאומי של הסטודנטים‬
‫אבושדיד הגיע ממרוקו לארץ בילדותו‬                                                ‫היהודים הודגש בשנת ‪ 1912‬כאשר‬
 ‫ולמד רפואה בתורכיה‪ .‬הרשימה מספ­‬                            ‫שלמדו בביירות‪.‬‬      ‫פרצה מרידה נגד שלטונות האוניבר­‬
 ‫רת כי הרופא סיים את חוק לימודיו ב‪-‬‬     ‫עד שנת ‪ 1923‬למדו בביירות ‪37‬‬             ‫סיטה על רקע החובה להתייצב‬
 ‫‪ 1899‬ושב ליפו שבה נולד‪ .‬הוא‬            ‫רוקחים ערבים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬ארמנים וג­‬
 ‫התגורר ברחוב בוסטרוס ועבד בבית‪-‬‬        ‫רמנים מהארץ‪ ,‬שפעלו אחר‪-‬כך במוס­‬                     ‫לתפילת הבוקר הנוצרית‪.‬‬
 ‫החולים הגרמני בעיר בשנים‬               ‫דות המיסיון ובשרות הממשלה‪ .‬רבים‬         ‫״הסתדרות התלמידים העבריים״‬
 ‫‪ 1912-1900‬ובעת מלחמת העולם‬             ‫מהם החזיקו בבתי‪-‬מרקחת ובתי‪-‬מס‪-‬‬          ‫ערכה קבלות פנים לאישים כנחום‬
 ‫שימש כרופאם של הפליטים מהארץ‬           ‫חר לתרופות ביפו‪ ,‬בעזה‪ ,‬בשכם‬             ‫סוקולוב ומנחם אוסישקין שביקרו‬
‫ומסוריה בשירותה של ממשלת‬                                                        ‫בביירות‪ .‬מוריה האמריקאיים של‬
‫מצריים‪ .‬בתום המלחמה עבד בבית‬                                          ‫ובג׳נין‪.‬‬  ‫המכללה ראו בעין יפה את פעולות‬
‫החולים הצרפתי וכרופאה של עירית‬                                                  ‫הסטודנטים היהודים וסייעו להם‬
                                              ‫רופאים מביירות‬                    ‫בשיקום הספריה העירונית והאוני­‬
                                  ‫יפו‪.‬‬                                          ‫ברסיטאית‪ .‬ב‪ 1913-‬נוסדה באוניבר­‬
 ‫בני משפחות קייזרמן ומשייאף‬             ‫אליהו שייר‪ ,‬ראש הפקידים של‬              ‫סיטה אגודת ״מכבי״ בשיתופם של‬
 ‫סיימו את לימודיהם בשנת ‪.1904‬‬           ‫הברון רוטשילד הזכיר בזכרונותיו‬          ‫יהודי העיר‪ ,‬עיתון ״האור״ הירושל­‬
‫ד״ר יוסף קייזרמן‪ ,‬יליד צפת‪ ,‬נפטר‬        ‫את הד״ר נורה שפעל בצפת בסוף‬             ‫מי ציין כי ״מתקיים גם סניף‬
 ‫בשנת ‪ 1915‬כאשר שימש כרופא‬                                                      ‫לעלמות״‪ .‬שנה לאחר מכן נוסד‬
 ‫בקליניקה העברית בביירות‪ .‬ד״ר‬                                                   ‫מועדון ״התקוה״ בתמיכת אירגון‬
 ‫יוסף משייאף‪ ,‬יליד ירושלים‪ ,‬פעל‬                                                 ‫״בני ברית״ וכעבור חמש שנים קמה‬
 ‫בארץ‪-‬ישראל עד ‪ 1908‬ואז עקר‬                                                     ‫״הסתדרות המתלמדים העבריים״‬
 ‫לסודן ובשנת ‪ 1919‬השתקע במ­‬                                                     ‫כאירגון גלוי ושפתו עברית בלבד‪.‬‬
                                                                                ‫אירגוני הסטודנטים הקימו במשותף‬
                               ‫צריים‪.‬‬                                           ‫״חברת ביקור חולים״ למען יהודיה‬
 ‫גם ד״ר תאופיק כנען הערבי יליד‬                                                  ‫של ביירות‪ .‬אלה הוזמנו לחזות‬
 ‫ירושלים )‪ ,(1882‬נימנה עם בוגרי‬                                                 ‫ב״חזיונות״ עבריים שהועלו על ידי‬
 ‫המכללה‪ .‬את לימודיו סיים בשנת‬                                                   ‫התלמידים‪ .‬ספרייה עברית כונסה‬
 ‫‪ , 1905‬שימש כעוזר בבית‪-‬החולים‬                                                  ‫בשנת ‪ 1920‬ופרוס׳ נלסון נבחר‬
 ‫הגרמני בירושלים‪ ,‬חקר את מחלות‬
 ‫המלריה והצרעת ובעת המלחמה עמד‬                                                                               ‫כנשיאח‪.‬‬
 ‫בראש מעבדה בקטריולוגיה בירוש­‬                                                  ‫בשנת ‪ 1921‬חל מפנה ביחס השל­‬
 ‫לים‪ .‬לאחר מאורעות תרפ״ט ניתק את‬                                                ‫טונות לפעילות העברית לאחר ששל­‬
 ‫קשריו עם היישוב היהודי והיה‬                                                    ‫טונות המכללה אסרו על תעמולה‬
 ‫לתעמלן פרו‪-‬גרמני‪ .‬ד״ר כנען התפר­‬
 ‫סם בזכות מחקריו הרפואיים‪ .‬גם ספרו‬                                                                     ‫ציונית בתוכה‪.‬‬
 ‫הדן באתרים קדושים בא״י זכה‬                                                     ‫עם פרוץ מלחמת העולם הראשו­‬
                                                                                ‫נה‪ ,‬ב‪ ,1914-‬הוזעקו ארצה הסטודנ­‬
                         ‫לפירסום רב‪.‬‬                                            ‫טים לרוקחות ולרפואה‪ .‬הצעירים‬
 ‫ד״ר לאון טשרנוב‪ ,‬יליד ‪1887‬‬                                                     ‫שבהם נשלחו לבית‪-‬הספר לקצינים‬
 ‫שסיים את לימודיו ב‪ ,1912-‬שימש‬                                                  ‫בקושטא ויתרם הוצבו ברחבי המ­‬
 ‫כרופא פרטי בחיפה ולאחר המלחמה‬                                                  ‫מלכה העות׳מאנית‪ .‬מאות סטודנטים‬

        ‫עבד באל‪-‬מדינה‪ ,‬פריז ועקבה‪.‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20