Page 2 - etmol_130

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרום׳ שלמה סימונסון‪,‬‬
‫פרופ מינה רוזן‪ ,‬ד״ר שלמה נצר‪ ,‬עקיבא דורון‪ ,‬פרום׳ יוסף גורני‬
‫המערכת‪ :‬המכון לחקר התפוצות‪ ,‬בנין קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫הפקה‪ :‬י‪ .‬אלקוני ‪ -‬הוצאת מלוא בע״מ‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 14056 .‬תל‪-‬אביב ‪ ,61140‬טלפון ‪03-6851561‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס ״א‪ .‬אורן״ בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬
‫מנוי לשנה ‪ 80. -‬ש״ח‬
‫גליון בודד ‪ 14. -‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫בגליון זה‬ ‫סיפור מתח לאורך ‪ 22‬שנה‬

‫בשער ‪ -‬ציור של המשורר‬ ‫בכתב־העת ״פעמים״ שיצא לאור לאחרונה מסכם פר‪1‬פ׳ עזרא פליישר את קורות‬ ‫איגרת של יהודה הלוי‬
‫אורי צבי גרינברג מעשה ידי‬ ‫המחקר על השנה האחרונה בחייו של יהודה הלוי‪ .‬סיכום זה נעשה גם בספר ״תולדות‬ ‫בכתב ידו‬
‫הצייר ראובן ‪ -‬ססו שנה‬ ‫השירה העברית בספרד המוסלמית״ מאת פרופ׳ חיים שירמן‪ ,‬שלא הספיק להשלים את‬
‫להולדתו‪ ,‬בעמוד ‪ 3‬מספר יוחנן‬
‫אתון מפי המשורר על חוויותיו‬ ‫הספר ועזרא פליישר ערך אותו‪ .‬הספר יצא לאור השנה‪.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה •‬ ‫בסוף ימיו החליס יהודה הלוי‪ ,‬והוא כבן ששים־וחמש‪ ,‬לעלות לארדישראל‪ ,‬על‬
‫הבית שבו חי אהרן אהרנסון‪,‬‬ ‫כיסופיו אליה שר כל חייו‪ .‬הוא הגיע למצרים ושם התעכב חודשים רבים‪ ,‬עשירי מצרים‬
‫מנהיג מחתרת ניל״י‪ ,‬ובו‬ ‫ומשכיליה שמחו במשורר הגדול שבא אליהם‪ ,‬העטירו עליו אהבה ותפנוקים‪ ,‬הובילו‬
‫התאבדה אחותו שרה‪ ,‬משמש‬ ‫אותו ממסיבת רעים למסיבת רעים ועיקבו את נסיעתו לארץ‪ .‬עד שקצה נפשו של‬
‫היום כמוזיאון ומוכר כרבים‪ ,‬לא‬ ‫המשורר באהבתם והוא החליט להפליג מייד לארץ‪ .‬זה אשר ידענו על שנת חייו‬
‫רחוק ממנו עומד ביתו של האח‬ ‫האחרונה של יהודה הלוי במשך מאות בשנים‪ ,‬והשאלה האם יהודה הלוי הגיע לארץ‬
‫שמואל אהונסון שגם בו‬ ‫‪ -‬נשארה לא פתורה‪ .‬גם אם האגדה העממית טענה שנהרג בשערי ירושלים בשעה‬
‫נעשתה היסטוריה רבה‪ ,‬ד״ר רן‬ ‫שכרע מולה‪ ,‬החוקרים עד לאחרונה סבורים היו כי לא הצליח להגיע לארץ ומת‬
‫אהרנסון מספר בעמוד ‪ 6‬על‬ ‫במצרים‪ .‬אבל עבודת המחקר ההיסטורי היא לעתים גם עבודת בלשות בסגנון של מיטב‬
‫הבית ועל יושביו • דוד בך‬ ‫ספרי המתח של ימינו‪ .‬פרופ׳ ש‪.‬ד‪ .‬גויטיין שחקר את רבבות איגרות ותעודות הגניזה‪,‬‬
‫גוריון נפגש עם החזוךאיש וכל‬ ‫היה היסטוריון שכזה‪ .‬יחד עם כתיבה היסטורית מעולה‪ ,‬היה בו גם יצר ספרותי ויצר‬
‫איש נותר באמונתו‪ ,‬בעמוד ‪• 9‬‬ ‫״בלשי״ ובמשך יותר מעשרים שנה העלה מסך אחרי מסך‪ ,‬עד שחשף את התעלומה‪.‬‬
‫פרופ׳ שלמה הרמתי מספר‬ ‫בשנת ‪ 1955‬פירסם את מאמרו הראשון בעניין זה בכתב־העת ״תרביץ״‪ ,‬הוסיף עליו‬
