Page 16 - etmol_130
P. 16
אה עד לשיבה ארצה אנו למדים מרדכי יגאל אצלו ,יצא סוף סוף המרצע מהשק:
מאחד משני התזכירים שהכין נדב ״מדוע אתם נוסעים בענייני הצמר
לאחר השיבה ארצה והנקרא ״על מדברית כשרק באר מים אחת מצויה שלושה יהודים ובדרך כזאת?״ התריס
אפשרויות הפיתוח של גידול בקר במחצית הדרך לעקבה .מהמשך דבריו כנגדו פקיד משטרה עבר ירדני שפתח
וצאן ושל החקלאות במואב ואדום״ ביומן ניתן להסיק שהוא גם חשש עמו בשיחה בחדר ההמתנה של
וכן ממאמר שפירסם ברסלבי ב״ה- מהעובדה שכאשר יגיעו כבר לעקבה, הפאשא ,והמשיך :״אתם מעוררים
פועל הצעיר״ בשם ״על שפת המדבר שלא היתה אז אלא נוה מדבר קטן, חשד שמטרת נסיעתכם היא אחרת —
הם עשויים להתקל בקשיים שונים
בערב הסורי״. מאחר שעדיין לא נקבע למי שייך ומשום כך אין נותנים לכם רשיון״.
המקום — לחיג׳אז או לעבר הירדן, אבל למחרת ,ב־ 28במארס ,קיבל
בדעת המשלחת היה לשוב לי ולא ניתן לחזות מראש מה יהיה היחס סוף־סוף יגאל פתק ובו הפניה ללכת
רושלים דרך הרי סדום ,עין-גדי, לעלי ריזה־ביי ,לשלם את מס הכניסה
מצדה ומדבר יהודה ,אך תכנית זו אל המשלחת בהגיעה לשם. לוואדי מוסה ומשם יוכלו לנסוע לאן
השתבשה .בטאפילה עוכבה המשל שירצו .למשלחת התברר כי ב־29
חת על-ידי השלטונות בטענה שה- המשלחת יצאה לטאפילה ,מלווה במארס ,יש רכבת למעאן .עובדה זו
רשיונות שבידיהם אינם מספיקים בחיילים מטעם השייח׳ ,ב 2-באפריל נתנה להם אפשרות לשנות את מסלול
ותוך כדי כך התברר למשלחת עם שחר .המשלחת קרבה לוואדי הסיור ולדלג על קראק ,ולוותר גם על
שהליווי הצמוד שהיה להם עד כה, מוסה ,ונדב כותב ביומנו :״בשעה ״המזכיר״ היהודי שממילא עורר בהם
שב למעאן .הדבר אילץ את המשל 10.30התחלנו להתקרב אל ההרים,
חת להתעכב במקום .חבריה נהנו השיחים נע שו צפופים יותר .האדמה תהיות באשר להתקרבותו אליהם.
