Page 12 - etmol_130

‫רמיום אל הגודום‬

‫להרבות את עושרו של אדונו החמדן‪ ,‬להגדיל את‬ ‫יוסף זיסקינד אופנהיימר‪ ,‬שכונה גם‬ ‫יוסף אופנהיימר־זיס בימי גדולתו‬
‫המסים ששילמו נתיניו‪ ,‬למכור תוארי־כבוד בכסף‬ ‫היהודי זיס‪ ,‬היה ״יהודי חצר״‪ ,‬אחד‬
‫ולרכז כוח רב בידיו‪ ,‬מעשים שהשניאוהו על תושבי‬ ‫מאותם סוחרים־ספקים־יועצים־גובי־‬
‫המדינה‪ .‬זיס חי חיי מותרות והוללות והרבה אהובות‬ ‫מס בחצרות המושלים והנסיכים של‬
‫ופילגשים‪ .‬בראשית שנת ‪ 1732‬מת פתאום פטרונו‬ ‫מדינות גרמניה במאה ה־‪ ,18‬שעזרו‬
‫הנסיך וביום שאחרכך נאסר זיס‪ ,‬הועמד למשפט‬ ‫להם להתעשר מהר‪ ,‬להקים צבאות‬
‫ונידון למוות‪ .‬בבית־הסוהר נעשה אדוק בדת‪ ,‬תבע‬
‫אוכל כשר ודחה את ההצעות להתנצר ולהציל את‬ ‫גדולים ולחיות חיי מותרות‪.‬‬
‫חייו‪ .‬ב־‪ 2‬באפריל ‪ 1738‬נתלה בככר העיר בנוכחות‬ ‫יוסף אופנהיימדזיס נולד בסוף‬
‫קהל אלפים חוגג‪ ,‬כשמילותיו האחרונות היו שמע‬ ‫המאה ה־‪ 8‬ו לאב שהיה סוחר וגובה־‬
‫ישראל‪ .‬גופתו נשארה תלויה על הגרדום בתוך כלוב‪.‬‬ ‫מסים בשביל נסיך המדינה‪ .‬בשנת ‪1732‬‬
‫על חייו ומותו של היהודי זיס פורסמו בזמנו‬ ‫נתמנה זיס כמנהל עסקיו של הנסיך‬
‫עלונים רבים‪ ,‬מעין ״צהובונים״ של אז‪ ,‬שהיו‬ ‫קול אלכסנדר מושל מדינת וירטמברג‬
‫ויועצו הקרוב‪ .‬זיס חיפש דרכים‬

‫זיס בבית־הסוהר‬ ‫אהובותיו של זיס‬
‫זיס לפני שופטיו‬ ‫מות הדוכס‪ ,‬זיס קורא‪ :‬׳מת ידידי‪ ,‬אוי ואבוי!׳‬