Page 17 - etmol_130
P. 17
ומשם לארץ-ישראל .מספר סוחרים נמכרו במולתן ופישוור שבפקיסתן לקראת סוף המאה ה־ 19חל באי
מבוכרה שיקמו את עסקיחם בשהותם הבריטית .הכל נעשה באמצעות סוח רופה גידול במכירת פרוות כבשים,
במשהד ובהראת .כתריסר מעשירי רים יהודים ואחרים ,שטרחו לקנות הודות לאופנה שהתפשטה בין הגברים
היהודים הבוכרים היגרו ללונדון, פרוות מיושבי האהלים ,אולם נאלצו והנשים ,שביקשו פרוות מסוג ״אסט־
אולם רובם של היוצאים עלו לארץ. למכור אותן לשליטים במחיר מוזל. רחאץ״ ,או ״קראקול״ היפות מתורכס־
העולים מבוכרה לארץ פנו למלאכה הודות לייצוא הפרוות והשטיחים תן ,בוכרה ,אפגניסתן וחורסן שבפרס.
ומסחר ,וחלקם גם לחקלאות .את להודו ופאקיסתן שנמצאו בשלטון
העולים ניתן היה לזהות ברחובות תל־ בריטי ,היתה לונדון מרכז לסחר פרוות חלקם של היהודים בעסקי הפרוות
אביב וירושלים בכובע הפרווה הש ושטיחים באירופה ,ובה התרכזו יהו ברוסיה ,במזרח אירופה ובמערבה,
חור שחבשו ,שריד להגבלות שהטילו דים מרוסיה ומזרח אירופה שהיו היה גדול ,ועם הגירתם של מאות־
מומחים לתפירת מעילי פרווה ,ושם אלפי יהודים לארצות־הברית ואנגליה,
קנאי בוכרה על היהודים שם. גם ישבו סוחרים יהודים שייבאו גדל גם שם מספר סוחרי הפרוות
אחד העולים היה אברהם עמנואלי- היהודים .אף יהודי משהד ,אפגניסתן
פילוסוף שנולד בסמרקנד בשנת . 1895 סחורות מן המזרח. ובוכרה עסקו במשך שנים רבות בסחר
מנעוריו הצטרף לתנועה הציונית בפרוות ,צמר ושטיחים עשויים מצמר
ועמד בקשרים עם ציוני מוסקבה העדרים נודדים כבשים .עדרי הכבשים רעו בערבות
ופטרסבורג .אחר המהפיכה הקדיש תורכסתן ,אפגניסתן ופרס .בעלי העד
אברהם את עצמו לחינוך יהודי .אולם, לאחר המהפכה הבולשביקית ברו רים ,משבטי התורקומנים ,האוזבקים
בשנת 1927יצא מבוכרה והגיע לא .p סיה ,יצאו מאסיה התיכונה רבים והקשקאים ,היו נודדים עם עדריהם,
באותה שנה התפרסם ב״העולם״, מבעלי העדרים התורקומנים ,היו גם באביב ובסתיו ,למקומות מרעה ,ואת
עתונה של התנועה הציונית ,מאמר יהודים רבים מבוכרה וסמרקנד ,שעב תוצרת עדריהם ,צמר ופרוות ,חלב
על כדאיות גידול כבשי הקראקול רו בסכנת נפשות למשהד ואפגניסתן וגבינה ,מכרו בערים ובעיירות לסוח
רים יהודים ואחרים .הסוחרים קנו מן
17 סוחרי פרוות יהודים בפרס השבטים פרוות ,צמר ושטיחים ,ומכרו
להם אריגים ,תבלינים ,כלי בית
ותכשיטים.
הסחר בפרוות קראקול היה חלק
חשוב בהכנסתן של מדינות אלה
בשנים שלפני מלחמת העולם הרא
שונה ואחריה .ייצור השטיחים נעשה
בידי נשי השבטים וילדיהן .שליטי
אפגניסתן ,בוכרה ופרס גבו חלק הגון
מן ההכנסות .האמיר של בוכרה,
למשל ,היה ״קונה״ פרוות קראקול
בשני רובלים ,ומוכר אותן בשמונה
רובלים ,לסוחרי מוסקבה ופטרסבורג.
רווחים אלה ע שו אותו אחד מעשירי
המזרח .הפיקוח על המסחר והמיסים
בבוכרה ,נתבצע בעזרת ״יועצים״,
ביניהם היהודי קאנדינוף .כמותו נהג
האמיר של אפגניסתן .בעוד שפרוות
בוכרה נמכרו ברוסיה ,הפרוות תוצרת
אפגניסתן וחורסן ,שבירתה משהד,