מהכנסת אורחים נאה במאהליו של אדומה .ירדנו לוואדי-אל .העשבים
הפחה מוצטפה אל-מוחסייני שע ש כאן צפופים; נראים עשבי ביצה כי ב־ 29במארס הגיעה המשלחת
תה רושם רב על ברסלבי ,אך בפועל לוואדי מגיעה תעלה השקייה .הגענו למעאן והתארחה אצל ראש העיר
התוצאה היתה שינוי מרחיק לכת לחירבת-אל ולמעיין-אל; ראינו אוה השייח׳ חמאד באשה א־שרארי ,שקי
בתכנית :המשלחת נאלצה לנסוע לים אחדים וכמה פרות רזות .כאן בל אותם בסבר פנים יפות .המשלחת
לבירת המחוז ,קראק ,בענין הרשיו מצויות חלקות זרועות חיטה וישנן גם מסרה לשייח׳ על רצונה להיפגש עם
נות; בהגיעה לשם נראה היה לה חלקות שאינן זרועות אבל נקיות סוחרי צמר בעיר והפגישה התקיימה
שהצליחה להתגבר על העיכוב לאחר מאבנים וחרושות .כאן זורעים פעם בערב שלמחרת .למחרת ,ה־ 30במא
שהסבירה לפחה שנפלה כאן אי בשנתיים ...כעבור 20רגע בערך רס ,טיילו חברי המשלחת בעיר
הבנה .האיש נענה והרשה למשלחת הגענו אל המעיין באסטה .המעיין ובסביבותיה ואליהם התלוו שני בניו
להמשיך על פי התכנית המקורית, אינו גבול; מימיו עוברים דרך תעלה של השייח׳ .הם שבו מסיור ראשון זה
אבל כל מאמציה לגייס בדואים שרוחבה כ 20-ס״מ .מבאסטה הדרך מלאי התפעלות :״ ...הלכנו אל
שילוו אותם עד ע׳ור א-צאפי ,עלו עולה .נראות חלקות מעובדות וזרועות המעיין .הוא נמצא בגיא המכונה
בתוהו :״שום בדואי — כותב סאל-מעאן .מצויים שם מעיינות אח
ברסלבי — לא בטאפילה ולא תבואה״. דים ...המלווים סיפרו כי בחורף
בקראק ,אינו מעיז לעבור את הער מתמלאים הוואדיות מים ...בדרך
בה; פחד הסעידין ,שבט פראי שני תזכירים נכנסנו בין גנים קטנים ...האדמה אינה
למחצה ,נופל גם על הבדואים מעובדת היטב ומכוסה במקומות רבים
ההרריים הגאים האלה״ .לאוזניו כאן מסתיים יומנו של צבי נדב
של ברסלבי הגיעו שמועות שהמדו המצוי בידינו ועל המשך הנסיעה עשב בר״ — כתב נדב.
בר ב״גאולת דם״ בין הבדואים מוואדי מוסה צפונה לטאפילה והל
ההרריים לבין הבדואים בערבה ,אך בערב נ פג שו עם סוחרי צמר
אין להוציא מכלל אפשרות שלא מקומיים ולמדו מהם שנושא סחר
היתה זו אלא תואנה שנועדה לחפות הצמר בעיד זו מסובך כי הוא תלוי
על סיבות אחרות שמקורן בשלטונות בבדואים מהמזרח .הם סיכמו עמם
ברבת-עמון .המשלחת נאלצה לשנות שכאשר הדבר יהיה בר-ביצוע יודיעו
לחלוטין את מסלול השיבה ארצה
ולוותר על הביקור באותם שני להם הסוחרים על כך במכתב.
עמקים פוריים בערבה .מאחר שמזג ב 3 !-במארס יצא צבי נדב בגפו
האוויר השתנה לרעה והיה חשש לטייל ממערב לעיר והחל לאסוף
שגשמים ישבשו את הדרכים במדבר עשבים וצמחים .במהרה הצטרף אליו,
ויאלצו את המשלחת להתעכב ימים ביוזמתו ,אחיינו של השייח׳ חמאד
רבים בקראק ,החליטה המשלחת באשה א-שרארי ,וזאת ,כדבריו ,כדי
לשוב ארצה דרך עמאן וסאלט. שלא יטעה בדדך .באותו יום ,הלך
אולם במידת-מה הצליחה לקבל מרדכי יגאל עם השייח׳ חמאד באשה
פיצוי על תסכוליה ,היא ביקרה העירה על מנת להסדיר את קבלת
בפטרה ובמקדשיה הנפלאים .היא הרשיון ממושל המחוז לצורך המשך
שבה ב 11-באפריל 1924לרבת-
עמון ומשם נסעה במכונית שכורה נסיעתה של המשלחת דרומה.
לירושלים לשם הגיעה למחרת היום.
השייח׳ הציע למשלחת לרכוב על
גמלים עד עקבה .ההצעה היתה
מפתה ,אך נדב החליט לוותר על
עקבה ,וזאת ,כפי שהוא מציין ביומנו
הכתוב ברוסית ,מאחר שמדובר בר
כיבה קשה של חמישה ימים בדרך
16