Page 7 - etmol_130
P. 7

‫השירותים היו בתחילה בחצר האחו­‬
                                                                                              ‫רית רחבת הידיים‪ ,‬בנפרד מהבית‪ .‬סביב‬
                                                                                              ‫החצר האחורית‪ ,‬על החצר שהשתפלה‬
                                                                                              ‫מרחוב האיכרים מזרחה‪ ,‬הוקמו כמה‬
                                                                                              ‫מבני עזר‪ .‬ב״חכורה״ )גינה אחורית(‬
                                                                                              ‫הגדולה שהשתרעה בהמשך‪ ,‬נשתל גן־‬
                                                                                              ‫ירק קטן וניטעו עצי נוי ופרי מסוגים‬

                                                                                                               ‫שונים‪ ,‬לתצרוכת ביתית‪.‬‬

                                                                                              ‫במשך הזמן — לא ידוע בכמה‬
                                                                                              ‫שלבים ומתי בדיוק — חלו שינויים‬
                                                                                              ‫רבים בבית וסביבתו‪ .‬לבית המגורים‬
                                                                                              ‫המקורי נוספו מטבח עם חדר אוכל‬
                                                                                              ‫גדול‪ ,‬שירותים‪ ,‬אמבטיה וחדרים אח­‬
                                                                                              ‫דים‪ .‬בחצר האחורית הוקמו חדרי‬
                                                                                              ‫מגורים פשוטים לפועלים ובני משפ­‬
                                                                                              ‫חותיהם )ערבים גם יהודים(‪ ,‬ומבני‬

                                                                                                                                    ‫משק‪.‬‬

          ‫עינויי שרה‬                                                   ‫בית אהרן ושרה אהרנסון‬          ‫הכוורן הראשון‬

