Page 8 - etmol_137

‫שטיין״‪ ,‬רופא‪ ,‬סופר ועיתונאי ידוע‬ ‫בפורים של שנת ‪ 1929‬עגר‬ ‫דוד שוורץ‪ ,‬סוחר עצים יהודי‪ ,‬חי‬
‫שהיה קצין תותחנים במלחמת העולם‬ ‫בשמי הארץ צפלין וגרם‬ ‫לפני יותר ממאה שנה‪ ,‬ביערות הלך‬
‫הראשונה‪ .‬לימים השתקע בארץ‪ ,‬בגד­‬ ‫להתרגשות רבה‬ ‫רפטים שבהונגריה‪ .‬בחורפים המושל­‬
‫רה‪ ,‬ובמלחמת השחרור‪ ,‬כשהוא למע­‬ ‫מאת דן יהב‬ ‫גים בעודו משגיח על כריתת־עצים‪,‬‬
‫לה מגיל ‪ ,50‬פיקד על סוללת תותחים‪.‬‬ ‫שקע בקריאת ספרים טכניים שונים‪.‬‬
‫נציגה הקבוע של רשת ״אולשטיין״‬ ‫ותושבי הארץ כולם הרימו עיניהם‬ ‫שם מצא חומר מרתק על תעופה‬
‫בארץ היה העיתונאי ארתור קסטלר‪,‬‬ ‫לשמים וראו כיצד הצפלין הגדול‪,‬‬
‫שבהמצאתו היתה יד ליהודי שוורץ‪,‬‬ ‫וספינות־אוויר‪.‬‬
‫שלימים נהיה סופר נודע‪.‬‬ ‫עובר אט‪-‬אט בשמי הארץ‪ ,‬ושולח‬ ‫שוורץ התעמק בנושא והגיע למ­‬
‫ברכות לתושבי הארץ לרגל חג הפו­‬ ‫סקנה‪ ,‬כי כדי למנוע את הפרת שיווי‬
‫הצפלין הגיע‬ ‫רים‪ .‬הצפלין טס מעל חיפה והכרמל‪,‬‬ ‫המשקל בספינת‪-‬האוויר‪ ,‬חייבים לב­‬
‫מעל לירושלים והרי יהודה ומעל‬ ‫נות מעטפת נוקשה‪ ,‬בניגוד לנסיונות‬
‫ד״ר פון‪-‬וייזל הצליח לשכנע את‬ ‫לתל‪-‬אביב שחגגה אותו יום חגיגות‬ ‫קודמים‪ ,‬בהם בנו ספינות שמעטפו‪-‬‬
‫הקברניט אקנר לחלוף מעל תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫תיהן היו מחומרי‪-‬גלם קלים וגמישים‪,‬‬
‫פורים עליזות‪ ,‬כפי שידעה לחגוג‪.‬‬ ‫לרוב מבד‪ .‬הוא תיכנן ספינה שמע‪-‬‬
‫שחגגה קרניבל ססגוני — פורימי‪.‬‬ ‫טפתה עשוייה מתאים‪-‬תאים‪ ,‬כך שאם‬
‫דבר הטיסה פורסם בעיתוני הארץ‬ ‫בין הנוסעים ‪ -‬פון וייזל‬ ‫יקרע חלק מהמעטפת‪ ,‬יצא הגז רק‬
‫ו״דואר היום״ פירסם הודעה בעמודו‬ ‫מתא זה והספינה תוכל להמשיך‬
‫בחג פורים תרפ״ט‪ 1929-‬הגיע‬
‫הראשון‪:‬‬ ‫הצפלין‪ ,‬ספינת‪-‬האוויר הגרמנית‪ ,‬בפי­‬ ‫לשייט ברקיע‪.‬‬
‫״הצפלין יזרוק חבילות‪-‬דואר לפי‬ ‫קודו של ד״ר הוגו אקנר‪ ,‬לשמי העיר‬ ‫דוד שוורץ ניסה להשיג את תמיכת‬
‫הכתובת‪ :‬קסטלר מערכת ׳דואר היום׳‪,‬‬ ‫העברית הראשונה‪ .‬הצפלין יצא למסע‬ ‫השלטונות לרעיונו‪ ,‬אך לא נענה‪ .‬הוא‬
‫ירושלים‪ .‬כל המוצא חבילה כזו‬ ‫מגרמניה לדרום אירופה‪ ,‬משם למזרח‪-‬‬ ‫היגר לרוסיה ושם זכה לתמיכה לא‬
‫מתבקש להביאה במהירות הכי אפש­‬ ‫התיכון וחזרה לגרמניה‪ .‬על סיפונו‬ ‫מספקת‪ .‬הוא הסתכסך עם השלטונות‬
‫רית למערכת בירושלים‪ .‬לכל מביא‬ ‫שהו מדינאים‪ ,‬פקידי ממשל‪ ,‬אורחים‬ ‫ונאלץ להגר לברלין‪ .‬כאן חתם על‬
‫החבילה בעודה סגורה ישולם במער­‬ ‫מכובדים ועיתונאים‪ .‬בין העיתונאים‬ ‫חוזה‪ ,‬שלפיו התחייבה ממשלת גרמ­‬
