Page 11 - etmol_130
P. 11
אב״י שבועון עברי באותיות לטיניותHa : ״דרור״ ,ע תון עברי באותיות לטיניות להקל את הקריאה בעברית .כבר בשנת
.Shavua Ha Paiestiniעם תומכי שבועון 1914כתב דבוטינסקי לביאליק על
זה נמנו המשוררים :יעקב כהן ,אביגדור בשבועון שלו ״דרור״ ) ,(1933שהודפס בעיות כתיב ,תעתיק וגם ניקוד ,כדי
המאירי וזלמן שניאור .המאירי ושניאור בכתב לטיני .מתחת לשם העיתון הוסיף להקל על קוראי עברית .בשנת , 1925
אף פירסמו בשבועון זה שירים שלהם .כן משפט זה )באותיות לטיניות( :״שבועון כאשר מכס בודנהיימר ), 1940-1865
השתתפו בשבועון זה :ז׳בוטינסקי ,דוד עברי מצויר בכתב העברי הקדום ,הלוא מעוזריו הראשונים של הרצל ועסקן
ילין ,ק״י סילמן ומלומדים נוצרים .כאשר ציוני פעיל( ,הקים בעיר קלן אגודה
פרצו מאורעות תרפ״ט ,החליט בן אב״י הן האותיות הלטיניות״. לתיקון הכתב העברי למטרות חילוניות,
להפסיק את הפצת השבועון הזה ,״כדי טקסט עברי באותיות לטיניות פירסם התכתב אתו דבוטינסקי בנושא זה.
שלא לזעזע את אחדות היחודים נוכח בן אב״י לראשונה )מלבד מכתביו באות בודנהיימר רצה לקיים את האותיות
הפרעות ,שפרעו בהם חערבים בעת הלטינית( בשנת .1927היה זה ספרון)בן העבריות ,אך לשים ׳ווקאלים׳ ביניהן
ההיא״ ,כפי שהסביר זאת בן אב״י 97עמודים( בשם .AVI :בהקדמה כתב כסימני היכר מלאים ,ולא בצורת ניקוד
בגיליון דאשון של כתב-עת חדש בכתב המחבר ,שאביו סירב להמיר את מתחת לאותיות .אולם ז׳בוטינסקי הע
לטיני ,שהחל לפרסם בשנת .1933היה האותיות העבריות בלטיניות ,אך הוא דיף אז את האות הלטינית ובודנהיימר
זה השבועון ״דרור״ ,שגיליונו הראשון עודד אותו לעשות כן .בהזדמנות זו תיאר
בן אב״י את השותפות בינו לבין עמיתו התנגד לכך.
הופיע ב 17-בנובמבר . 1933 לרעיון ,ז׳בוטינסקי ,בקשר לליטון הכתב
לדברי בן אב״י היו הפעם תגובות העברי .לערך בשנת 1922הסכימו אמנם הציע דבוטינסקי להשתמש
הנגד מתונות יותר ,אם כי המשורר יעקב שניהם לפרסם הצעה משותפת בנידון. בכתב הלטיני ,אך הציע לעשות זאת
כהן ,שתמך בשבועון הקודם של אב״י, ספרונו של בן אב״י עורר סערה רבתי. באופן סלקטיבי ,רק להקלת הוראת
חזר בו מתמיכתו זו ואף התנגד לליטון בוועידת הסופרים באותה שנה )( 1927 הקריאה ולחינוך לקריאה בספרות חי
הכתב העברי .במסיבה לכבוד טשרני־ תקפו את בן אב״י גם ביאליק )נציג לונית — ובעיקר לצורכי תקשורת בחיי
חובסקי שהגיע לארץ ביולי ,1931 הסופרים הוותיקים( וגם שטיינמן )נציג יום-יום .אך לא עלה על דעתו כלל
השתתף גם בן אב״י ובדברי ברכתו הצעירים( .ביאליק שלא התרגש כלל לבטל לגמרי את הכתב העברי המסורתי.
