Page 9 - etmol_137

‫עובדיה עושה‬
‫סדר‬

‫ביוושלים־&‬

‫החיים בעיר לפי איגרותיו של‬
‫מפרש המשנה‪ ,‬אכזריות ״הזקנים‬

‫מאת אברהם דוד‬

‫שהיה מודע לקיומה של הגזירה‬ ‫ר״ן )‪ .(1490‬אולם מתברר מתוכנה‪,‬‬ ‫קורותיו של היישוב היהודי בירוש­‬
‫השנייה‪ ,‬בחר להפליג בדרך אלטרנ­‬ ‫שיש לאחר את שנת כתיבתה לשנת‬ ‫לים במחצית הראשונה של המאה ה­‬
‫טיבית עוקפת‪ ,‬מנמל נאפולי‪ ,‬במקום‬ ‫צו לוטים בערפל כמעט מוחלט‪.‬‬
‫להפליג ישירות מנמל ונציה‪ ,‬הפלגה‬ ‫רנ״ב )‪.(1492‬‬ ‫מתקופה זו שרדו אך מעט מקורות‬
‫שהיתה נמשכת לדבריו ״ארבעים‬ ‫באיגרת הראשונה מתאר ר׳ עובדיה‬ ‫עבריים ונוצריים‪ ,‬אשר אין בהם כדי‬
‫יום״‪ .‬אולם בבואו לארץ נתברר לו‬ ‫את מסעו לארץ שארך למעלה משנה‬ ‫לשרטט ולו בקווים כלליים ביותר את‬
‫שהגזירה בטלה עוד בטרם עזב את‬ ‫וארבעה חודשים‪ ,‬מכסלו רמ״ז )‪(I486‬‬ ‫קורותיה של הקהילה היהודית בי­‬
‫איטליה‪ .‬מכל מקום השאלה על‬ ‫עד סמוך לחג הפסח רמ״ח )‪(1488‬‬
‫הישנותה של הגזירה במחצית השנייה‬ ‫המסע החל בהפלגה ימית עד מצרים‬ ‫רושלים‪.‬‬
‫של המאה הט״ו נותרת בעינה‪ ,‬ואין‬ ‫כשהוא נע בדרכי עקיפין‪ ,‬תוך שהיות‬
‫לקבוע בוודאות שבגללה התארך‬ ‫ממושכות בערי נמל שונות‪ .‬נדודים‬ ‫החל מן המחצית השנייה של אותה‬
‫אלו נגרמו בגלל ״גזירת הים״ שנגזרה‬ ‫מאה הולכות ומתרבות הידיעות‪ ,‬אם‬
‫מסעו של ר׳ עובדיה מברטנורא‪.‬‬ ‫על היהודים באותם ימים ועליה דן‬ ‫כי במידה מועטת‪ ,‬ממקורות עבריים‬
‫פרופ׳ יהושע פראוור לפני קרוב‬ ‫שונים‪ ,‬לצד חומר נוצרי‪ ,‬וכן מעט‬
‫״זקני" ירושלים‬ ‫לחמישים שנה‪ .‬שלטונות ונציה אסרו‬
‫על הקברניטים להעביר בספינותיהם‬ ‫בכתביהם של סופרים מוסלמים‪.‬‬
‫בהיותו בקהיר נתוודע ר׳ עובדיה‬ ‫יהודים לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כתגובה על כך‬ ‫המקור החשוב והמקיף ביותר‬
‫לנגיד ר׳ נתן הכהן שולאל‪ ,‬מנהיג‬ ‫שהשלטונות המוסלמיים‪ ,‬בעצת הי­‬ ‫לעניין זה מהוות שלוש איגרותיו של‬
‫יהודי מצרים הממלוכית ושל ארץ‪-‬‬ ‫הודים כביכול‪ ,‬הפקיעו מידי הפראנ‪-‬‬ ‫מפרש המשנה הנודע ר׳ עובדיה‬
‫ישראל שהיתה נתונה לשליטתה‪.‬‬ ‫ציסקאנים שבהר‪-‬ציון את מקום קברו‬ ‫מברטנורא‪ ,‬שאותן שיגר מירושלים‬
‫הנגיד ניסה להניאו מלהתיישב בי­‬ ‫של דוד ואת כנסיית רוח הקודש‬ ‫לאחר התיישבותו בעיר בי״ג בניסן‬
‫רושלים בשל המצב הקשה השורר‬ ‫שמעליו‪ ,‬שלפי המסורת הנוצרית היא‬ ‫שנת רמ״ח )‪ .(1488‬איגרות אלו נכתבו‬
‫בעיר‪ .‬אולם ר׳ עובדיה לא שעה‬ ‫מקום סעודתו האחרונה של ישו‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1488‬־‪ .1492‬האיגרת הרא­‬
‫לעצותיו והמשיך לירושלים‪ ,‬שם מצא‬ ‫הפקעת המקום בשנת ‪ 1428‬הביאה‬ ‫שונה‪ ,‬המקפת ביותר‪ ,‬נשלחה אל אביו‬
‫ר׳ עובדיה קבוצת שתלטנים שנהגו‬ ‫להחלת הגזירה בשנת ‪ 1429‬לפרק זמן‬ ‫ר׳ אברהם היושב בעיר קאשטילו‬
‫בבני עמם ביד תקיפה ואכזרית‪ .‬אותם‬ ‫בלתי ידוע‪ ,‬שלאחריו חזרה השליטה‬ ‫שבאיטליה בח׳ באלול רמ״ח )‪;(1488‬‬
‫אנשים מכונים בפיו ״זקנים״‪ .‬הוא‬ ‫הנוצרית למקום זה‪ .‬פראוור מסיק‬ ‫השנייה‪ ,‬שנשלחה אל אחד מאחיו‬
‫מגנה אותם בחריפות רבה‪ .‬אותם‬ ‫ממקורות שונים שאותה כנסייה הו­‬ ‫היושב אף הוא באיטליה‪ ,‬נכתבה בכ״ז‬
‫״זקנים״ שכונו בערבית ״שיך אל‬ ‫פקעה פעם נוספת בשנים ‪,1487-1468‬‬ ‫אלול שנת רמ״ט )‪ (1489‬והיא איגרת‬
‫יהוד״‪ ,‬היו מופקדים על הטיפול‬ ‫ובהפקעה זו היו מעורבים יהודי‬ ‫תשובה לשאלותיו של האח על‬
‫השוטף בהקדשות הקהילה‪ ,‬ואף שימ­‬ ‫ירושלים‪ .‬לפיכך סבור הוא שאף‬ ‫עניינים שונים מעניינה של ירושלים‬
‫שו כמוכסים וכגובי מסי היהודים‬ ‫הגזירה האוסרת על הפלגת יהודים‬ ‫ומעניינו הוא; השלישית נשלחה‬
‫לארץ‪-‬ישראל חודשה אז‪ .‬ר׳ עובדיה‬ ‫מחברון אל ידיד אלמוני היושב גם‬
‫כן באיטליה‪ .‬באיגרת‪ ,‬שנשתמרה‬
‫בכתב‪-‬יד יחיד מצויינת השנה כשנת‬