‫כת פרס של ‪ 1.250‬לא״י )לירה‬ ‫היה גם ד״ר וולפגאנג)זאב( פון וייזל‪,‬‬ ‫ניה לרכוש את המצאתו‪ ,‬אם יצליח‬
‫ורבע!( וכל ההוצאות של הנסיעה‬ ‫נציג ההוצאה ורשת העיתונים ״אול‪-‬‬
‫הלוך ושוב‪ .‬כל המשתמש לרעה‬ ‫נסיון הטיסה הראשון‪.‬‬
‫בחבילה )פתיחה‪ ,‬גרימת‪-‬נזק‪ ,‬שלי‪-‬‬ ‫הצפלין מעל לירושלים‬ ‫חמש שנים ציפה דוד שוורץ לטי‪-‬‬
‫חת‪-‬יד(‪ ,‬ייענש לפי החוק״‪ .‬״הכונו‬ ‫סת‪-‬הניסוי וכשזו נקבעה נפטר מהת‪-‬‬
‫קף‪-‬לב‪ .‬כעשרה חדשים לאחר המועד‬
‫לקראת הצפלין״‪ — .‬סיים העיתון‪.‬‬ ‫שנקבע‪ ,‬נערכה הטיסה הראשונה‪,‬‬
‫בתל‪-‬אביב המתינו לצפלין שהתא­‬ ‫שהסתיימה בנחיתת־אונס‪ ,‬בשל תקלה‬
‫חד אלפי חוגגים מחופשים ברחובות‪.‬‬
‫לפתע עברה הידיעה מפה לאוזן‪:‬‬ ‫טכנית‪.‬‬
‫״הצפלין מתקרב״‪ .‬״דואר היום״ דיווח‬ ‫בטיסה זו נכח הרוזן והגנרל הגרמני‬
‫אחר‪-‬כך בהתלהבות רבה‪ :‬״כל התוש­‬ ‫פרדיננד צפלין )‪ .(1917-1838‬הוא‬
‫בים יצאו לרחובות לראות בפלא‬ ‫רכש את זכות השימוש בהמצאה‬
‫הדור‪ .‬כשעברה ההשתוממות הראשו­‬ ‫מיורשי שוורץ‪ ,‬וביולי ‪ ,1900‬כשלוש‬
‫נה‪ ,‬התחילו המוני הקהל להתרוצץ‪,‬‬ ‫שנים לאחר מותו של שוורץ‪ ,‬המריאה‬
‫לצעוק‪ ,‬לרעוש ולנפנף במטפחת‪.‬‬ ‫ספינתו‪ ,‬שהיתה בנוייה משלד מתכת‬
‫מהצפלין ענו בהחלפת אורות‪ .‬הצפלין‬ ‫מכוסה בבד אטום‪ .‬טיסה זו פתחה‬
‫הסתובב בשמי תל‪-‬אביב כחצי‪-‬שעה‬
‫ובמשך כל הזמן לא נחלש הרושם‬ ‫תקופה חדשה בתולדות התעופה‪.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה השתמש‬
‫האדיר״‪.‬‬ ‫הצי הקיסרי הגרמני בספינותיו של‬
‫״הארץ״ במהדורה מיוחדת כתב‪:‬‬ ‫צפלין‪ .‬בספינות הותקנו מכונות יריה‬
‫״צורתו צורת דג ארוך‪ ,‬שקוטרו מגיע‬ ‫והועמסו עליהן פצצות‪ ,‬נפח המנועים‬
‫לחלק השמיני בערך ממידת אורכו‪.‬‬ ‫והספינות הוגדל‪ ,‬כדי לאפשר להן‬
‫אורך האוניה מגיע‪ ,‬לפי הרושם‬ ‫להתרומם לגובה רב‪ ,‬מחוץ לטווח‬
‫שנתקבל בשעת הנמכתו‪ ,‬לערך ‪250‬‬ ‫הפגזים נגד מטוסים‪ .‬גובה השיוט של‬
‫הצפלינים היה כ‪ 5000-‬מטר וטייסי‬
‫מטר״‪.‬‬ ‫אנגליה לא הצליחו ליירטם‪ 90 .‬מבין‬
‫ד״ר אקנר הקברניט הורה לזרוק על‬ ‫‪ 97‬הצפלינים הגרמנים שהופעלו במ­‬
‫העיר החוגגת ‪ 30‬קילוגרם של ״קו­‬ ‫לחמה נהרסו בשל איטיותם והיותם‬
‫נפטי״ )ניירות‪-‬קישוט( וכמה חבילות‬
‫דואר‪ .‬אחר‪-‬כך טס הצפלין בכיוון‬ ‫ממולאים בגז המימן הדליק‪.‬‬
‫לרמלה‪ ,‬ירושלים וים‪-‬המלח ומשם‬
‫למצרים‪ .‬ליד הנילוס הגיע למהירות‪-‬‬ ‫באמצע שנות העשרים נבנו צפלינים‬
‫שיא‪ ,‬כ‪ 160-‬קילומטר לשעה ״זהו‬ ‫נוספים לצרכים אזרחיים‪ ,‬שיצאו‬
‫שיא של מהירות שטרם הגיעו אליו‬ ‫לארבע פינות העולם‪ .‬גם ארץ‪-‬ישראל‬
‫זכתה לביקור צפלין שעבר בשמיה‬
‫עד הנה״‪ ,‬נכתב בעיתונות‪.‬‬ ‫בפורים ‪ .1929‬זה היה מאורע מסעיר‬