לטשרניחובסקי ביקשו שתי בקשות: מהצעת ליטון הכתב העברי ,השמיע כתב זה היה יקר לו והוא הבין ,שאת
״לכתוב בהברה ספרדית ולשנות את דברי זילזול כלפי הנוהים אחרי הליטון: מקורותינו המקודשים הכרח להדפיס
שמו לשם עברי״ .על כך הגיב ביאליק: ״ואנו יכולים לעבור בשתיקה ובגיחוך גם
״טוב שלא ביקש בן אב״י מטשרניחו- על החוצפה הקטנה של נבובי לב וריקים ולקרוא בכתב העברי המסורתי.
בסקי לכתוב מעתה באותיות לטיניות״. אלה ,אשר העיזו להניף את ידם על האות
העיתון לא האריך ימים .יצאו רק 16 העברית״ .ועל האותיות העבריות אמר בן אב״י טען ,שהוא קדם לז׳בוטינסקי
שם ביאליק ,״שאינן יראות מפני ההעזה בעניין זה .לפי המסופר בספרו האו
גיליונות והוא נסגר. טוביוגרפי ,השתמש בן אב״י בכתב
לאחר שנסגר העיתון ״דרור״ ,לא שב של מופקרים ופריצים״. לטיני ,כאשר לימד עברית למבוגרים
בן אב״י להצעת הליטון ,אם כי הנושא עם הופעת הספרון AV1שלח ז׳בו- בחוץ לארץ .תחילה נהג כך בשנות
עניין אותו ,כמוכח מן העובדה ,שבש טינסקי לבן אב״י איגרת ברכה .בן אב״י לימודיו בבית-חמדרש למורים בפריס
מונה השנים האחרונות לחייו טרח לחבר השיב למתנגדיו ,שבחר בכתב הלטיני ) :(1904-1902״בפריז כתלמיד המוריון
מילון עברי בכתב לטיני ,אך לא מצא לא כדי לבטל את הכתב העבדי ,אלא כדי )בית מדרש למורים( שם ,ניסיתי את
מו״ל שיסכים לפרסם אותו .בן אב״י להפיץ את העברית גם בקרב לא יהודים. השיטה הזאת ואף הצלחתי״ .בן אב״י
פעל פעולה נוספת להקלת הקריאה חזר על ניסיון זה כשלמד בברלין בסוף
בעברית ,הוא העלה ב 1935-הצעה השבוע הפלסתיני . 1905שם פגש את י.ל .מגנס ,נשיא
האוניברסיטה העברית לעתיד ,ואת
לכתיב מלא. כשנה וחצי לאחר פרסום הספרון ארתור בירם ,מייסד בית-הספר הריאלי
,AV1ב 14-בדצמבר ,1928הוציא בן בחיפה ומנהלו .והם ביקשוהו ללמדם
11 ״עברית חיה״ .מגנס ידע אז עברית מן
המקורות ,אולם בירם היה מתחיל גמור.
בירם שאל את בן אב״י ,אם יש ״דרך
קצרה ומהירה יותר ללמוד לשון זו״ .ובן
אב״י הסביר לו ,שהדבר ייתכן על-ידי
שימוש בכתב לטיני.
לדעת בן אב״י כתב לטיני קריא יותר
וגם מוכר לרבים ,ולכן ,אם העברית
תיכתב בכתב לטיני ,יקל על רבים ,כולל
לא יהודים ,ללמוד עברית וכך תופץ
העברית בין מיליונים .כדי לשכנע רבים
לקבל הצעה זו ,הסביר בן אב״י ,כפי
שעשה גם ז׳בוטינסקי ,שהכתב הלטיני
קרוב לנו יותר מן הכתב העברי)״הא
שורי״( ,שאותו ירשנו רק לאחר גלות
בבל .לעומת זאת ,מבוסס הכתב הלטיני
על הכתב היווני ,שהתפתח מן הכתב
הכנעני העתיק ,הקרוב לכתב העברי
הקדום .בן אב״י חזר על רעיון זה גם
