Page 10 - etmol_130
P. 10
הקורא להתקשות בזיהוי הרבה תיבות איתמר איתמר בן אב״י בנו הבכור של
)כלומר :מילים כתובות( ,משום שאפשר בן אב״י אליעזר בן־יהודה ,שנטען כי הוא ״הילד
לפענח תיבות כאלה כמילים שונות העברי הראשון״ ,נולד בשנת 1885
)כמו :דבר ,ספר ועוד( .גם הכתיב המלא מ ל טן בירושלים .איתמר בן אב״י ,משגדל,
אינו מהווה פתרון מספק לכך ,משום את היה העתונאי החדשן וה״מודרני״ הרא
שאין בו סימני היכר לכל התנועות. העברית שון בעברית ,ועורך היומון העברי
הוסף לכך את העובדה ,שתיבות ,המו הראשון בארץ — ״הצבי״ ,שיצא לאור
רכבות מאותיות עבריות ,חסרות סימני בנו של אליעזר בן־ החל מ־ 30בספטמבר . 1908לאחר
היכר טובים לתפיסה ראייתית גלובלית יהודה חידש עשרות מלחמת העולם הראשונה ,החל להוציא
)כתבניות שלמות( כי מבין אותיות מילים ,היה העתונאי לאור עתון יומי נוסף בשם ״דואר היום״,
הדפוס העבריות רק ה״ל״ וה״ק״ חורגות החדשן הראשון בארץ החל מי״ב באב תרע״ט 8 ,באוגוסט
מן השורה בכל מקום בתיבה ,ושאר וביקש למצ1א פתרון . 1919היה זה עתון שונה לגמרי
האותיות החורגות הן רק בסוף התיבה לבעיות הכתיב העברי מהעתונים שיצאו לאור לפני כן בחק
וחורגות רק כלפי מטה .מכאן שתבנית לא pוכן מעתון ״הא p״ )שיצא בת
בסיסית של התיבה העברית )הקונפי- מאת שלמה הרמתי' חילה בשם ״חדשות ה א^ ״( ,שהחל
גורציה שלה( היא בעיקרה צורת מלבן להופיע כחודשיים לפני כן ,ב 18-ביוני
בגדלים שונים וכך אין לתיבה העברית איתמר בן אב״י . 1919״דואר היום״ ביקש להיות
— בניגוד לתיבה הלטינית — סימני כעתונים העממיים של אנגליה ,בעל
היכר בולטים וברורים בתהליך התפיסה כותרות גדולות ורעשניות ,וידיעות סנ-
הראייתית של התיבות העבריות בפעי
לות הקריאה .ועוד :הקריאה העברית סציוניות.
מימין לשמאל בניגוד לקריאה בלועזית
)בכתב לטיני( משמאל לימין ,גורמת גם איתמר בן אב״י היה פעיל בחוגים
״האזרחים״ של בני הארץ ובני המוש
היא קושי ללומד עברית. בות ,שהקימו תנועה משלהם .הוא גם
הציע כתיב מלא לעברית והיה נואם
המציע הראשון -מנדלסון? מלהיב .איתמר בן אב״י נפטר בארצות-
הברית בשעת שליחות מטעם קרן-היסוד
לכן אין להתפלא על כך ,שמורים ניסו בשנת . 1943איתמר בן אב״י ,כאביו
למצוא דרכים להקל על לומדי עברית, אליעזר בן-יהודה ,חידש מילים רבות,
במיוחד בשלב הלימוד הראשון .היו ביניהן אופנוע ,אלחוט ,זרקור ,רמקול,
שהציעו לשם כך תירגול ראשוני בקרי כייס ,דליק ,חדיש ,שביר ,מברקה,
את מילים עבריות בכתב לטיני — אין מפקדה ,ביטאון וגם — חיכיון)המתנה
לדעת מי היה ראשון מציעי הליטון ,יש ממושכת( .בין השאר חידש גם מילות
אומרים ,שהרעיון עלה עוד בסיעתו של
מנדלסון .מכל מקום ,המורה הראשון סלנג כמו חירבן ,מזופת וגם להת׳.
לעברית ,שידוע לנו עליו שנהג כך ,היה
יצחק רוזנברג שהיה מנהל בית-הספר מילים אחרות שחידש :אוירון ,אזכר,
״למל״ בירושלים בין 1876ל, 1880- אכזבה ,אלחוטן ,אמלל ,ביות ,דו-שבו-
חזר אחר-כך לוינה ושם היה מורה עון ,התראיין ,התמתן ,חדיש ,חממה,
ללשונות שמיות ולעברית .הוא הנהיג חשמלית ,ימאות ,יעור ,כנות ,כתבה,
קריאה עברית באותיות לטיניות בשנת ליטן ,מבצע ,מדינאי ,מדינאות ,מובטל,
. 1898הייתה זו יוזמה מקומית של מועדון ,מיידי ,מכונית ,מספרה ,מעגן,
מורה ,ככתוב במבוא לספר לימוד מפית ,מפקדה ,משוריין ,עצמאות ,עצמ
שחיבר בשם ״המשיח״ .אולם התנועה אי ,עיתונות ,עיתונאי ,צפירה ,תקדים,
לכתיבה באותיות לטיניות התחזקה תהרית ,תרשים .ודווקא אדם זה ,בנו של
בשנות העשרים והשלושים של המאה אליעזר בן-יהודה ,״הילד העברי הרא
ונושאי דברה היו זאב ז׳בוטינסקי שון״ ,ביקש לשנות את העברית שינוי
שלא היה כמותו :לכתוב אותה באותיות
ואיתמר בן אב״י.
לועזיות ,לטיניות!
מקובל על החוקרים ,שז׳בוטינסקי
קדם לבן אב״י ברעיון זה ,מכל מקום אות הדפוס העברית קשה לקריאה
הוא קדם לבן אב״י בפירסום הרעיון בשל גורמים אחדים :כשני-שלישים של
בדפוס .כבר מראשית דרכו הציונית האותיות העבריות הן דומות-צורה
התעניין ז׳בוטינסקי בסוגיית הכתב )כמו :ב־כ ,ג־נ ,ד-ר ,ה-ח ועוד( .לכן
והכתיב בעברית ,מתוך דאגה לקורא עלול כל קורא ,כולל קורא מיומן,
המתחיל ,בעיקר זה שלמד עברית לטעות בתפיסה הראייתית של האות
בבגרותו .כדי שקשיי הקריאה בכתב העברית המודפסת .גם הניקוד גורם
העברי הלא מנוקד לא ייאישו את קושי לקורא ,משום שהוא מפוזר סביב
הלומדים הללו ,חיפש ז׳בוטינסקי דרכים האותיות :למטה ,באמצע ולמעלה .לכן
מחייב הניקוד את הקורא להאריך את
נעיצת עיניו בכתוב ,כדי לקלוט כהלכה
את האותיות .ובטקסט לא מנוקד עלול
10