‫וזה תאור הפרשה כמסופר בספרו של‬              ‫בתחילת המאה העשרים‪ ,‬עזבה‬                          ‫בדומה ל״בית אהרנסון״ המוכר‪ ,‬אף‬
‫א‪ .‬לבנה — ״ניל״י תולדותיה של העזה‬           ‫משפחת יצחק ריבניקר את ביתה‪.‬‬                       ‫תולדותיו של בית אהרנסון השני‪ ,‬הוא‬
                                            ‫מצאצאיו נודע כי יצחק נפרד מאשתו‬                   ‫״בית ריבניקר״‪ ,‬מגוונים ומעניינים‪.‬‬
                                  ‫מדינית״‪:‬‬  ‫וילדיו‪ ,‬שחזרו לרומניה‪ ,‬בעוד הוא‬                   ‫משפחת ריבניקר נמנתה על משפחות‬
                                            ‫עצמו עבר לחיפה‪ .‬השלב הבא בקו­‬                     ‫מייסדי זיכרון‪-‬יעקב‪ ,‬שעלו מרומניה‬
‫״ביום ג׳‪ 2 ,‬באוקטובר ]‪...[1917‬‬              ‫רות הבית‪ ,‬אינו ברור‪ .‬על‪-‬פי גרסה‬                   ‫והקימו את המושבה בסוף שנת ‪. 1882‬‬
‫העבירו את האב‪ ,‬בנו ובתו‪ ...‬למרכז‬            ‫אחת‪ ,‬מיד כשעזבו הריבניקים‪ ,‬תפסו‬                   ‫אבי המשפחה‪ ,‬משה בן יצחק ריבניקר‪,‬‬
‫עינויים חדש‪ ,‬בקצה המושבה‪ ,‬בית‬               ‫התורכים את הבית הריק‪ ,‬ועשו אותו‬                   ‫נודע ככוורן הראשון בזכרון‪-‬יעקב‪,‬‬
‫יצחק ריבניקר‪ ,‬ששימש כספריתו ומ­‬             ‫למרכז פעילותם‪ .‬הבית שימש את‬                       ‫והיה אחד מחלוצי הכוורנות המודרנית‬
‫שרדו של אהרון‪ .‬באחד החדרים קבע‬              ‫פקידי השלטון ובהם חוכרי המס‪,‬‬                      ‫בארץ‪ .‬לפי אחד המקורות החל לעסוק‬
‫את מקומו עוסמן ביי‪ ,‬הממונה על‬               ‫ובשעת הצורך גם את השוטרים‬                         ‫בגידול דבורים לרדיית דבש בקיץ‬
‫המלקות‪ ,‬ובחדרים האחרים הושיבו את‬            ‫התורכים‪ .‬לפי מקור אחר נמצאו בבית‬                  ‫‪ , 1884‬ביוזמתו של לורנס אוליפנט‬
‫האסירים‪ ,‬גברים ונשים‪ .‬מלבד אפרים‪-‬‬           ‫זה המשרד והספריה של אהרן אה‪-‬‬                      ‫שגם מימן את רכישת הכוורות הרא­‬
‫פישל אהרנסון‪ ,‬בנו צבי ובתו שרה‬              ‫רנסון‪ ,‬כשהבית אולי שימש בעשור‬                     ‫שונות‪ .‬אולם קרוב לוודאי כי משה‬
‫וראובן שווארץ ושאר האסירים‪ ,‬ישבו‬            ‫הראשון של המאה לצרכי פעילותו‬                      ‫ריבניקר לא גר בבית בו אנו דנים‪ ,‬אלא‬
‫בבית זה גם רבקה לישנסקי‪ ,‬אשתו של‬            ‫המחקרית‪-‬כלכלית )כגון זו של‬                        ‫במבנה אחר )אולי צריף‪ ,‬רפת או מחסן‬
                                            ‫״המשרד הטכני״(‪ ,‬ואחר‪-‬כך כעין‬                      ‫— כפי שהיה מקובל בעשור הראשון‬
   ‫יוסף ]מראשי ניל״י[‪ ,‬ושני ילדיהם‪...‬‬       ‫סניף מקומי של תחנת הנסיונות‬                       ‫למושבה( על מגרש במעלה רחוב‬
                                            ‫בעתלית למן הקמתה בשנת ‪. 1910‬‬                      ‫האכרים‪ ,‬שהועבר לאחר זמן לבנו השני‬
‫״על שרה לא ריחמו‪ .‬יסוריה גדלו עוד‬           ‫אם נקבל את הגרסה השניה‪ ,‬אפשר‬
‫יותר‪ ,‬משום שאת אביה הזקן עינו לנגד‬          ‫להוסיף ולשער כי מבית זה )הצופה‬                                                        ‫בנימין‪.‬‬
‫עיניה‪ ...‬עוסמן ביי היה חוזר ודורש‬           ‫צפונה אל קטע מהים התיכון( אותתו‬
‫משרה כי תסגיר את לישנסקי ותגלה את‬           ‫במלחמת העולם הראשונה לספינות‬                      ‫ב״בית ריבניקר״ גרה משפחת הבן‬
‫כל הידוע לה‪ .‬כשמיאנה‪ ,‬הצליף על‬              ‫בריטיות במהלך פעולות הריגול של‬                    ‫הבכור יצחק‪ ,‬שהגיע ארצה ב‪1882-‬‬
‫גופה בפרגולו‪ .‬מן המלקות פנו לעינויים‬        ‫ניל״י‪ ,‬שנוסדה והונהגה כידוע על‪-‬ידי‬                ‫כבחור מבוגר ואולי כבר נשוי‪ .‬יצחק‬
‫קשים יותר‪ :‬צבטו את בשרה במל­‬                                                                  ‫ריבניקר היה בנאי‪ ,‬זגג ובעיקר נגר‪-‬‬
‫קחיים‪ ,‬הניחו ביצים לוהטות תחת בית‬                                      ‫אהרן אהרנסון‪.‬‬          ‫אומן; בין השאר עבד בשירות פקידות‬
‫שחיה ובין ברכיה‪ ,‬פרכו את אצבעות‬             ‫כך או כך‪ ,‬תולדות הבית בהמשך הנם‬                   ‫הברון רוטשילד בהקמת יקבי זכרון־‬
‫ידיה‪ ...‬אך היא לא גילתה דבר‪ ...‬שלשה‬         ‫ברורים‪ .‬כשנחשפה מחתרת ניל״י בסו­‬                  ‫יעקב בשנים ‪ , 1892-1891‬ובנה את‬
‫ימים רצופים נמשכו העינויים‪ ...‬צעקות‬         ‫כות תרע״ח )סוף שנת ‪ , ( 1917‬הוחרם‬                 ‫רהיטי דירתו של אהרן אהרנסון)מלבד‬
‫שרה נתערבו בצעקות האסירים‪-‬הגב‪-‬‬              ‫הבית בידי שלטונות הצבא התורכי‪ .‬אלו‬                ‫״רהיטי דמשק״(‪ .‬שנים אחדות לאחר‬
‫רים‪ ...‬בבית ריבניקר כתבה שרה את‬             ‫קבעו בו את מפקדתם המקומית הזמ­‬                    ‫הקמת זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬קיבל בתור בעל‬
‫מכתבה האחרון — צוואתה‪ ...‬כנראה‬              ‫נית‪ ,‬לכאן הביאו וכאן עינו את החשו­‬                ‫משפחה‪ ,‬מגרש פנוי במורד הרחוב‬
‫זרקה את הניר דרך חלון בית השימוש‪,‬‬           ‫דים בריגול‪ ,‬בראשם שרה אהרנסון‬                     ‫צפונה‪ .‬נראה כי חלק גדול מעבודות‬
                                            ‫ובהם אביה אפרים‪-‬פישל ואחיה צבי‬                    ‫בניית ביתו נעשו בידי יצחק עצמו‪ .‬כיוון‬
   ‫ויש להניח כי שם גם כתבה אותו״‪.‬‬           ‫)אהרן ובני המשפחה האחרים יצאו‬                     ‫שלא היה איכר ולא קיבל נחלה‬
‫במכתבה האחרון כתוב‪ ,‬בין השאר‪:‬‬                                                                 ‫חקלאית‪ ,‬לא נבנו בתחילה בחצר הבית‬
‫״זכור אחה לספר את כל צרותינו לאלה‬                                    ‫בינתיים מהארץ(‪.‬‬
                                                                                                                          ‫כל מבני משק‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12