Page 11 - etmol_137

‫סדרי הלימוד‪ .‬ר׳ עובדיה מוסר כי‬ ‫המלכים״ ו״גזירת הים״ הנודעת‪ .‬אף‬ ‫בין החיים‪ ,‬שכן בשנה זו חתמו חכמי‬
‫השכונה היהודית נמצאת בסמוך להר‬ ‫יחסם של המוסלמים ליהודי ירושלים‬ ‫ירושלים על תקנת הנגיד ר׳ יצחק‬
‫ציון‪ .‬מסתבר שהשכונה היהודית‬ ‫מוצא את ביטויו באיגרות ר׳ עובדיה‪.‬‬ ‫שולאל )בנו של נתן שולאל( על דבר‬
‫בזמנו של ר׳ עובדיה שגודלה היה‬ ‫מצד אחד הוא מתאר את נטל המסים‬ ‫פטור תלמידי חכמים ממסים‪ ,‬ואין‬
‫כגורלו של הרובע היהודי בגבולותיו‬ ‫הכבד שהטילו השליטים המקומיים‬ ‫הוא נמנה עמהם‪ .‬לפי מסורת שעוד‬
‫הנוכחיים‪ ,‬כונתה בפי הערבים והיהו­‬ ‫על אנשי החסות היהודים‪ ,‬ומאידך‬ ‫צריכה עיון רב הוא נפטר בשנת ר״ס‬
‫דים; ״ציון״ או ״צהיון״‪ ,‬משום‬ ‫מדגיש הוא שיחסם של השלטונות‬
‫הממלוכיים אל היהודים היה קורקטי‪.‬‬ ‫)‪.(1500‬‬
‫קרבתה להר ציון‪.‬‬ ‫באותה עת שלט בממלכה הממלוכית‬
‫ר׳ עובדיה גילה עניין רב בגורלם‬ ‫השולטאן קאית באי )‪,(1496-1468‬‬ ‫האיגרות ‪ -‬מקור היסטורי‬
‫של נדחי ישראל צאצאי עשרת השב­‬ ‫שנהג במידה רבה של סובלנות כלפי‬
‫טים‪ ,‬באותה עת החלה התעוררות‬ ‫מיעוטים דתיים‪ ,‬ולא נתן לקפח‬ ‫איגרותיו של ר׳ עובדיה מהוות‬
‫משיחית עזה‪ ,‬שאחד מסממניה המו­‬ ‫זכויותיהם מעבר למה שנקבע בחוקה‬ ‫מקור היסטורי ראשון במעלה‪ .‬באי­‬
‫בהקים היה גילויים של עשרת השב­‬ ‫המוסלמית‪ .‬ביטוי מובהק לעמדתו‬ ‫גרתו הראשונה — הגדולה והמפור­‬
‫טים‪ ,‬שנצטיירו בעיני אותו דור‬ ‫הסובלנית של שליט זה מוצאים אנו‬ ‫טת — מגולל הכותב לבקשת אביו‬
‫בדמותם של היהודים מארץ ״הפריש־‬ ‫בתגובתו הנזעמת על הריסת בית‬ ‫הישיש קורותיו מאז יציאתו את עיר‬
‫טי יואני״ )הכוהן יוהן(‪ ,‬היינו חבש‪,‬‬ ‫הכנסת בירושלים בשנת רל״ה )‪,(1475‬‬ ‫מגוריו קאשטילו‪ ,‬בהפליגו בים עד‬
‫ואין הכוונה אלא לפלשים‪ ,‬ששניים‬ ‫ובפקודתו להעניש קשות את האחר­‬ ‫למצרים ומסעו היבשתי בתוככי מצ­‬
‫מהם היו פליטי חרב שראה ר׳ עובדיה‬ ‫אים למעשה‪ .‬ר׳ עובדיה אינו רואה‬ ‫רים ובדרך המלך העוברת בחצי האי‬
‫החרפח מיוחדת במעמדם של יהודי‬ ‫סיני בואך ארץ־ישראל עד הגיעו‬
‫במצרים‪.‬‬ ‫ירושלים מצד השלטונות הממלוכיים‬ ‫לירושלים‪ .‬ר׳ עובדיה מוסר ידיעות‬
‫יש באיגרות אלו גם תרומה חשובה‬ ‫מעבר לחפלייה שמטילים חוקי האי­‬ ‫רבות ומגוונות הנוגעות בתולדותיהן‪,‬‬
‫להכרת הנתונים הגיאוגרפיים והאור‪-‬‬ ‫סלאם על ה״בלתי מאמינים״ מאז‬ ‫באורח חייהן ותרבותן של הקהילות‬
‫בניים של הערים השונות בארץ־‬ ‫ומעולם‪ .‬חוקים אלה ניתן לחיות‬ ‫היהודיות שעמהן הוא בא במגע‪.‬‬
‫ישראל ומחוצה לה בכלל‪ ,‬וירושלים‬ ‫עמהם‪ ,‬מה גם שחלק מהם נשאר‬ ‫חלקה השני של האיגרת הראשונה‬
‫בפרט‪ .‬ר׳ עובדיה עומד פה ושם על‬ ‫ואיגרתו השנייה כוללים תיאור מקיף‬
‫מבנה הערים וחומותיהן‪ ,‬מבצריהן‪,‬‬ ‫בגדר הלכה בלבד‪.‬‬ ‫על הקהילה היהודית בירושלים‪ .‬ר׳‬
‫נמלן ואוכלוסייתן‪ .‬הוא מבליט עניינים‬ ‫ר׳ עובדיה מייחד דברים לתיאור‬ ‫עובדיה נותן דעתו על בעיות שונות‬
‫הנוגעים לחיים הכלכליים והגידולים‬ ‫המקומות המקודשים ליהדות‪ .‬הוא‬ ‫שהיו במרקם היחסים העדינים והמ­‬
‫החקלאיים בתוך הערים ובסביבתן‪,‬‬ ‫מרחיב דברים על בית־הכנסת ששימש‬ ‫תוחים בין יהודי ירושלים לבין שכ­‬
‫תוך שהוא נותן דעתו גם לתופעות‬ ‫לא רק כמקום תפילה‪ ,‬אלא גם כמקום‬ ‫ניהם הנוצרים — הפראנציסקאנים‬
‫טבע שונות‪ ,‬ומצביע אף על תופעות‬ ‫התכנסות מזדמנת‪ ,‬ובמקום זה נקבעו‬ ‫בהר ציון — פרשת הלאמת ״קברות‬

‫אקלימיות מיוחדות‪.‬‬

‫‪11‬‬