Page 20 - etmol_130

‫יעקב שומאכר מחיפה‪ ,‬והלה העסיק‬ ‫להכיר את יתרונות המיקום הגיאוגרפי‬ ‫ישובי הטמפלרים‬
‫בבנייה‪ ,‬בהובלה ובפיקוח על העבודה‬ ‫של חיפה‪ :‬חוף הים העניק לעיר לא‬
‫רבים מבני העדה בחיפה‪ .‬אחדים מהם‬ ‫רק מעגן נוח וקשר מהיר עם ערי‪-‬חוף‬ ‫ב־‪ 1856‬החלו הופמן ותומכיו להכין‬
‫גם השתקעו בסופו של דבר בנצרת‪,‬‬ ‫נוספות‪ ,‬אלא השפיע גם על מיתון‬ ‫׳שליחים׳ ולקיים מוסד חינוכי עצמאי‪.‬‬
‫ולימים קיימו בה קהילה קטנה והפ­‬ ‫תנאי האקלים; בעיר התגוררו דרך‬ ‫כעבור שנתיים יצאו הופמן וג‪.‬ד‪.‬‬
‫עילו מלון‪-‬אורחים )מלון ״גרמניה״(‪,‬‬ ‫קבע סוכנים קונסולריים של מעצמות‬ ‫הרדג‪ ,‬מנהיגה השני של התנועה‪,‬‬
‫אירופה‪ ,‬ובהם נציג קונסולרי של‬ ‫לסיור בא ‪ .p‬כמה צעירים שנשלחו‬
‫טחנת‪-‬קיטור ונגריה‪,‬‬ ‫גרמניה‪ .‬וכך‪ ,‬האפשרות לרכוש קרקע‬ ‫לבדוק את תנאי ההתיישבות בארץ‪,‬‬
‫סמוכה והסיכויים הטובים שנשקפו‬ ‫ניסו להקים יישובי־איכרים בכוחות‬
‫באזור יפו התרחש תהליך דומה‪.‬‬ ‫לחיפה בעתיד‪ ,‬הביאו את מנהיגי‬ ‫עצמם בעמק יזרעאל‪ ,‬וסופם היה‬
‫אדמות המושבה נתגלו כדלות ושטח‬ ‫העדה להחלטה לעשות את חיפה‬ ‫כשלון צורב ותמותה רבה‪ .‬בראותם‬
‫הבנייה היה מצומצם‪ .‬אחדים מן‬ ‫״תחנת קליטה וביסוס״ להמונים שי­‬ ‫כן‪ ,‬עלו ב־‪ 1868‬הופמן‪ ,‬הרדג ותומ­‬
‫הבאים הפעילו עסקים שונים בתוככי‬
‫יפו העתיקה‪ ,‬ואחדים פנו לחכור‬ ‫גיעו ארצה‪.‬‬ ‫כיהם לארץ‪.‬‬
‫חלקות‪-‬אדמה מצפון לעיר‪ .‬תחילה‬
‫חכרו‪ ,‬ואחר‪-‬כך קנו‪ ,‬את אדמות‬ ‫מושבה ביפו‬ ‫בעוד המנהיגים פוסחים על שתי‬
‫המיסיון האנגלי במזרח יפו )כיום‬ ‫הסעיפים‪ ,‬בהמתינם להצטרפות רב­‬
‫תחנת החשמל ליד התחנה המרכזית(‪,‬‬ ‫בעודם תוהים על המשך דרכם‪,‬‬ ‫בות וליצירת קשרים בין‪-‬לאומיים‬
‫את ״פרדס מונטיפיורי״‪ ,‬ואת ״מאונט‬ ‫הגיעה במארס ‪ 1869‬מיפו הצעה‬ ‫שיסייעו בידם במגעים עם השלטונות‬
‫הופ״‪ ,‬כיום ברחוב המסגר‪ .‬למן ‪1870‬‬ ‫קוסמת לרכוש ״מושבה מוכנה״‪.‬‬ ‫העות׳מאניים‪ ,‬קצרה רוחם של רבים‬
‫עובדו אחוזות אלה ועוד שתי חוות‬ ‫מושבה זו‪ ,‬ששכנה על גבעה קטנה‬ ‫מחברי האגודה‪ .‬הם יצאו בליווי‬
‫חקלאיות עצמאיות בידי משפחות‬ ‫מצפון ליפו‪ ,‬וכללה בתי‪-‬מגורים רהבי‬ ‫משפחותיהם ל א ס והתיישבו באופן‬
‫מקרב העדה הטמפלרית‪ .‬בקיץ ‪1871‬‬ ‫מידות‪ ,‬הוקמה שנה לפני כן על‪-‬ידי‬ ‫עצמאי במקומות שונים‪ :‬ביירות‪ ,‬יפו‬
‫עלה בידיה של הנהלת האגודה לרכוש‬ ‫מתיישבים אמריקנים‪ ,‬שנטשו לבסוף‬ ‫ונצרת‪ ,‬שם תרו אחר מקורות תעסוקה‬
‫שטח גדול מידי הכנסיה היוונית ביפו‪.‬‬ ‫את המקום‪ .‬ההצעה לקנות את הש­‬
‫היו אלה אדמות ״המנזר היווני״ שבין‬ ‫כונה היפואית בסכום של כ‪65,000-‬‬ ‫במסחר‪ ,‬בחקלאות ובמלונאות‪.‬‬
‫נחלי ירקון ואיילון‪ .‬כך הונח הבסיס‬ ‫פרנק נראתה להופמן כ״אצבע אלו­‬
‫להקמת מושבה נוספת‪ ,‬שרונה‪) ,‬היא‬ ‫הים״‪ :‬יפו היתה עיר המסחר החשובה‬ ‫עובדות אלה וכן מצבה של האגודה‬
