Page 10 - etmol_137
P. 10

‫ואפשר שסיבת עזיבתו את ירושלים‬        ‫עתים ללימוד הלכה עם קבוצת תל­‬         ‫מטעם השלטונות‪ ,‬ולא בחלו בשום‬
‫קשורה במאבק מחודש בינו לבין‬             ‫מידים‪ ,‬והקים מפעלי צדקה בעיר‪.‬‬      ‫אמצעי על מנת לחמוס ולרושש את‬
‫ה״זקנים״‪ ,‬כשהפעם ידו היתה על‬                                               ‫אחיהם‪ .‬ר׳ עובדיה כותב כי בשל‬
‫התחתונה‪ .‬מכל מקום כעבור שנים‬         ‫ר׳ עובדיה היה מעורב גם בהסדר‬          ‫התנהגותם המרושעת של הזקנים‬
‫אחדות הוא מוצא את מקומו מחדש‬         ‫חשוב בתחום המיסוי‪ .‬בזמנו היה נהוג‬     ‫נטשה את העיר מרבית האוכלוסיה‬
‫בירושלים‪ ,‬ועל כך מספר נוסע אלמוני‬    ‫״מס יין״ מהבלתי‪-‬מוסלמים שקבעוהו‬       ‫היהודית ועמה סולתה ושמנה של‬
‫בראשית שנת רנ״ו )סוף ‪:(1495‬‬          ‫שליטי העיר‪ .‬כל אחד מבני הקהילה‬        ‫הקהילה‪ ,‬ונותרו בה שבעים משפחות‬
‫״והאיש גדול מאד ועל פיו ישק כל‬       ‫היהודית ללא התחשבות במעמדו‬            ‫מדלת העם בלבד‪ ,‬כאשר שבע שנים‬
‫הארץ‪ ,‬ובלעדיו לא ירים איש את ידו‬     ‫הכלכלי‪ ,‬היה משתתף בפרעונו בשי­‬        ‫קודם לכן מנתה הקהילה ‪ 250‬משפ­‬
‫ומקצוי הארץ אליו גויים ידרושו‬        ‫עור זהה‪ .‬ר׳ עובדיה הסדיר במגעים‬       ‫חות‪ ,‬כפי שמעיד על כך משולם‬
                                     ‫עם השלטונות שלושה שיעורים של‬          ‫מוולטירא בספר מסעו משנת רמ״א‬
              ‫ואחרי דברו לא ישנו״‪.‬‬   ‫מס היין‪ ,‬לפי המעמד הכלכלי‪ .‬יש‬         ‫)‪ .(1481‬לאמיתו של דבר היו גורמים‬
‫מחיבוריו ומציטוטים שונים אצל‬         ‫לשער שפעילותו למען הקהילה בי­‬         ‫נוספים שהביאו לדילדולה של הקהי­‬
‫זולתו למדים אנו משהו על דמותו‬        ‫רושלים נעשתה בעצה אחת עם הנגיד‬        ‫לה היהודית בירושלים‪ ,‬כגון הרעב‬
‫הרוחנית‪ .‬נראה שהוא זכה להערכה‬        ‫היושב במצרים יהונתן־נתן שולאל‪,‬‬        ‫הכבד שפקד את העיר‪ ,‬כפי שמספר‬
‫מרובה על‪-‬ידי גדולי החכמים בדור‬       ‫שאליו נתוודע ר׳ עובדיה בהיותו‬
‫שלאחריו‪ .‬ר׳ דוד אבן אבי זמרא‪,‬‬        ‫במצרים‪ .‬הנגיד ישב לפי כן בירושלים‪,‬‬                 ‫על כך ר׳ עובדיה עצמו‪.‬‬
‫מגדולי הפוסקים ומחכמי מצרים‬          ‫אבל חזר למצרים מפני מריבותיו עם‬       ‫לנוכח מציאות קשה זו ביקש ר׳‬
‫היותר חשובים בדורות הראשונים‬         ‫״הזקנים״‪ .‬אין זה מן הנמנע שבשל‬        ‫עובדיה לעשות לשיפור המצב בי­‬
‫שלאחר גירוש ספרד מכנהו‪ :‬״ראש‬         ‫קשריו של ר׳ עובדיה עם הנגיד היושב‬     ‫רושלים‪ .‬מדבריו עולה שעם בואו‬
‫לכל רבני ירושלים והוא היה תלמיד‬      ‫במצרים שתחום סמכויותיו והשפעתו‬        ‫לעיר השתנה יחסם של הזקנים לבני‬
‫אשכנזים וראה כל דברי הראשונים״‪,‬‬      ‫כלל גם את ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הואצלו על‬        ‫הקהילה‪ ,‬הם גם גילו יחס נאות כלפיו‬
‫ועוד מוסיף ש״כל חכמי צרפת וספרד‬      ‫ר׳ עובדיה סמכויות לפעול בירושלים‪.‬‬     ‫ואפילו פטרוהו מתשלום מסים בשנה‬
‫ואשכנז שבירושלים היו יושבים לפניו‬    ‫מכל מקום‪ ,‬נראה שמאמציו של ר׳‬          ‫הראשונה לשבתו בירושלים‪ .‬עם בואו‬
‫כפופים לו״‪ .‬מלבד פירוש המונומנטלי‬    ‫עובדיה לשיקומו ולחיזוקו של היישוב‬     ‫לירושלים נטל ר׳ עובדיה על עצמו‬
‫למשנה שרדו בכתבי‪-‬יד מחידושיו‬         ‫היהודי בירושלים נשאו פרי‪ ,‬גם מס‬       ‫יוזמות ציבוריות רבות בתחום החבר­‬
‫בהלכה‪ ,‬בעיקר על משנה תורה‬            ‫הגולגולת שהיה מוטל על יהודי העיר‬      ‫תי והרוחני כאחד‪ .‬בין השאר ניסה‬
‫לרמב״ם‪ ,‬וגם ל״ספר מצוות גדול״‬        ‫— הוקל‪ .‬וכעבור שמונה שנים‬             ‫להשליט סדרים בענייני הקבורה‪,‬‬
‫לר׳ משה מקוצי מבעלי התוספות‬          ‫לשהותו בעיר כבר מנה היישוב‬            ‫כלשונו‪ :‬״נעשיתי קובר מתים בירוש­‬
‫בצרפת‪ .‬לעומת זאת ידוע רק מעט על‬      ‫היהודי ״כמו מאתים בעלי‪-‬בתים יהו­‬      ‫לים‪ ,‬כי לא ימצא בה נושאים מתים‬
                                                                           ‫והולכי אחרי המיטה״‪ .‬הוא נהג‬
                       ‫פסקיו בהלכה‪.‬‬                                 ‫דים״‪.‬‬  ‫לדרוש בבית‪-‬הכנסת לעתים מזומנות‬
‫שנת פטירתו איננה ידועה‪ ,‬מסתבר‬        ‫מסיבה בלתי ברורה נאלץ ר׳ עוב­‬         ‫״בלשון הקודש״‪ ,‬שימש כחזן‪ ,‬קבע‬
‫שבשנת רס״ט )‪ ,(1509‬כבר לא היה‬        ‫דיה לעזוב את ירושלים ועבר לחברון‪,‬‬
                                                                                                          ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15