Page 14 - etmol_137

‫מסתבר‪ ,‬שלא היו צריכים להרחיק‪.‬‬ ‫מאת אמנון מיכלין‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫את מבוקשם מצאו בביירות‪ .‬שם‪,‬‬ ‫פתחה את שעריה בשנת ‪ .1925‬היכן‬
‫מהלך ארבע שעות שיוט )במזג אוויר‬ ‫הארץ שנפשם חשקה בהשכלה גבו­‬ ‫למדו עד אז‪ ,‬בתקופה התורכית‬
‫טוב‪ ,‬כמובן( מיפו‪ ,‬פעלה האוניבר­‬ ‫הה‪ ,‬השכלה אוניברסיטאית?‬ ‫ובראשית ימי השלטון הבדיטי‪ ,‬בני‬
‫סיטה האמדיקאית‪ ,‬שיסדו מיסיונרים‬
‫אמריקאים בשנת ‪ ,1866‬מוסד בעל‬ ‫מסיימים ארצישראלים ‪ -‬ד״ר נוימן‪ ,‬ד״ר צ׳רנוב ורופאים יהודים ממדינות אחרות‬
‫רמה ששירת את המזרח‪-‬התיכון כולו‬
‫והפועל עד היום‪ .‬רוב הארצישרא­‬ ‫‪14‬‬
‫לית‪ ,‬בני ירושלים‪ ,‬טבדיה‪ ,‬יפו‬
‫והמושבות למדו שם רוקחות ורפו­‬
‫אה‪ ,‬חזדו לאדץ ושידתוה בנאמנה‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬לימודי רפואה ורוקחות‬
‫החלו בארץ רק לאחד קום המדינה‪,‬‬
‫וגם בימי השלטון הבדיטי היו שלמדו‬
‫בביירות‪ ,‬אם‪-‬כי חלק גדול מבני‬
‫הארץ יצא לאוניברסיטאות באירופה‪,‬‬
‫ובעצם‪ ,‬רוב הרופאים בארץ היו‬
‫עולים שבאו מאירופה‪ .‬מעטים מבני‬
‫הארץ בתקופה התודכית למדו גם‬
‫מקצועות אחרים‪ ,‬להוציא רפואה‬

‫ורוקחות‪ ,‬בביירות‪.‬‬
‫רק מעטים מבני הארץ‪ ,‬יהודים‬
‫כעדבים‪ ,‬למדו באוניברסיטה הצרפ­‬
‫תית בביירות שהוקמה על‪-‬ידי מסדד‬
‫הישועים‪ .‬למרות שכר הלימוד הנ­‬
‫מוך‪ ,‬רוב בני הארץ פנו לאוניברסי­‬
‫טה האמריקאית שנקראה בשם‬
‫״הקולג׳ הסורי‪-‬פרוטסטנטי״‪ .‬לימים‬
‫קיבלה מעמד אוניברסיטאי ביוזמתה‬
‫של אגודה פילנטרופית פרוטסטנטית‬
‫שדאגה לשלוח לביידות כוחות‬
‫הוראה מעולים‪ .‬במכללה שהשתדעה‬