‫״הקריה״ של היום(‪ ,‬שהגרלת מגרשיה‬ ‫בארץ ונמלה היה ״שער ירושלים״‪,‬‬ ‫בגרמניה הניעו את ראשיה להחליט‬
‫כשם שחיפה היתה ״השער לנצרת״‪.‬‬ ‫על הקמת תחנת‪-‬מיסיון בנצרת‪ ,‬ולע­‬
‫נערכה ב‪ 28-‬באוגוסט ‪. 1871‬‬ ‫טחנת‪-‬קיטור‪ ,‬בית‪-‬חולים ובית‪-‬מלון‬ ‫מוד בעצמם בראש מעשה התיישבות‬
‫במקום נתנו בידי הטמפלרים מכשירים‬ ‫זה‪ .‬בדרכם לארץ התייעצו הופמן‬
‫משפחות בודדות נוספות יצאו הר­‬ ‫חשובים למימוש תפיסתם הייחודית‬ ‫והרדג עם הנציגים הגרמנים בקושטא‬
‫חק מתחומי יפו‪ ,‬וקיימו ענפי שירותים‬ ‫בדבר השליחות אותה נטלו על עצמם‪.‬‬ ‫ובביירות‪ ,‬ומהם שמעו על יתרונותיה‬
‫שונים במקומות אחדים‪ ,‬כגון ברמלה‪,‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬האפשרות לבנות בו‪-‬זמנית‬ ‫של עיירת החוף המתפתחת חיפה‪.‬‬
‫שם הקימה משפחת בוננברגר אכסניה‬ ‫שתי מושבות בשתי ערי‪-‬חוף חשובות‬ ‫כאשר נחתו המנהיגים בחופי חיפה‪,‬‬
‫ותחנה בדרך לירושלים; ובאשדוד‪,‬‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬העניקה הזדמנות‬ ‫המתינו להם כבר אחדים מחברי‬
‫שם הפעילו קרל אולדורף‪ ,‬שעבר‬ ‫להפריד באופן פיסי בין שני המנהי­‬ ‫האגודה‪ ,‬שהקדימו בואם ארצה ואף‬
‫מחיפה‪ ,‬ואחרים טחנת‪-‬קמח מונעת‬ ‫גים‪ ,‬הופמן והרדג‪ ,‬שיחסיהם האישיים‬
‫שכרו בעיר דירות‪-‬מגורים זמניות‪.‬‬
‫בקיטור‪.‬‬ ‫הגיעו לקרע מוחלט‪.‬‬
‫הטמפלרים בחיפה‪ ,‬אשר רכשו‬ ‫בתוך זמן קצר היטיבו ראשי העדה‬
‫כל אותה עת לא זנחו הטמפלרים‬ ‫כברת ארץ גדולה ממערב לחומות‬
‫את שאיפתם העיקרית להתיישב בי­‬ ‫העיר ובמעלה הכרמל‪ ,‬נוכחו לדעת כי‬ ‫‪20‬‬
‫רושלים עצמה‪ .‬כבר ב־‪ 1870‬החלו‬ ‫זו לא תספיק לביסוס מספר רב של‬
‫משפחות אחדות לשכור דירות בעיר‬ ‫משפחות איכרים וכורמים‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫העתיקה‪ ,‬ולהפעיל עסקים ושירותים‬ ‫החלו לחפש אדמות נוספות במרחק‬
‫שונים‪ ,‬אחד מהם‪ ,‬מתיאוס פרנק‪ ,‬אף‬ ‫רב יותר מן העיר‪ .‬ב‪ 1873-‬עלה בידם‬
‫הצליח לרכוש נחלה קטנה בעמק‬ ‫לרכוש ולחכור כמה מאות דונם אדמה‬
‫רפאים שמדרום לחומה‪ .‬ביום ‪25‬‬ ‫ליד הכפר הגדול טירה שמדרום‬
‫באפריל ‪ 1873‬הונחה אבן הפינה‬ ‫לחיפה‪ ,‬מתוך כוונה להקים שם‬
‫לבניין הראשון באתר זה‪ ,‬ששימש‬ ‫מושבת‪-‬בת‪ .‬תכנית זו נדחתה עד‬
‫גרעין להתפתחותה של מושבת ״רפ­‬
‫אים״‪ ,‬אשר נועדה לשמש כמרכז‬ ‫לשנות התשעים‪.‬‬
‫באותה שנה )‪ ( 1873‬החלו אחדים‬
‫הרוחני של ״עם האל״‪.‬‬ ‫מבני חיפה להשתקע בנצרת ולהקים‬
‫בה גרעין לקהילה נוספת‪ .‬היו אלה‬
‫המאבק הקשה והיום‪-‬יומי של‬ ‫צעירים שמצאו פרנסה בעבודות בניין‬
‫המתיישבים לקיום‪ ,‬החיכוכים עם‬ ‫של ״בית היתומות האנגלי״‪ .‬עבודת‬
‫התושבים הערבים ועם שליטים‬ ‫התיכנון והבנייה נמסרה לידיו של‬
‫מקומיים‪ ,‬המחלות והתמותה הגבוהה‬
‫בקרב ילדים‪ ,‬כל אלה חייבו צעידה‬
‫זהירה על‪-‬מנת לא למוטט את המפעל‬
‫כולו‪ .‬התנופה הראשונית נבלמה‪ .‬על‬
‫כל אלה נוספה ההתפתחות השלילית‬
‫בתוככי התנועה‪ .‬הסיכסוך בין הרדג‬