‫בעמוד סו על נסיונותיו של‬ ‫עוד שמונה מאמרים וסיים את הסיפור המרתק והמותח‪ ,‬במאמר בשנת ‪ ,1977‬גם הוא‬
‫איתמר בן אב״י לכתוב עברית‬
‫באותיות לטיניות • חייו ומותו‬ ‫ב״תרביץ״‪ ,‬בו גילה את הגילוי האחרון ופתר את חידת יהודה הלוי‪.‬‬
‫של היהודי זיס בציורים‪,‬‬ ‫כשכתב את המאמר הראשון עדיין לא ידע אם אמנם עלה יהודה הלוי באניה לנסוע‬
‫עמודם ‪ • 13-12‬בעמוד ‪14‬‬ ‫לארץ‪ .‬גויטיין חזר‪ ,‬שנה אחר שנה‪ ,‬לאוניברסיטת קמברידג׳‪ ,‬נבר בין המכתבים‪ ,‬הוסיף‬
‫מספר שמעון רובינשטיין על‬ ‫מידע למידע‪ ,‬מצא מכתב וקטע מכתב נוסף‪ .‬בשנת ‪ 1959‬כבר ידע כי יהודה הלוי פנה אל‬
‫אנשי ״השומר״ שיצאו לעבר‬ ‫סוכני הנסיעות שיכינו לו מקום באניה בסוף החורף של שנת ‪41‬ו ו‪ .‬אחרכך מצא גויטיין‬
‫הירדן בראשית שנות העשדם‬ ‫גילוי חשוב ממכתב של נציגו של נדיב חשוב בקהיר‪ ,‬פטרונו של יהודה הלוי‪ ,‬המודיע לו‬
‫כדי לחקור את אפשרויות‬ ‫מאלכסנדריה כי בכ״ט אייר תתק״א‪-‬ו‪4‬וו עלה יהודה הלוי על ספינה המפליגה לארך‬
‫ההתיישבות שם‪ ,‬על מסעם‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל נושבת רוח מזרחית‪ ,‬המובילה אל הקצה השני של הים התיכון‪ ,‬וספינת‬
‫ועלילותיהם ‪ -‬בעמוד ‪• 14‬‬ ‫המפרשים לא יכלה להפליג‪ :‬״יהודה הלוי עלה על האניה והוא כבר שוהה בה ארבעה‬
‫יהוד פרס מפורסמים היו‬ ‫ימים‪ ,‬ועדיין אין רוח טובה״‪ .‬גויטיין שיער כי יהודה הלוי חיבר בציפיה זו את שירו ״זה‬
‫במסחר של כבשי קראקול‬ ‫רוחך צד מערב רקוח״‪ ,‬שהוא מעין תפילה לרוח מערבית שתביאו למחוז חפצו‪ .‬ועדיין‬
‫שמהם נעשו פרוות‪ ,‬עזדה לוי‬
‫כותב בעמוד ‪ 17‬על נסיונם לגדל‬ ‫לא ידע גויטיין אם אמנם הפליג יהודה הלוי לדרכו‪.‬‬
‫כבשים כאלו גם ב א ח • לפני‬ ‫עד אשר נפתרה התעלומה‪ ,‬גויטיין מצא פתק ששלח נציגו של הנדיב מקהיר לאדונו‬
‫‪ 80‬שנה התיישבו בארץ גרמנים‬ ‫ובו הודיע‪ :‬״מריץ אני פתק זה כדי להודיעו שרבנו יהודה הלוי‪ ...‬הפליג ביום רביעי‪ ,‬יום‬
‫ממחוז וירטמברג והקימו כאן ‪7‬‬
‫ישובים‪ ,‬ד״ר יוסי בן אוצי מספר‬ ‫טוב ראשון של חג השבועות״‪.‬‬
‫על ההתיישבות ועל המיוחד‬ ‫התעלומה נפתרה ‪ -‬יהודה הלוי הפליג לארץ וגויטיין הודיע על כך במאמר משנת‬
‫שבכפדהם בעמוד ‪ ,19‬בימים‬ ‫‪ .1977‬אבל עדיין נשארה תעלומה נוספת ‪ -‬מתי והיכן נפטר יהודה הלוי‪ .‬גויטיין גילה‬
‫אלו יצא בהוצאת ״יד בן צבי״‬ ‫גילוי נוסף‪ ,‬שלפיו יהודה הלוי נפטר תוך חודשיים מבואו לארץ‪ ,‬באב שנת תתק״א‪ ,‬קיץ‬
‫ספרו על הטמפלרים בארץ •‬ ‫ו‪4‬וו‪ .‬מתי בדיוק והיכן וכיצד‪ ,‬עדיין איננו יודעים ותעלומה זו מצפה לחוקרבלש אחר‪.‬‬
‫פוופ׳ מרדני עקיבא פדדמן‪,‬‬
‫חוקר הגניזה הקהירית‪ ,‬מציין‬ ‫החתם את ידידיך על עתמול‬
‫ני נשים יהודות נהגו‬
‫כשננותיהן בארצות האיסלאם‬
‫והסתירו פניהן בועלות •‬
‫בעמוד אחרון ‪ -‬חותמות‬
‫ונותרי־מנתבים • מחבר‬
‫המאמר ״המסורות של נדוד״‬
‫בחוברת הקודמת הוא אלון‬

‫נלבמן‬