Page 7 - etmol_130
P. 7
השירותים היו בתחילה בחצר האחו
רית רחבת הידיים ,בנפרד מהבית .סביב
החצר האחורית ,על החצר שהשתפלה
מרחוב האיכרים מזרחה ,הוקמו כמה
מבני עזר .ב״חכורה״ )גינה אחורית(
הגדולה שהשתרעה בהמשך ,נשתל גן־
ירק קטן וניטעו עצי נוי ופרי מסוגים
שונים ,לתצרוכת ביתית.
במשך הזמן — לא ידוע בכמה
שלבים ומתי בדיוק — חלו שינויים
רבים בבית וסביבתו .לבית המגורים
המקורי נוספו מטבח עם חדר אוכל
גדול ,שירותים ,אמבטיה וחדרים אח
דים .בחצר האחורית הוקמו חדרי
מגורים פשוטים לפועלים ובני משפ
חותיהם )ערבים גם יהודים( ,ומבני
משק.
עינויי שרה בית אהרן ושרה אהרנסון הכוורן הראשון
וזה תאור הפרשה כמסופר בספרו של בתחילת המאה העשרים ,עזבה בדומה ל״בית אהרנסון״ המוכר ,אף
א .לבנה — ״ניל״י תולדותיה של העזה משפחת יצחק ריבניקר את ביתה. תולדותיו של בית אהרנסון השני ,הוא
מצאצאיו נודע כי יצחק נפרד מאשתו ״בית ריבניקר״ ,מגוונים ומעניינים.
מדינית״: וילדיו ,שחזרו לרומניה ,בעוד הוא משפחת ריבניקר נמנתה על משפחות
עצמו עבר לחיפה .השלב הבא בקו מייסדי זיכרון-יעקב ,שעלו מרומניה
״ביום ג׳ 2 ,באוקטובר ]...[1917 רות הבית ,אינו ברור .על-פי גרסה והקימו את המושבה בסוף שנת . 1882
העבירו את האב ,בנו ובתו ...למרכז אחת ,מיד כשעזבו הריבניקים ,תפסו אבי המשפחה ,משה בן יצחק ריבניקר,
עינויים חדש ,בקצה המושבה ,בית התורכים את הבית הריק ,ועשו אותו נודע ככוורן הראשון בזכרון-יעקב,
יצחק ריבניקר ,ששימש כספריתו ומ למרכז פעילותם .הבית שימש את והיה אחד מחלוצי הכוורנות המודרנית
שרדו של אהרון .באחד החדרים קבע פקידי השלטון ובהם חוכרי המס, בארץ .לפי אחד המקורות החל לעסוק
את מקומו עוסמן ביי ,הממונה על ובשעת הצורך גם את השוטרים בגידול דבורים לרדיית דבש בקיץ
המלקות ,ובחדרים האחרים הושיבו את התורכים .לפי מקור אחר נמצאו בבית , 1884ביוזמתו של לורנס אוליפנט
האסירים ,גברים ונשים .מלבד אפרים- זה המשרד והספריה של אהרן אה- שגם מימן את רכישת הכוורות הרא
פישל אהרנסון ,בנו צבי ובתו שרה רנסון ,כשהבית אולי שימש בעשור שונות .אולם קרוב לוודאי כי משה
וראובן שווארץ ושאר האסירים ,ישבו הראשון של המאה לצרכי פעילותו ריבניקר לא גר בבית בו אנו דנים ,אלא
בבית זה גם רבקה לישנסקי ,אשתו של המחקרית-כלכלית )כגון זו של במבנה אחר )אולי צריף ,רפת או מחסן
״המשרד הטכני״( ,ואחר-כך כעין — כפי שהיה מקובל בעשור הראשון
יוסף ]מראשי ניל״י[ ,ושני ילדיהם... סניף מקומי של תחנת הנסיונות למושבה( על מגרש במעלה רחוב
בעתלית למן הקמתה בשנת . 1910 האכרים ,שהועבר לאחר זמן לבנו השני
״על שרה לא ריחמו .יסוריה גדלו עוד אם נקבל את הגרסה השניה ,אפשר
יותר ,משום שאת אביה הזקן עינו לנגד להוסיף ולשער כי מבית זה )הצופה בנימין.
עיניה ...עוסמן ביי היה חוזר ודורש צפונה אל קטע מהים התיכון( אותתו
משרה כי תסגיר את לישנסקי ותגלה את במלחמת העולם הראשונה לספינות ב״בית ריבניקר״ גרה משפחת הבן
כל הידוע לה .כשמיאנה ,הצליף על בריטיות במהלך פעולות הריגול של הבכור יצחק ,שהגיע ארצה ב1882-
גופה בפרגולו .מן המלקות פנו לעינויים ניל״י ,שנוסדה והונהגה כידוע על-ידי כבחור מבוגר ואולי כבר נשוי .יצחק
קשים יותר :צבטו את בשרה במל ריבניקר היה בנאי ,זגג ובעיקר נגר-
קחיים ,הניחו ביצים לוהטות תחת בית אהרן אהרנסון. אומן; בין השאר עבד בשירות פקידות
שחיה ובין ברכיה ,פרכו את אצבעות כך או כך ,תולדות הבית בהמשך הנם הברון רוטשילד בהקמת יקבי זכרון־
ידיה ...אך היא לא גילתה דבר ...שלשה ברורים .כשנחשפה מחתרת ניל״י בסו יעקב בשנים , 1892-1891ובנה את
ימים רצופים נמשכו העינויים ...צעקות כות תרע״ח )סוף שנת , ( 1917הוחרם רהיטי דירתו של אהרן אהרנסון)מלבד
שרה נתערבו בצעקות האסירים-הגב- הבית בידי שלטונות הצבא התורכי .אלו ״רהיטי דמשק״( .שנים אחדות לאחר
רים ...בבית ריבניקר כתבה שרה את קבעו בו את מפקדתם המקומית הזמ הקמת זכרון-יעקב ,קיבל בתור בעל
מכתבה האחרון — צוואתה ...כנראה נית ,לכאן הביאו וכאן עינו את החשו משפחה ,מגרש פנוי במורד הרחוב
זרקה את הניר דרך חלון בית השימוש, דים בריגול ,בראשם שרה אהרנסון צפונה .נראה כי חלק גדול מעבודות
ובהם אביה אפרים-פישל ואחיה צבי בניית ביתו נעשו בידי יצחק עצמו .כיוון
ויש להניח כי שם גם כתבה אותו״. )אהרן ובני המשפחה האחרים יצאו שלא היה איכר ולא קיבל נחלה
במכתבה האחרון כתוב ,בין השאר: חקלאית ,לא נבנו בתחילה בחצר הבית
״זכור אחה לספר את כל צרותינו לאלה בינתיים מהארץ(.
כל מבני משק.